בתקופה האחרונה דווח על מספר רעידות אדמה שהורגשו בצפון הארץ והכניסו את התושבים לפאניקה. אז אמנם התוכנית הצטלמה כבר לפני ההתרחשויות, אך נראה שגורי אלפי ולוסי איוב כבר חזו את העתיד. בעולם כמו שלנו, כשהסכנה ממשית ואורבת לנו מכל פינה, אין ספק שהדוקו-קומדיה החדשה של כאן 11 היא תשדיר השירות הכי טוב שיכולנו לבקש. צפו בפרק הבכורה של "בלי פאניקה" בערוץ כאן 11:
בסדרה החדשה שעלתה לשידור אמש (מוצ"ש) גורי ולוסי, האסי ורותם של השידור הציבורי, השניים יוצאים לחקור פרק אחר פרק כיצד המדינה ערוכה לקראת האסונות הכי גדולים שעשויים להתרחש. בפרק הפתיחה הוחלט להציב במרכז את סוגיית רעידות האדמה, ונראה שבמקום להרגיע אותי יצאתי עם יותר חששות משהגעתי – אבל אולי זו בעצם המטרה?
כחלק מתפקידו של התאגיד, שמתמקד בלספק עבורנו תכנים חשובים שמלמדים אותנו משהו קטן על החיים, סוף כל סוף קיבלנו שיעור אמיתי בפריים טיים. שלא כמו האחרות והמוצלחות של כאן 11, כמו "סליחה על השאלה" או "מצב נפשי", הפעם התוכן רלוונטי לכולנו. כי כשרעידת האדמה הבאה תגיע או משבר האקלים יחריף, לאף אחד מאיתנו לא יהיו הנחות.
הפרק הראשון על רעידות האדמה סיפק עבורנו את כל המידע המקיף, ואפילו כזה עם ערך מוסף, כך שברגע האמת כולנו נהיה ערוכים למצב. בצורה קלילה, מצחיקה ואפילו מעט סאטירית מדי, גורי ולוסי יצאו לחקור את הנושא מכל הקשת הרלוונטית. השילוב של דעות המומחים, האנשים בשטח, הסיפור האישי מרעידת האדמה בסין והאילוסטרציות הקצת מגוחכות, מנגיש את התוכן שכולנו שומעים בשיעורי פיקוד העורף, בצבא ובפרסומות בצורה שבה אשכרה נוכל להבין משהו ממה שרוצים מאיתנו.
על אף שאני חייבת להודות שהצפייה בפרק רק גרמה לי להילחץ עוד יותר, אני מרגישה שאני אפילו קצת שמחה שזה קרה. בדיוק כמו שנאמר בפרק, אם הייתם שואלים אותי לפני כן – מה אני אמורה לעשות במצב חירום שכזה? הייתי עונה שכדאי להיכנס מתחת לשולחן ולהתפלל. אחרי 48:27 דקות צפייה, אין ספק שאני מרגישה שיש לי הרבה יותר כלים להתמודד עם האסון עוד הרבה לפני שקרה.
הפרק שם דגש על זוויות שונות של הסיטואציה באמצעות מגוון של גורמים בעלי ידע שכל שעליהם היה לעשות הוא לשתף אותו איתנו. הפרק מלמד אותנו על ההיערכות המקדימה לאירוע, אומר לנו כיצד להגיב, מספר לנו מה יקרה אחרי וגם נותן לנו פרספקטיבה על סדר הגודל של ההרס. אם במדינה שלנו, כמו ברוב מדינות העולם, יוקדשו יותר משאבים ויותר זמן להתכונן נראה שאנחנו יכולים למזער נזקים באופן משמעותי.
אבל בדיוק פה תקפה אותי הסוגייה, מה מתעדפים קודם. בישראל כמו בישראל אנו ניצבים מול בעיות ביטחוניות, הקשישים מוזנחים, יוקר המחייה רק הולך וגובר ונראה שלאף אחד אין מושג מה חשוב יותר. וזה הגיוני, כי הרי איך נוכל לדעת? אבל בואו חבר'ה, מישהו צריך להרים פה את הכפפה, ועל כך שאפו לכאן 11 שעשתה זאת בדרך קלילה ומצחיקה.
אז אחרי כל התשבחות, שבאופן הכי אובייקטיבי שהצלחתי באמת מגיעות לה, הייתה לי רק בעיה אחת עם "בלי פאניקה". הקשר בין גורי אלפי ולוסי איוב כבר ידוע לנו ככזה שעובד ומוציא הרבה הומור משובח, אך הפעם הוא היה ילדותי מדי. בתור אחת שחוטאת בצפייה בסדרות ילדים (מהשמינייה ועד כפולה עם נועה קירל) נראה כי קהל היעד של הסדרה החדשה דווקא לא יהיה זה שיצפה בה.
הבדיחות והאילוסטרציות הסאטיריות שהוצגו בפרק הפתיחה בהחלט היו מצחיקות ורלוונטיות – אם אתם תלמידי יסודי. אפשר היה לקחת את זמן השידור הזה ולנצל אותו להומור קצת יותר ציני ושנון שבאמת מתאים לצופים בכאן 11 אחרי השעה 21:15. הייתי רוצה עוקצנות לממסד, הומור מעט שחור על אסון שכזה או אפילו כל בדיחה אחרת שהייתה גורמת לי לצחוק בקול רם ולא רק לגחך.
אבל אל תדאגו, לא באתי להוריד. אין ספק ש"בלי פאניקה" היא סדרת פרקים מהחשובות שנעשו הנותנת לכל אחד ואחת מהצופים כלים להתמודדות. משהו באיך שהדוקו-קומדיה הזה נעשה יגרום להרבה מהצופים בבית להצליח לשבת פרק אחר פרק ולהמשיך ללמוד באופן פסיבי את אחד השיעורים החשובים ביותר שיילמדו – אחד כזה שבאמת יועיל להם בעתיד.