אחת העונות היותר מרתקות של "מאסטר שף" הגיעה אמש לסיומה כאשר יהודה עמר שהתחרה בעמיחי שרפשטיין על מנת הגמר, הוכתר כמאסטר שף הבא של ישראל. זה היה אחד הערבים היותר מרגשים שנראו על המסך, עם אנשים ודמויות בעלי רקע שונה. זאת לא הייתה רק תחרות על האוכל הכי טעים, אלה היו סיפורי חיים שנשזרו עמוק בתוך המאכלים המיוחדים שבישלו שלושת הפיינליסטים, ומבחינתי כולם זכו בתואר הנכסף. טעם האוכל היה ערב לחיך והניחוחות שעלו מהמטבח היו מיזוג של ישן, חדש, מודרני ומקורי, אולם בעונה זו ייזכרו אפילו יותר מהטעם והניחוחות, הנרטיביים האישיים של כל אחד משלושת המתחרים.
יהוידע נזרי שהגיע למקום השלישי והמכובד, שבר את כל הסטריאוטיפים כפי שאמרה מיכל אנסקי, של מתנחלים שבעיני אנשים מסוימים נחשבים קיצוניים בלאומיותם ובאידיאולוגיה שלהם. יהוידע, רועה צאן, הוא אחד ממפוני עמונה שהיום גר עם משפחתו הגדולה באכסנייה עם מטבח קטנטן והם ניזונים מאוכל של קייטרינג. אב ל – 8 ילדים וסבא בגיל 41 שטראומת העקירה מעמונה הוטבעה היטיב בכל המנות שהוא בישל בטעם האדמה שעליה בנה את ביתו, והושפע מאוד מהאוכל הפלסטיני. באחד הפרקים הוא ציין שאין לו כל שנאה לפלסטינים שעם רובם הוא חי בהרמוניה. איש צנוע, קצת ביישן, אוהב אדם ומשפחה שלא חיפש לבשל בפלצנות או בתחכום מיוחד, אלא בעממיות ופשטות ובאהבה להגיש לאשתו וילדיו.
צילום: עדי אורני
עמיחי, צורף ופסל, שבגיל 20 יצא מן הארון והיום חי בקיבוץ עם בן זוגו ג'ניה ויש להם ילד יפהפה, פרי בטנה של חברה טובה מהקיבוץ. אדם יצירתי וכשרוני שהיצירות הקולינריות שלו היו צריכות להיות מוצגות במוזיאון לאוכל בגלל היופי ומקוריות המחשבה שהושקעה בהן. איש מלא רבדים שמשתנה כל הזמן ונותן דרור לדמיונו ולא מפחד להתנסות בחוויות חדשות ולקחת סיכונים. יהודה, המנצח הגדול של הערב, שכל כך רציתי שינצח, ולו בשביל הבן הצעיר שלו שמרוב התרגשות כל כך בכה כאשר נוכח לדעת שאביו עומד לבשל את מנת הגמר מול עמיחי. קשה לעמוד מול דמעות של ילד. גם יהודה ריגש את כולנו כאשר במהלך העונה לא פעם מחה דמעה כל פעם שהזכיר את הילד שהוא כל עולמו ורצה כל כך לנצח בשבילו. יהודה, הנדסאי בניין במקצועו, אי לכך המנות שהוא הגיש היו מדויקות, מתוכננות ומעוצבות לעילא ולעילא, אך בד בבד, ספוגות בטעם זכרונות מהבית והבישולים של אימא.
הרעיון שעמד מאחורי משימת המראה שהוצבה בפני שלושת המתחרים שממנה השתקפה דמותם והיה עליהם להכין שלוש מנות שישקפו את אישיותם על כל רבדיה, בהווה, עבר ועתיד, היה מעניין ומקורי, ולעמיחי ניתנה ההזדמנות להרכיב פאי מרשים מורכב מכמה שכבות שישקפו את התהליכים השונים שעבר בחייו.
בעונה זו, הצטרף השף אהרוני לצוות השופטים במקום יהונתן רושפלד והייתה זאת תוספת מבורכת. לא עוד עקיצות ציניות ופוגעניות שהיינו עדים להן בעבר, אלא גישה רגישה, מתחשבת, מכבדת ותרבותית כלפי המתחרים. במהלך העונה, אהרוני לא נצר את לשונו כאשר שמע את אייל מתבטא בצורה לא הולמת וקבע שמקומה של אחת המנות בפח הזבל. גם אתמול, בערב החגיגי של הגמר, אהרוני פנה לאייל בנזיפה קלה כאשר הלה שוב בחוסר טעם, הזכיר את הפח שאליו צריך להשליך מנה מסוימת. הערה בהחלט צורמת, בעיקר לאור המאמצים והנשמה שניסו הפיינליסטים להכניס למנות שלהם. אולם, למרות הטון הצורם, הדבר לא גרע מההתרגשות והחגיגיות של הערב כולו ומשפע הרעיונות שנשפכו לתוך הצלחות והשאירו לנו טעם של עוד.
