מיקרוספופ: אופירה אסייג היא אישיות פרדוקסלית בטלוויזיה הישראלית. מכנים אותה וולגארית וגסה, בשמאל טוענים שהיא ימנית, ימנים מכנים אותה "שמאלנית", אך למרות שרבים טוענים שהם לא צופים בה, היא אחת הנשים המדוברות בישראל, ויחד עם אייל ברקוביץ' היא הפכה את רצועת הפרה-פריים של יום שישי למכרה של רייטינג עבור "קשת 12".
בשבוע שעבר נזפה המגישה בכתב אתר "ONE" בשידור חי לאחר שלא היה זמין לענות לה, ועוררה סערה. מדובר רק במקרה האחרון בשורה של שערוריות תקשורתיות, מלחמות עם משפחת נתניהו, ריב מתוקשר עם אייל גולן סביב הסרת עוקב באינסטגרם ועוד. ניסינו להבין יחד עם חוקרים, אנשי תקשורת ומגדר את דמותה האניגמטית של אסייג.
"אופירה אסייג היא דמות מרתקת שמעוררת בקרב הרבה צופים דיסוננס - היא מייצגת את הישראלי על כל מאפייניו ועל כן אהבת הקהל אליה – היא הישראלי הדוגרי, זה שאינו מתבייש לבטא בצורה ישירה וכנה את דעתו על כל העולם", אומר ד"ר מתן אהרוני מבית הספר לתקשורת של אוניברסיטת אריאל. "היא הישראלי הלא פראייר, שאינו מוכן שישפילו אותו או יפגעו בכבודו (בהסרת עוקב, כמו במקרה של אייל גולן, או בחוסר זמינות לראיון טלפוני, כפי שנזפה בכתב הספורט בזמן שידור ברדיו). היא הישראלי הלא פורמלי, שאינו מקפיד על תרבותיות אירופאית. היא הישראלי הקולני, הישיר, המצליח והכי חשוב - האותנטי - זה שמתנהג ומדבר בלי מחסומים - מציג בפומבי את כל מה שהוא מרגיש בצורה הכי אמיתית וכנה".
"מעניין אנשים לדעת עד כמה נמוך מישהו יכול להגיע", מוסיפה עורכת תוכן ומבקרת תרבות וטלוויזיה נועה מזרחי. "ועם זאת אופירה היא אישה שלא רואה אף אחד ממטר ועד שתקבל מה שהיא רוצה - לא תפסיק. היא בדיוק הסמל לתרבות הבריונות שנוצרה, ולמדה מהטובים ביותר שהיא נגדם היום. היא משתמשת בכוחה ובכספה ובמרותה להשיג כל דבר שברצונה, ולכן מרשה לעצמה לומר כל מה שרוצה בטלוויזיה וברדיו. מה שאחרים לא יכולים להרשות לעצמם כי לא משתמשים בכוחם כמוה. אנשים מאוימים ומפוחדים ממנה וזה שהיא אומרת מה שהיא רוצה נתפס כאותנטי ואמין. מעין מוסר כפול ותעתוע בצופה. מה שמסקרן אותו אפילו עוד יותר".
כוחנות בעולם של גברים
אי אפשר להתעלם מהעובדה שאסייג סופגת ביקורת על אסרטיביות, ואף על בריונות, שאולי הייתה עוברת חלק יותר בגרון אילו הייתה גבר. נשאלת השאלה - האם הגישה הממש לא מתנצלת, ואף כוחנית של אסייג ממצבת אותה כאייקון פמיניסטי.
"הבעיה המרכזית של הרבה מהצופים היא שהיא לא גבר ישראלי, אלא היא אישה", מוסיף אהרוני. "על כן, כל המאפיינים של הישראלי שהוזכרו לא מתאימים עבור הצופים לישראלית, אלא הם מיוחסים בחברה הישראלית הפטריארכלית בדרך כלל לזכר. לפיכך, היא מעוררת מבוכה, בלבול ולעיתים סלידה של הצופים השמרניים, אלה שמצפים עדיין מהאישה להיות יותר שקטה ונעימה, תרבותית ולא כה חזקה. אופירה אסייג ניכסה את התכונות שעד כה יוחסו לישראלי ועל כן קיימת גם סלידה ממנה. כדי לפתור את המבוכה של חלק מהצופים השכילו להציב לצידה בתוכניתה 'אופירה וברקוביץ'', את אייל ברקוביץ' - זה שמשלים את המגדר החסר עבור חלק מהצופים המבולבלים והוא, כמוה, מהווה הישראלי האידיאלי".
