"האח הגדול" זה זבל. הציבור הישראלי לא טיפש, הוא יודע את זה. כל שידור של הריאליטי גורר אחריו אין ספור טוקבקים. "איך משדרים את התת–רמה הזה? אפילו דקה לא הסתכלתי בפרק הפתיחה", הם כותבים. "בשביל מה לצפות, כדי לראות דוגמנית פלאס סייז, חוזר בתשובה שעבד כחשפן וערבייה שהיא אלופת ישראל בשחייה?". צודק לגמרי. מחזק את דבריו טוקבקיסט אחר, שגם הוא לא צופה אפילו בחצי שנייה, אבל רק מתקן את קודמו שאלופת ישראל בשחייה זאת מגי, ומירב ישראל היא ההיפוכונדרית.
כזהו עם ישראל. חכם. לא מבזבז את זמנו על הבלים כמו "האח הגדול". שקוד על תלמודו. אור לגויים. ברגע שמתחיל "האח הגדול", מזפזפ מיד לערוץ דיסקברי, לצפייה מרחיבת דעת בהרגלי הרבייה של תמסחים, או שמכבה את הטלוויזיה וחוזר לקרוא את הרביעי בסדרת הרומנים הנפוליטניים של אלזה פרנטה שיצא עכשיו לחנויות. רק לפעמים מפעיל את הטלוויזיה על "האח הגדול", אבל לפרקי זמן של לא יותר מ–30–40 דקות, כדי שיותר מאוחר יוכל להביע את בוזו מהתת–רמה הזה שמשדרים בטלוויזיה.
ואכן, אגב, ניתן לומר שהביקורת החריפה מחלחלת אל כל שדרות העם וניכרת היטב בהידרדרות באחוזי הצפייה. בשנים קודמות הרייטינג נסק למספרים גבוהים, באזור ה–25% לערב, וכיום, כשכבר מבשרים על גוויעתו של הז'אנר, צונחים לכיוון ה–30% ולעתים, כמה מביש, אף למצולות ה–32%. ויעידו על כך כאמור כל הטוקבקיסטים המודיעים שהפסיקו כבר לפני שנים לצפות בתת–רמה הזה, ורק שכל הכבוד ללירז שלא מתביישת בגוף שלה, ולמנחה החדשה לירון ויצמן שמחפה על החיוורון של שני המנחים האחרים.
מעודד, אם כן, לדעת שהצופה הישראלי התבגר. שפיתח אנינות. שאינו נוהה כעז חסרת השכלה בעדר אחר כל תוכנית ריאליטי. שעידן חדש ומרגש של טלוויזיה לפנינו. ומי יודע, אולי הבשורה תגיע גם לרחובות, ונתנהג בנימוס זה לזה בכביש, ולא נזהם את הסביבה, וזאב יגור עם כבש, בתנור כמובן, במטבח המפואר של בית "האח הגדול".
"האח הגדול", רשת
***
ג'ירו ד'איטליה
מה היה לנו: ירושלים נראתה יפהפייה מלמעלה, ותל אביב עוררה מבוכה. אבל בתל אביב אפשר לחיות, ועל ירושלים עוד נצא למלחמה. ויורוספורט הציעו לנו HD, בזמן שאילדיס דיבר בישראלית על קפה שחור באיכות שידור מהמאה שעברה.
ירושלים של ג'ירו נראתה יפהפייה ממעוף המצלמה במסוק. גם שדר יורוספורט, בהתרגשות לא אופיינית, העיד על כך במהלך שידור מרוץ האופניים האיטלקי הפופולרי שביקר בישראל. העיר העתיקה, הכיפות, הכנסיות עושות את זה לבנאדם. בעצם זו הדרך הנכונה ביותר לחיות בירושלים - ממעוף הציפור, רחוק מכל המחלוקות והעצבים. וכשנמאס לבנאדם, הוא אומר לטייס בקשר מילה אחת - הביתה. רבע שעה אחר כך הוא נוחת בשדה דב וקופץ לאיזו בירה בפלורנטין או לאיזה מועדון שנפתח השבוע וייסגר בשבוע הבא.
תל אביב נראתה מוצלחת הרבה פחות ממעוף המסוק. מלמעלה רואים שהבתים מתקלפים הרבה יותר משרואים מלמטה. רואים שורות–שורות של קוביות אפורות, תריסים שבורים, דודי שמש ואנטנות ישנות - לא בדיוק הנוף שהיית רוצה להציג בפני אורח מבחוץ. הרגע המרגש ביותר התרחש בפנייה מהרצל לסלמה. תראו לי מקום נוסף בכל העולם, מלבד חורים בעולם השלישי, שהרגע המרגש בו הוא פנייה מהרצל לסלמה?
אבל זו הערמומיות של תל אביב. דווקא שם, בין דודי השמש להרצל פינת סלמה, אפשר לחיות במנוחה, על האדמה, בלי קדושה ומחלוקות גדולות מדי. לכן את תל אביב לא היה צריך לצלם ממסוק - זה בטח רק העציב את תושבי העולם. הם רגילים שמרוצי אופניים מתרחשים בעיירות אירופיות ציוריות, שופעות מים ואדניות פרחים ופרות שמנות רובצות באחו הירוק. את תל אביב המקומטת היה צריך לצלם רק מגובה העיניים - אולי ככה היה העולם מצליח לתפוס את הטריק שלה.
