המירוץ למיליון עונה 6 יצא לדרך בצהלות שמחה של 12 זוגות נלהבים, ביניהם הזמר הים תיכוני הנודע רגב הוד ואשתו הלן ומור סילבר מלכת האינסטוש שאנחנו כבר מעודכנים ממדורי הבידור שפרשה מהמירוץ בעקבות פציעה. הזוגות יצאו למירוץ כשהם בטוחים בניצחונם אולם למגינת ליבם, כבר על ההתחלה, זוג אחד נשאר מאחור ולא יוכל להמשיך במירוץ.
הפעם היו אלה בנות הדודות, מעיין ונועה שהגיעו אחרונות לנקודת הסיום הראשונה בבית הספר החקלאי בחולון, מקווה ישראל. ההפסד כולו שלנו, כי יכולנו ללמוד דבר או שניים על ליקויים במערכת העצמות והשרירים ודיסקוס בחוט השידרה הצווארי, כי אחת מהן היא סטודנטית לרפואה, עם פטיש מיוחד לאיזמל מנתחים וחדרי ניתוח, כמו חבורת הסדיסטים מ"האנטומיה של גריי".
שאר הזוגות הצליחו להתברג פנימה לתוך המסע הארוך לקראת המיליון, ובפרק הבא ינחתו ב"תפוח הגדול" ניו יורק. רון שחר, האיש שעיניו תמיד רכות ומחייכות גם כאשר הוא לובש ארשת הכי רצינית וקשוחה, ומי שמנחה את המשחק, הבטיח לנו עונה מלאה בהומור. אחד הזוגות היחידים שגרמו לנו לכמה דגדוגים קלים במערות הצחוק, היו אביבית והני, פקחיות עיריית חולון שנשמעות כמו דמויות בסרט "השוטר אזולאי" עם שייקה אופיר המנוח.
בניסיון לנחם את בת זוגה שנפלה מהקורה והתבאסה שאיכזבה את חברתה, היא אומרת לה: "לא ראיתי את זה ככה, גם אם יהיו פעמים קודמות". אם אתם מחפשים עומק במשפט המורכב הזה, תרגיעו. הוא פשוט כל כך חסר הגיון, שהוא מצחיק. ועוד ממכמני הלשון של פקחית העירייה החרוצה ששומרת על רחובות חולון נקיים וחניות מסודרות: "יש כל מיני סוגים של מנומר, יש מנומר של שחור לבן כמו זברה, ויש מנומר נקודות". בת הזוג מהנהנת בראשה, נפעמת מהידע שמפגינה הקולגה למקצוע.
זוג חביב אחר, עם אלמנט קומי משלו, הם: יוסי ואורי, כבאי ומתנדב במשטרה מבית שאן. אחד מהם נורא רגיש וכל פעם שהוא שומע את המילים: ילדים, או משפחה, הוא ממרר בבכי, כאילו שעבר איזשהו תהליך התנייה, או כמו בובה שלוחצים לה על כפתור והיא מתחילה לייבב. לא הצלחתי לזהות אם הוא בוכה עם דמעות, אבל הקולות שהוא השמיע היו לגמרי משכנעים. נראה שהאיש יבכה כל הדרך אל המיליון, ככל שיעבור הזמן והגעגועים אל הבית יגברו.
היו שם גם זוג דוגמנים עם בלורית כמו זאת של פטריק דמפסי בימיו הטובים והצעירים. אחד מהם נראה יותר מוטרד מהתסרוקת, מאשר אם יגיע אחרון לנקודת הגמר. כולי תקווה שהפריזורה עם הג'ל, לא תסיח את דעתם מהעניין המרכזי.
כמו בכל עונה, הם מגיעים מכול קצות הארץ ומכול גוני הקשת החברתית. בפעם הראשונה משתתפים 2 פסנתרנים, נמרוד ויונתן, שמנגנים שופן, מוצרט ודבוסי, וכמו שהם משלימים היטיב אחד את השני על הקלידים, הם גם בצעו ביחד את המשימות הראשונות בהרמוניה והרבה תושיה.
בסך הכול, עוד עונה של אותה גברת, רק במכונית אחרת, עם ספיישל מובילאיי (כאילו שחסרות לנו פרסומות) וקורטוב של הומור מתוך תיאטרון האבסורד, כפי שבא לידי ביטוי בדבריה של פקחית העירייה: "ביום יום, זה לא ככה, כשאני שוכחת, אני זוכרת".