"לצערינו בתפיסה החברתית עדיין קיימות תכונות 'נשיות' ותכונות 'גבריות'", מוסיפה לימור כרסנטי, אשת תקשורת לשעבר ומנכ"לית משרד יח"צ בהווה. "שנת 2022 ועדיין קיימת איזושהי רתיעה מנשים אסרטיביות ודעתניות. מה שמיוחס אצל גבר כהבעת דעה באופן נחרץ בדומיננטיות מתבקשת, מיוחס אצל אישה ככוחניות וולגריות. אופירה בעיניי היא אישה חזקה שיודעת לעמוד על שלה. לא אסכים עם כל דעותיה, אך יש בה אותנטיות וכנות ואומץ. כי בעולם כזה של תכתיבים חברתיים ואינסוף שיפוט מהסביבה בהחלט צריך אומץ להיות את ולא להקטין את עצמך בשביל אף אחד. אופירה לא נכנעת לעולם שלא מעריך נשים חזקות וחכמות".
"תילי תילים של מחקרים ומאמרים נכתבו על משיכה לגברים המאופיינים בכוחנות", מוסיפה שגיא ברסלב, עו"ס ומטפלת זוגית ומשפחתית, חברה בקהילת המטפלים SomeBuddy. "סטטיסטית, נשים מאופיינות ברמות נמוכות יותר של כוחנות בהשוואה לגברים. והסיבה העיקרית היא שנשים מתמודדות מילדות עם אתגרים שונים לחלוטין מאלו של גברים בזירה החברתית. לנשים גם רמה גבוהה יותר של תחושת פחד בהשוואה לגברים, בייחוד במרחבים הציבורים, וזאת בשל מסוגים שונים של תוקפנות המופנית כלפיהן. לא לעיתים קרובות הן מצליחות לחוש מספיק ביטחון כדי להדוף מתקפה. כשאישה מאופיינת ברמות גבוהות של כוחנות בהשוואה אפילו לגברים, זו כבר נחשבת ממש 'סטיה מן התקן'. ולכן, אישה כזו תבלוט בשטח, תרגש, תעורר פחד ורתיעה, אבל גם עניין ומשיכה".
"עוצמתה תהווה מושא לקנאה כשנצפה בה וניזכר בכל הרגעים האלו שהם חולפת מחשבה בראש: 'הייתי צריכה לענות לו, למה לא עניתי, למה שתקתי'", מוסיפה ברסלב. "היכולת להתבטא בבוטות, בישירות, בתוקפנות, מזעזעת אותנו. אך היא מרגשת וגם מרתקת. הריגוש של: תכף תהיה כאן קטטה, גורם לנו לרצות להעמיד סיר פופקורן על האש ולעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות. לפעמים נזדהה ונייחל להיות מסוגלים לומר את אשר על ליבנו באותה רמה של ישירות, בלי גינוני נחמדות, לעיתים נתחלחל ונזדעזע. מה שכן, קצת כמו קרב גלדיאטורים של פעם, זו תהיה ההופעה הכי מסעירה שיש. ניכר שהיא חמושה היטב ויודעת את העבודה".
טראמפ כחול-לבן
בעידן הפוטושופ והפילטרים, כשסלבריטאים מגיעים לראיונות עם דף מסרים כאילו היו חברי כנסת, ואפילו נציגנו לאירוויזיון מיכאל בן דוד מתודרך לפני שהוא נפגש עם עיתונאים, עד כדי כך שהוא לא עונה ישירות על אף שאלה שהוא נשאר, מסר בלתי אמצעי ולא מתנצל הוא מצרך יקר. נראה שבסביבה מעובדת כל כך, יש לנו כמיהה לאנשים עם מסרים ישירים וכנים, ואנשים כמו אופירה אסייג מספקים אותם.
"אופירה אסייג היא בדיוק החברה שהיינו רוצים שתהיה לנו. היא דוגרית, אמיתית, מדברת מהבטן. אחת שבא לנו לצאת איתה לפאב ושהיא תגיד את האמת לפנים, בצורה ישירה בלי 'פוליטיקלי קורקט' ובלי לדפוק חשבון", מסביר יועץ התקשורת, אופיר שפיגל. "במובן מסויים היא מזכירה את סוד הקסם של טרמפ שבגינו אמריקאים רבים התחברו אליו. הוא 'סחבק', הוא לא מנותק, הוא אחד מאיתנו שלא דופק חשבון, ובגלל זה גם סולחים לו על הרבה דברים. להערכתי - כל מה שהיא אומרת מחושב ואין כאן שליפות. היא חמה וחברותית והיא בדיוק ההוא או ההיא מהחבורה שכל החבר'ה מקנאים בו כי הוא מצליח למרות, ואולי בגלל, שהוא הולך עם האמת שלו".