הפרק הראשון של "אביב או אייל" חשף מה שחשבנו תמיד - הכל היה הצגה, והמלחמה המתוקשרת בין גפן לאייל שהגיע למחוזות נמוכים במיוחד של השתלחויות ברשת הייתה לא יותר ממופע מתוכנן של יחסי ציבור. ההגדרה של התוכנית החדשה של "קשת" כ"ריאליטי מוזיקלי" או "תחרות שירה" נראית כלא מדויקת בעליל, "אביב או אייל" ללא ספק צריכה להיות מתויגת בלוחות השידורים תחת ז'אנר ההיאבקות המקצועית, יחד עם קרבות הראווה המזוייפים של ה-WWF, או אם להיות מדויקים אפילו יותר, בתת הקטגוריה של "היאבקות בבוץ".
משני גיבורי תרבות, "שכל אחד מזוהה עם צד אחד של הישראליות", כפי שהגדיר אותם ארז טל, כאילו שעומדים מאחוריהם סט של ערכים, מאבקים חברתיים וקבוצות מנוגדות בעם, הפכו גפן וגולן לשני סחבקים שעוקצים אחד את השני בידידות וגוזרים את הצ'ק בסוף הפרק. לאחר שמאחורי המקלדת הציגו השניים עמדות אידאולוגיות מנוגדות ורעיונות חברתיים הפוכים, מול המצלמה הם נראו כמו שני חברים ותיקים שהגיעו לעשות יחד מילואים כשהם מסתלבטים אחד על השני על הדרך. "גם אייל רצה כמו אריק איינשטיין להיות הזמר של המדינה", אומר גפן, "אבל לאייל זה היה 'מוב' קשה, כי הוא היה צריך לחכות שהמדינה תדרדר קודם", ולרגע נדמה היה שעוד שנייה נראה את השניים מחליפים למדי ב' ופותחים פק"ל קפה באמצע האולפן.
ניתן לשרטט קו ברור בין ריאליטי השירה הראשון בישראל, "כוכב נולד" בעונת הבכורה שלו שעוד נשאה את הכותרת "לא נפסיק לשיר", למנה הכי טרייה שיש לטלוויזיה הישראלית להציג בתחום. מהתמקדות במוזיקה, בשירה ובצעירים שמנסים את מזלם בשירה עוברות התוכניות להתמקדות בשופטים, כאשר ב"אביב או אייל" ברור כי השופטים/מנטורים/יריבים הם הכוכבים של העונה - "המתמודדים האמיתיים", וכל מי שמגיע לשיר בתוכנית הוא בסך הכל תפאורה מוזיקלית לקרב בין השניים.
קצת כמו בסדרה המצוירת הקלאסית של MTV ששודרה לאורך שנות התשעים, "ביוויס ובאטהד", במהלכה דמויות של שני נערים צפו בקליפים שונים ונתנו את הפרשנויות השנונות שלהם, ולמעשה היוו את התוכן האמיתי של התוכנית, כך גם גפן וגולן, מלהגים קצת על הזאת שהיא "דיווה" מדי, וההוא שיש לו סיפור חיים מרגש.
באופן הזה אפילו הזמיר הצעיר "בן חור", שהיה אמור להיות סוחט הדמעות של הפרק, עם רקע נוגע ללב של ילדות בפנימייה, זכה לשניות בודדות בלבד בהן סיפור על גירושי הוריו והקושי בבית, לפני שפינה את הבמה לשני הזמרים הוותיקים כדי שיוכלו לריב ביניהם אם אותו סיפור חיים מרגש הוא טריגר מספיק כדי להעביר אותו שלב.
אם להסיר את השיפוט המוסרי ולבחון את "אביב או אייל" כמוצר טלוויזיוני בלבד - מדובר בבידור מעולה. ניכר כי הזכיינית "קשת" יודעת לייצר ריאליטי מהוקצע ומשוכלל, עריכת התוכנית מעולה, ההגשה של ארז טל רהוטה, והאולפן נראה מדהים. המעצבים אף חילקו אותו בין שני אזורי צבע - כשגפן הרוקיסט האשכנזי קיבל כמובן את הצבע הכחול והאפקטים של הקרח, בעוד גולן זכה בצבע כתום ואפקטים של אש. אם אפשר להלהיט את היצרים באמצעות רקעים סטריאוטיפיים - אז למה לא?
הוויכוחים המשועשעים בין אייל גולן לאביב גפן מצטלמים נהדר, השניים בעלי ניסיון עשיר על המרקע, רהוטים, מנומקים ומספקים שואו טלוויזיוני עשיר וסוחף שגם מעלה שאלות על הז'אנר. אך בשביל לעשות מה שהם עושים, היה הרבה יותר פשוט לתת לשניים טוק-שואו משותף ולחסוך כמה שקלים על מסכים מתרוממים, או פשוט לתת להם לעשות פינה ארוכה במיוחד אצל אופירה וברקו.
