בעוד האח הגדול חוזר כבר עשור על אותה רוטינה משעממת של העמדות להדחה, עם שטאנץ קבוע של ליהוק מדי עונה שמיצה את עצמו, 2025 מביאה משהו מרענן וחדשני למסך. אתמול המשחק האמיתי התחיל והצופים שכן נתנו הזדמנות לפורמט החדש מתחילים להבין שהמשחק הוא אחר ומאתגר, שאינו מבוסס רק על היבטים וקשרים חברתיים, אלא גם על שיקולים כלכליים והתנהלות חכמה בקבלת החלטות חורצות גורל. אם פרק הפתיחה לפני שבוע היה קשה לעיכול הרי שאמש הפרק זרם והיווה נקודת תפנית בקבלת הקונספט הייחודי. ההשקעה הפנומנלית של קשת בפורמט החדש מתחילה להתבהר, נראה שיש להם קלף מנצח בידיים וזה רק עניין של זמן עד שיהפוך לדבר החם על המסך.
ניתן באופן פרדוקסלי להקביל זאת למה שמתרחש כיום בפוליטיקה. אותו מנהיג שמקבל כבר עשור במה בלעדית בעוד האזרחים מתקשים לתת הזדמנות למנהיגים ורעיונות חדשים, ומעדיפים ללכת על המוכר והידוע במקום לתת במה לחלופה חדשה ראויה שעשויה להיות טובה ומשובחת אף יותר. אז נכון שזה נשמע מוגזם להשוות בין פוליטיקה לתוכניות ריאליטי, אבל בהחלט ניתן להקיש בין השניים בכל מה שקשור לדפוסי חשיבה והרגלים של המצביע/הצופה. ואם 2025 יהפוך להצלחה גדולה, אולי כדאי לשקול שוב את הפתק בקלפי.
למרות שנתוני הרייטינג שהתפרסמו הבוקר מציגים תמונה עגומה יחסית עבור "2025", הסיבה אינה נעוצה בפורמט עצמו, אלא בשיקולים אחרים כמו עיתוי עליית השידור, פרסום ושיווק כושל. אפילו אני לא יודעת מהם ימי השידור של 2025, אז איך הצופים אמורים לגלות?
אז מה היה לנו אמש? גם אם הרחוב הוא לא הרחוב שחלמנו לראות בריאליטי החדש וגם אם החשכה שנפלה בווילת הבנות במסגרת המשימה, לא הוסיפה למבנה הרחוב שגם ככה נראה צר, קודר ועגמומי, היה שם משהו שבכל זאת סחף וגרם לי לצפות בפרק מתחילתו ועד סופו.
כבר יש לנו שני תושבים שמצליחים לבלוט על פני האחרים: סמי דדון ודודו קובי. הם היו הראשונים לפזר את כספם ולקנות שבוע ימים של שהות מפנקת בסוויטה היוקרתית במלון הכוללת ארוחות שף גורמה, בריכה וג'קוזי פרטיים, ונימקו את בחירתם בכך שאם יודחו מהתוכנית אז לפחות יוכלו להגיד שנהנו מכל רגע של שהייה בה. זהגרם לצופים בבית מיד לתרום לכל אחד מהם 12,000 אלף שקלים נוספים על מנת לראות אותם שוב מתענגים על כל הטוב שנפל עליהם.
דודו קובי הרגיש מספיק בטוח בעצמו לבקר את התנהלותן של שלוש הבנות הודיה, סיגל ונטע צ'רנר, שזכו לתקציב הגבוה ביותר, מה כשלעצמו עשוי להיות חריג ולא מקובל, אבל בהחלט מפיח קצת אקשן במשחק. בעקבות הסצנה של דודו, הבנות לקחו כנגד רצונן את חדרי המלון היוקרתיים וניכר היטב שהשהות שלהם במלון לא הייתה מלווה בהנאות גדולות.
סיגל תמם לעומתן, מתנהלת בחסכנות וקפדנות בכל הנוגע לתקציב שלה וכיכבה בראש הרשימה, אך לא זכתה למענק המנופח של הצופים. המשמעות היא שהמשחק אינו רק על כסף, אלא מבוסס על כמה וכמה רבדים, גם חברתיים ובעיקר בידוריים ומרגשים כאלה שנוגעים בנו הצופים.
התושב דומיניק הפך בין רגע להיות מדובר ברשתות החברתיות. הסיבה ברורה: הוא מצליח לפרוט על מיתרי לבנו, כמי שהגיע ממחסור וקושי ולמרות העבר הפלילי והקשה שלו הוא מתנהל כתושב נקי כפיים ששומר על חמלה ודאגה לאחרים.
נטע צ'רנר, שבוכה בכל רגע נתון מכל אמירה או הערה ובאותה מהירות מנגבת את הדמעות ושבה לחייך ולהשטות, מצליחה לגעת בנו הצופים, גם בגלל פני המלאך וגם כי האיש שבקיר לא דאג לה לתושב לוהט כזה שימיס את לבה, וגם את לב הצופות ובכך היא שיתפה את הברמן תכול העיניים.
עוד לא הצלחתי להבין את תפקידו של יורם זק בדמות שמופיעה על הקיר בכל רגע ובכל מקום. האם הוא יושב על תקן מספר סיפורים ויוצר האווירה, זה שנותן לנו את פתיח ואת הסוף? הרי בשביל זה ניצבים שם מדי ערב ארז טל וקורין גדעון. הוא גם אינו הפסיכולוג של התוכנית שמשמש אוזן קשבת לתושבים בשביל זה ניצבו הרובוטים נותני השירות. מבחינתי כרגע הוא לגמרי מיותר, אלא אם כן הוא יפתיע בהמשך.
