כשהיינו תלמידים, אז בימי התיכון, כולנו ישבנו כמו ילדים טובים ולמדנו שיעור אחר שיעור – מתמטיקה, לשון, ספרות והרשימה עוד ארוכה. כשגדלנו, רובנו הסתכלנו שוב במבט לאחור על 12 שנות הלימודים שלנו והרהרנו על הנושאים שאולי חבל שלא קיבלו עוד שעה במערכת והכינו אותנו לחיים האמיתיים. הסדרה החדשה של כאן 11, "שעת אפס", היא בדיוק השיעור הזה שהיינו צריכים, בתקווה שזה לא מאוחר מדי. צפו בטריילר של "שעת אפס", כאן 11:
נתחיל מתקציר האירועים: הסדרה מתמקדת ב"פיצוץ" בין מורה (דורון בן דוד) ותלמידה במהלך שיעור אזרחות המעמיד על דלפק הדיונים את הנושא שלנצח יישאר רלוונטי, גזענות. תפיסות העולם השונות, בתוך מרד הנעורים העיקש של התלמידה ליאן זרחי (בכיכובה של מיה לנדסמן שכבר הפכה לפנים של כאן 11), הופכות למעין כדור שלג שתוצאותיו הרסניות. הן על עולמם האישי והן על המציאות הישראלית כולה.
אם הסיפור נשמע לכם מוכר, תזכרו באירוע שהתרחש בשנת 2014, כאשר מורה לאזרחות בשם אדם ורטה פוטר מתפקידו ברשת אורט לאחר שתלמידה שלו, ספיר סבח, התלוננה נגדו על כך שהביע את עמדותיו השמאלניות. אבל איך נוהגים לומר, כל קשר בין הדמויות למציאות מקרי בהחלט.
הפרק הראשון, ששודר אתמול (שני) בשעה 21:15, נתן במה לדעות פוליטיות וחברתיות משני צדי הקשת, ובעיקר גרם לי להבין שזה לא מה, אלא איך. בתחילת הפרק התלמידה ליאן נקלעה לוויכוח מינורי עם מורה ללשון, שהוביל אותה לעסוק בבעיה חברתית לבחירתה. מתוך הזלזול בניסיון של המורה להוציא אותה מהבור שנקלעה אליו, ליאן זרקה באוויר את עניין "הערבים בבריכה שמטרידים ילדות יהודיות צעירות". הנושא הטעון הזה, בהתייחס לעמדותיהם של מרבית תלמידי הכיתה, הוביל לדיון סוער בין המורה השמאלני המייצג את הדור הישן, לבין דור ה-Z הימני.
על אף שכותבת הסדרה, דקלה קידר, בחרה לעסוק בסיטואציה ספציפית למדי, נראה כי "שעת אפס" היא מעבר לעוד שיחה על גזענות או אהבת אדם, היא השיעור שמעולם לא לימדו אותנו.
אחרי שצפיתי בפרק נאלמתי לשנייה, בהחלט הרבה לעכל. הרגשתי שהלוואי והייתי נערה בת 17 או 18 והייתי זוכה לקבל פרספקטיבה כזו רחבה על תפיסות עולם. על אף שבעיניים שלי יוצרי הסדרה בחרו להעמיד את הימין באור מתלהם ומקובע, בעוד שהשמאל הוא הליברלי והפתוח, הבחירה באיזה צד לבחור שייכת אך ורק לצופים. סדרת הדרמה הזו, שככל הנראה תוכננה להגיע לקהל יעד מבוגר, היא בכלל סדרת נוער חכמה ומרתקת שאין לי צל של ספק שיכולה לפתוח את הראש של התלמידים, שרגילים לשמוע על בעיות הסתברות או חוקי דקדוק.
"שעת אפס" הייתה מטלטלת עבורי. ואני רוצה להאמין שהיא תזיז משהו בלב לכל מי שיצפה בה. מדובר בסדרה שגורמת לצופה להבין מה בעצם תפיסת העולם שלו. איפה אני ממקמת את עצמי על הסקלה הרחבה הזו שנקראת לחיות. הסדרה אמנם עוסקת בעיקר בתחומים כמו גזענות, גירושין או אהבה, אך בפועל היא מראה של כל אחד ואחת מאיתנו עלינו כבני אדם. מתי השוני בינינו נפסק ואיפה הכבוד מתחיל. אחרי שראיתי את הפרק הזה, והוא עוד רק הראשון ברשימה, אני רוצה להאמין שאנשים יסתכלו פנימה ויראו איך הם יכולים להיות טובים יותר.
ובנימה אופטימית זו - בישראל של 2022, כשהשסע החברתי והפילוג רק הולכים ומעמיקים, הלוואי שנלמד להפיץ מוסר ואהבה. שנדע לשים את הגבולות, אך גם לאפשר חופש ביטוי אמיתי נטול כל אלימות וכוונות רעות. המורה בשיעור הלשון אמרה בתחילת הפרק, ובצדק, "חשוב מה שיש לנו להגיד. אבל הרבה יותר חשוב איך".