על הדרך, אני מאחל לכם, צופים נכבדים, שהייתה בכם די בינה ותושייה לצפות בג'ירו ביורוספורט ולא בערוץ הספורט. זה מגיע לערוץ שמזלזל בצופיו ולא פותח למשך כמה ימים חגיגיים כל כך את ערוץ ה–HD שלו לצפייה חופשית. במיוחד כשכמה לחיצות קדימה משדר יורוספורט את התרגשותו מרוכבי האופניים בארצנו היפה ב–HD חינמי כל כך. וזה עוד לפני שאמרנו מילה על השדר אלי אילדיס והפרשן שלו ועל העברית הכל כך עברית שלהם: צ'מע, וואללה, וסיפורי קפה שחור על הצוק. בחיאת זומזום, יא אילדיס, רחמים. פעם בחיים תן לבנאדם להרגיש קצת אירופי.
ג'ירו ד'איטליה, ערוץ הספורט, יורוספורט
***
גלנט
מה יש לנו: דרוש לכם מומחה לענייני ביטחון, זמין, שרק מחכה לאיזה מיקרופון או מצלמה כדי להכריז על נחישותנו? יש יואב גלנט. באוויר, בים, ביבשה, ביום, בלילה, מול כל מיקרופון ומצלמה. הוא עוד ישמיד את האיראנים עם לבנת איטונג.
אם עברו עליכם כמה ימים בלי שצפיתם או שמעתם מיואב גלנט, דעו לכם שהמצב יוצא משליטה. אפילו מדאיג. לא חולף שבוע בלי שכבוד השר מוזמן פעמיים–שלוש לאיזה אולפן, שם הוא מתראיין, מפרשן, מנתח את המצב, מזהיר - הוא תקיף, הוא חזק, הוא עומד על המשמר, גלנט בשטח, האויב במתח.
בענייני ביטחון, כמובן. למה מה הוא, שר שיכון? חברת החדשות של ערוץ עשר צריכה פרשן לענייני המתיחות בגבול עזה? למי פונים? מי בטוח יגיע בריצה לאולפן להעניק הרצאה נחושה? יואב גלנט, כמובן. זקוקים לפרשן בענייני איראן? יש לנו בדיוק האיש המתאים: יואב גלנט, כמובן. השר צריך כמה דקות, כי הוא בדיוק משתתף בפאנל בענייני איראן ב"יציע העיתונות", אבל מיד הוא מגיע. ושיידעו אויבינו: הם בסכנה גדולה, שר השיכון שלנו מגיע. הוא כבר בדרך, חמוש בלבנת איטונג שלקח מהמחסן במשרד. הולך להפיל להם אותה על האצבע הקטנה של הרגל.
למה גלנט? חברות החדשות השונות
***
"בעלי היכולות"
מה יהיה לנו: סטיבן סיגל וג'ייסון סטיית'האם זה אולד סקול. הכל נגחות ונוגרות ובעיטות מהדור הישן. העתיד זה מוטאנטים. עם חשמל שזורם מכפות הידיים ועושה טריקים חדשים. ובמיוחד כשכולם אמריקאים לפי הספר.
אני אוהב מוטאנטים. בטוח אני אוהב אותם יותר מבריונים פשוטים כמו, נגיד, סטיבן סיגל וג'ייסון סטיית'האם. שני אלה יכולים לפרק 15 איש בקטטה אחת, אבל הם אולד סקול. הם עושים את זה בשיטות הישנות של בוקסים ונגחות ונוגרות כמו בימים של מכוניות על הילוכים בלי מזגן.
העתיד, אין ספק, נמצא במוטאנטים. הם בכלל לא צריכים ללכלך את הידיים. מספיק שהם מאגרפים את כף היד כמו כדור ויוצא משם זרם טסלה סגול־צהוב כזה כמו ברק, וצ'ק, כל 15 הרעים שוכבים על הארץ, והמוטאנט יכול להמשיך להציל את כדור הארץ, או את אהובתו היפה.
ראית סטיבן סיגל אחד, ראית את כולם. אתה תמיד יודע כמו שעון מה ייצא ממנו: נוגרה, משפט קשוח והביתה לישון. אצל המוטאנטים זו תמיד הפתעה. אתה תמיד מסוקרן, לא יודע איזה שטיק ייצא מהם הפעם.
הסדרה החדשה "בעלי היכולות", תולדת שיתוף פעולה בין מארוול לאולפני פוקס, מספרת על מצב חדש בעולם, שבו גן המכונה X הופך חלק מהילדים למוטאנטים ומעניק להם כמובן כוחות מיוחדים. ילדים אלה נרדפים בידי הממשלה. משפחה אחת מגלה כי ילדיה הם מוטאנטים כאלה, מצטרפת למחתרת המוטאנטים, והשאר יסופר כמובן בדברי ימי הכוחות המיוחדים.
"בעלי היכולות" היא מטופשת וחביבה. מטופשת כי היא אמריקאית, מדברת אמריקאית, אובר דרמטית בחצי דולר אמריקאי, וכל הגיבורים והגיבורות בה, מנערה ועד זקן, הם כמובן יפי תואר. היא חביבה על מי שמחבב את השטויות הבלתי מזיקות של המדע הבדיוני הזה. היא לא מתיימרת לספר איזה סיפור אנושי נוגע ללב. היא וידיאו שמעביר 40 דקות שתשכחו אותן עוד לפני שתכבו את הטלוויזיה. זה לא רע בכלל.
"בעלי היכולות", יס ACTION, יס VOD, החל מ־14.5
