אחרי עונה מוצלחת במיוחד של תוכנית הריאליטי “הכרישים” – עם השקעות במשאבת ההנקה "אנבלה" ובמשחק המחשב Warrior: Rise to glory וב־Drop – היזם אורן דוברונסקי, שיושב בפאנל המשקיעים של הריאליטי, מחכה בקוצר רוח לתחילתה הערב של העונה החדשה והשלישית במספרה של התוכנית.

פרט אחד יוצא דופן שכבר ידוע עליה הוא שתהיה בו השקעה אחת שתשבור את כל שיאי התוכנית - חמישה מיליון שקלים שאחד הכרישים השקיע במיזם מסוים. "זו תהיה עונה מאוד מיוחדת שבה המיזמים יהיו יותר טובים ומתאימים יותר לתוכנית; מיזמים שמרגישים שהם יכולים לגייס כסף דרך הפלטפורמה הזו", הוא אומר. "אם בעונה הקודמת באו דברים שהם רק רעיון, בעונה הזו ראינו דברים יותר מבושלים, יש עסקים שכבר עושים כסף, רווחיים וגם יש להם מוצר. ממתגים את העונה כ'עונת המיליונים' כי באו דברים טובים יותר".

הרבה על הכף

דוברונסקי, מחלוצי יזמות האינטרנט בישראל, עמד בראש חברת "הוטבר", שפיתחה את סרגל הכלים הראשון לרשת האינטרנט. "בשבילי ההשתתפות בתוכנית הזו היא חוויה נהדרת, אני נהנה להשקיע ביזמים טובים וגם לתת לאנשים צעירים טיפים", הוא אומר. "לפעמים הטיפ הנכון בזמן הנכון יכול לעשות שינוי גדול. אנחנו רואים הרבה סטארטאפים, אלו חלומות של אנשים, ויש להם הזדמנות לספר במשך חצי שעה על מה שהם עושים לפני כל עם ישראל בטלוויזיה".

איך עושים את הבחירה במה להשקיע?
"בסך הכל יש לנו זמן מאוד קצר בשביל להחליט אם אנחנו רוצים להשקיע או לא, יש הרבה על הכף. נורא קל לשבת בצד ולא להשקיע בכלום, ומצד שני אתה רוצה להשקיע בדברים שיש להם סיכוי. אנחנו לא שם בשביל הכיף, זו לא מסיבה. זה אולי החלק היותר קשה, זה תמיד מבאס לראות אנשים שבאים עם רעיון, וכולם אומרים להם 'לא', אבל זה גם בונה. יש דברים שאומרים לך עליהם: 'שמע, זה לא עובד', וזה גם פידבק שצריך לשמוע".

יצא לך גם לעשות הימורים כושלים?
"זה קורה לא מעט לכל משקיע. בהשקעות, בטח בדברים חדשניים - הרוב לא עובד. מתוך חמישה מיזמים שתשקיע בהם, שניים־שלושה יימחקו, אחד יצליח ואחד יגיע לירח. מי שנכנס לעולם ההשקעות צריך להבין את זה. אם אתה משקיע בנדל"ן, הנכס נשאר, כשאנחנו משקיעים ברעיונות, אנחנו מראש לוקחים בחשבון שאנחנו לוקחים סיכון גדול. אבל מה שחשוב הוא לא רק הסיכוי להצליח, אלא כמה אתה מצליח. מיזם אחד יכול להיות שווה המון. הרבה אנשים לא משקיעים בחדשנות בגלל שהאגו שלהם אומר להם: 'תראה, לא הצלחתי'. ואני אומר: 'בסדר, מה עם זה שכן הצלחת?'. אתה לוקח בחשבון שיש הרבה סיכון, אתה מכניס אותו למשוואה. יש סיכון, וזה בסדר. יש רשימה ארוכה של השקעות, אני עושה השקעות בהייטק כבר 15 שנה, אני מאוד רגיל לקחת את הסיכונים האלו".

ברמה האישית, מה מניע אותך להיחשף ככה?
"רוב חיי נמנעתי מפרסום. אני טיפוס ביישן, אני לא אוהב לדבר ולא מחפש חשיפה. כש'קשת' התקשרו להציע לי את זה, אמרתי: 'זה כל כך מחוץ לאזור הנוחות שלי שאני צריך לעשות את זה'. לשים את עצמי מול מצלמה ולגדול מזה. זה בשבילי סוג של יזמות, אני עושה דרך בתוכנית, מה שאני הכי אוהב בזה הוא את היכולת להעביר מסרים שהם מעבר לסטארט־אפ הספציפי.

