לפני שנתחיל, הרשו לי להרגיע אתכם: הטלוויזיה שלכם לא התקלקלה, זה אכן תומר קאפון בסדרה – ונחשו מה, הוא לא משחק חייל! לא בסדיר, לא במיל', לא בכוחות הביטחון – הוא פשוט משחק אדם רגיל, ואפילו לא את דמות החתיך. אני יודעת שזה הלם, אחרי שלל תפקידיו בגופים הביטחוניים ("תאג"ד", "פאודה", "בשבילה גיבורים עפים") – אבל סוף סוף, אנחנו זוכים לראות את קאפון מזווית אחרת, וזה ללא ספק מרענן. לצערי, זה גם בין הדברים הבודדים שאפשר להתנחם בהם בסדרה.
על הנייר, הרעיון של "אחד על אחד" מקסים. הסדרה סובבת סביב מוטי (תומר קאפון), מורה פרטי בן 28, המגיע לבתים של תלמידים ותלמידות כדי להכין אותם לבגרויות, אבל לא רק. בדרך, הוא נחשף לסיפורים האישיים של משפחותיהם והנערים מכניסים אותו לעולמם המורכב. למעשה, גם במשפחה של מוטי לא פשוט, אנחנו פוגשים אותו רגע אחרי שאימו נהרגת בתאונת דרכים בחו"ל, אחיו הבכור מודיע שהוא יורד לארה"ב והוא נותר בארץ די לבדו, עם החובה להשגיח על אביו שהיחסים ביניהם, איך לומר, די גרועים. בקיצור, סדרה המבוססת על אנשים, על מערכות יחסים ועל הפשטות והאתגר שבלחיות.
העניין הוא שבדרך מהתקציר למסך – משהו משתבש. הסדרה משתדלת לשמור על קו אחיד של פשטות וניסיון לדבר לצופה בגובה העיניים – אך נופלת למחוזות השעמום והבנאליות: הדיאלוגים ברובם לא מאוד מתוחכמים, הדמויות שמקיפות את הגיבור די טיפוסיות ובתוך כך, קל לחזות לאן יתפתח השיח איתן. באותה הזדמנות אציין שגם תצוגת המשחק של חלק מהתלמידים טעונה שיפור, במיוחד כשלצידם שחקנים כמו מרק רוזנבאום, יפתח קליין ותומר קאפון.
עם זאת, "אחד על אחד" מצליחה לשמור על ייחודיות לעומת קודמותיה במשבצת ("טהרן", "מנייאכ", "חזרות") בטוטאליות של הגיבור העומד במרכזה. אם ברוב הסדרות הישראליות שאנחנו מכירים העלילה סובבת סביב זוג, חבורה או משפחה – כאן, תפקידו של הגיבור הוא אבסולוטי, אך במקום לייצר דמות מרתקת וסוחפת, אנחנו מקבלים דמות של אדם מן השורה, רגיל מדי, המוקף בדמויות קטנות שיחד איתו לא מצליחות להחזיק סיפור מספיק משכנע כדי לצפות בו עד סופו.
לזה אגב, אין קשר לתומר קאפון המגלם אותו. למעשה, זו פעם ראשונה, בשנים האחרונות, שאנחנו רואים את קאפון מגלם תפקיד שכזה. לרוב הוא החתיך התורן, שובר הלבבות הקפריזי, וכאן – אנחנו זוכים לצפות בו לובש פנים אחרות, אופי אחר והוא מצליח לשמור על אמינות בתור המורה הפרטי, הרגיש, המיוסר והמהורהר. זו אכן נקודת מפנה במוניטין שצבר לאחר הדמויות אותן גילם, והוא מצליח להציג צדדים נוספים באישיותו ובשק כישוריו. בפועל, נקודות האור היחידות בסדרה נמצאות בסצנות שלו עם אחיו (יפתח קליין) ואביו (מרק רוזנבאום), בהן מתגלים לפתע רבדים נוספים בדמותו והחשיבות של המשפחה בחייו ניכרת ושופכת אור על הרקע לדרך בה הוא מתמודד עם קשיים.
"אחד על אחד", אשר נוצרה ובוימה על ידי מתן יאיר (יוצר "פיגומים", עטור השבחים), ממשיכה את הקו של "ככה זה" ו"חזרות" כאשר היא מציבה בפרונט אנשים רגילים, נורמטיביים, ללא טייטלים ובלי היסטוריה מפוארת. היא נשענת על האתגרים והלבטים האנושיים, כמעט לבדם, כדי לייצר את הדרמה המספקת, אך התבלין הזה – זה שהופך את האדם הרגיל ממישהו סתמי לדמות שהצופה רוצה להתחבר ולהזדהות עמה – נראה כאילו נשכח כאן, וברגע אחד נוצרת תחושת הפספוס.
"אחד על אחד" תשודר בכאן 11 ובדיגיטל בכל יום שני, החל מה- 21.12.2020, בשעה 21:55