לא רק פרסומת: בשנים הראשונות של השידור המסחרי בישראל, המדור "כדאי" של ג. יפית היה הסמן הימני לתשדירי פרסומת בטלוויזיה. אותם תשדירים הפכו לאורך השנים למותג בפני עצמו, כשפניה של יפית כפרזנטורית ומגישה היה תו תקן לאיכות. היום (שלישי) הלכה אשת השיווק והפרסום לעולמה לאחר מאבק במחלה קשה, וזה הזמן להיזכר בפועלה ובנקודות הציון המשמעותיות של הקריירה שלה על גבי המסך הקטן.
את דרכה בתחום התקשורת החלה יפית במדורים כתובים בעיתונות, תחת הכותרת "כדאי", בעקבותם גם דבק בה שמה "ג. יפית" (שם נעוריה היה יפה מימון, ולימים, לאחר שנישאה, יפית גרינברג). את פורמט ההמלצות שצבר תאוצה על גבי העיתונים המודפסים, המירו לתשדירי פרסומת בטלוויזיה, בהם הייתה מקריינת יפית את המלצותיה לפני הופעת התוכן הפרסומי. הקהל בטח בהמלצותיה של יפית, שטענה לאורך השנים שהיא מפרסמת אך ורק מוצרים בהם היא בוטחת, ורק לאחר שבדקה אותם בעצמה.
לקט תשדירי פרסומת מ-1995
דמותה של יפית צברה פופולריות, ולא עבר זמן רב עד שהתחילה להופיע בחיקויים, כמו זה של אסף אשתר בתוכנית ה"קומדי סטור". בחיקוי, גילם אשתר את דמותה של "מ. כוערת" - המבוססת כמעט לחלוטין על מדור הפרסומת של יפית. שנים לאחר הופעתו של החיקוי לראשונה יפית שיתפה עימו פעולה והם יצרו יחד סרטון פרסומת הומוריסטי לרשת "בורגראנץ'".
בשנת 2008 זכתה לחיקוי נוסף בתוכנית "ארץ נהדרת" בערוץ 2, לצד כלתה הדוגמנית מאיה ישעיהו, שהייתה מככבת אף היא בתשדירי הפרסומת המאוחרים שלה. את דמותה גילם השחקן והקומיקאי אלי פיניש, ואת ישעיהו גילמה השחקנית עלמה זק.
יפית המשיכה להופיע בטלוויזיה בתשדירי פרסומת עד תחילת העשור השני של שנות ה-2000, והמשיכה לתפעל את קריירת השיווק מאחורי הקלעים, כשהפכה לשותפה במניות של רשת הספרים "סטימצקי". תשדירי הפרסומת שלה הפכו לאייקון ישראלי ואת נעימת הפתיחה המיתולוגית רבים מאיתנו לא יכולים שלא לקשר ישירות לקולה וצורת הגשתה של הפרזנטורית הוותיקה. נקודה.