"דרכים לחשוב על דברים אחרת. אנשים צמאים לדעת איך איש עסקים חושב, מה חשוב ומה לא חשוב. אני הרבה פעמים אומר לאנשים על רעיון מסוים: אתה לא צריך השקעה, אתה צריך לעשות את זה מכסף שאתה מביא מהבית. השקעות ההייטק שאני עושה הן השקעות הרבה יותר גדולות. רוב הדברים שמגיעים לתוכנית הם עסקים יותר קטנים ודברים בתחילת הדרך. אני עושה את זה כדי ללמד אנשים, לחלוק את הידע".

לבנות מאפס

דוברונסקי היה אחד הישראלים הראשונים שזיהו את הפוטנציאל של האינטרנט עוד כשהוא היה בחיתוליו. מאז שהקים בשנות ה־90 כאמור את סרגל הכלים "הוטבר" - אחד הסטרטאפים הראשונים במדינה – הפך למשקיע ידוע עם סטארטאפים המוערכים במיליארדים. אך את מעמדו בעמק הסיליקון השיג דווקא כשהקים את Oren’s Hummus, המסעדה שהביאה את בשורת האוכל הישראלי לבירת הטכנולוגיה העולמית והפכה עד מהרה לרשת ולמקום מפגש קבוע של ענקי ההייטק. "כשהשתחררתי ב־1996 ממר"ם בתור קצין, הבנתי שהאינטרנט הולך להיות מהפכה", הוא מספר. "הקמתי סטרט־אפ, לוח ההודעות הראשון בישראל, אבל לא היה לזה שוק.

"ב־1998 הקמתי עם גבי קרני, שהייתה חברה שלי אז, את 'הוטבר', והמצאנו את הרעיון של סרגל כלים, toolbar. 'הוטבר' הייתה חברה חלוצה. היינו צריכים להמציא הכל, לקנות סרברים ולהתקין איפשהו. היינו בין החברות היחידות ששרדו את משבר פיצוץ הבועה של שנת 2001. לפעמים קראנו לזה 'הוטבר מאפיה', על משקל 'פייפאל מאפיה' - חבורה של אנשים שעבדו יחד והצליחו גם בהמשך. פרצנו דרך ובנינו את החברה מאפס. היא הפכה לענקית. הייתה תקופה שלפי ההערכות, המוצר שלנו היה מותקן על רבע מהמחשבים בעולם. זו הייתה הצלחה לא נורמלית, ומכרנו אותה ב־2006".

איך מכל הדברים בעולם הגעת להקים חומוס בעמק הסיליקון?
"גרתי שם, ולא היה שם שום חומוס, אז עשיתי את זה בשביל עצמי ובשביל הקהילה. זה היה כמו משבר גיל 40. אמרתי לאשתי: 'אני הולך להקים מסעדה. תחשבי על זה כאילו קניתי מכונית יוקרה'. יש 80 אלף ישראלים בעמק הסיליקון, אבל כולם עובדים ואף אחד לא חשב להקים מסעדה. לא דמיינתי שזה כל כך יצליח. למרות שהיא ניסתה לשכנע אותי לא לעשות את זה, כשהמסעדה נפתחה - היא לקחה פיקוד.

"בנינו מסעדה ישראלית לכל דבר. ביום הראשון שפתחנו אנשים עמדו מעבר לפינה. בארץ בכל פינת רחוב יש חומוס, שם אין כלום. פתאום הם אכלו פיתה טרייה. אחרי זה גם האמריקאים באו, וזה הפך להיות מוסד. כשאני הולך בעמק הסיליקון אנשים מתייחסים אליי כאל סלב בגלל החומוס ולא בגלל ההייטק. החומוס פתח לי מיליון דלתות. כיום יש לנו שישה סניפים ומרכז קייטרינג גדול. מתוך מאות מסעדות ב'טריפ אדווייזר', אנחנו מקום שלישי בעיר שלנו, אחרי שתי מסעדות גורמה".

גם מארק צוקרברג הוא בין לקוחותיך הקבועים.
"לפעמים אני מגיע ואני רואה אותו. הוא יושב איתי במסעדה. בהתחלה, כשהיו מגיעים אנשים חשובים מאוד כמו מארק צוקרברג מפייסבוק או לארי פייג' מגוגל, העובדים לא הכירו אותם, אז הדפסתי תמונות שלהם כמו של מבוקשים, תליתי על הקיר ואמרתי לעובדים: 'אם אתם רואים את האנשים האלו, תתקשרו אליי'. אז הייתי מגיע מהר ופוגש אותם".

מה לדעתך הופך יוזמה או סטארט־אפ למוצלחים?
"אין תשובה אחת. אני לפעמים רואה אנשים שבאים עם רעיון, הם פוגשים משקיע והם רוצים שהוא יעשה את זה בשבילם. אבל בשביל להרים משהו, יזם צריך להיות מחויב לזה ב־100%, להשקיע בו, לדעת מי המתחרים. משקיע יכול לתת לך כסף, טיפים ואסטרטגיות, אבל זה פרויקט שאתה צריך להתחייב אליו. מהניסיון שלי, ההבדל הגדול טמון באנשים עצמם. יזמים הם אנשים שמתחייבים למשהו, לומדים אותו ומשקיעים בו הרבה מאוד".

מהי ההשקעה שאתה הכי גאה בה?
"ב'כרישים', 'אנבלה' היא ההשקעה הכי מצליחה עד עכשיו, והיא הולכת לשנות את עולם ההנקה. יש לא מעט השקעות, זה כמו לבחור איזה ילד אני הכי מעדיף. אחת מהן היא trip actions, מיזם שמציע לחברות גדולות פתרון חדשני לטיסות של עובדים. הגיוס האחרון שהם עשו היה לפי 7 וחצי מיליארד. כל החברות הכי גדולות, כמו נטפליקס ודרופבוקס, משתמשות בו כדי להזמין את כרטיסי הטיסה והמלונות כי המערכת שלו מאוד טובה והיא מכוונת לעסקים".

אתה בעצם דוגמה למי שהיה בשני הצדדים, יזם וגם משקיע.
"כן, אני עברתי את הטרנספורמציה מיזם למשקיע. בהתחלה היו באים אליי אנשים ואומרים לי: 'יש לי רעיון, תן לי עצה', והיום הם רוצים גם את ההשקעה. יש הרבה יזמים שבאים למשקיעים שיש להם ניסיון אופרטיבי. הם נחשבים למשקיעים יותר טובים כי הם יכולים לעזור לך, הם מבינים את היזם, הם היו שם. הניסיון בהקמת סטארט־אפ נחשב לחלק מסל הכלים של משקיע".

מה דעתך על מה שקורה בעולם ההייטק הישראלי כיום - גיוס עובדים בתנאים מטורפים, ימי גיבוש בחו"ל?
"אני חושב שעושים מזה יותר ממה שזה. הייטק הוא עולם תחרותי מאוד. יש המון רעיונות ויזמים טובים, ורבים על עובדים. דברים יוצאים מפרופורציות וזה נראה מטומטם. מצד שני, כמעט כל חברה שאני מכיר תורמת כספים לעמותות. אני בעצמי עושה פרויקטים בתחום הפילנתרופיה. חברות הייטק מאוד משתדלות לתת חזרה. המלחמה הגדולה ביותר היא על הטאלנטס, האנשים הכי טובים שעברו לעבוד בחברות. בשוק חופשי זה מה שקורה. המשכורות גדולות והתנאים גבוהים".

דוברונסקי לא נותר אדיש ל"הייטקס", הסאטירה של התוכנית "ארץ נהדרת" על עולם ההייטק הישראלי. "אותי זה נורא מצחיק", הוא אומר. "אבל זה מוקצן בטירוף, סטריאוטיפי, ובהחלט יוצר דימוי לא טוב להייטק. אנשים שלא מכירים עלולים לחשוב שככה זה באמת. העובדה היא שהייטק הוא מנוע מאוד חיובי עבור ישראל. יוצאות מפה טכנולוגיות מדהימות ברמה שאין שנייה לה. ההייטק תורם לחברה הישראלית פי אלף יותר ממה שהוא לוקח".