"מכונת המיתוסים", כאן 11, החל מ־22.2
לא בטוח שהסדרה “מכונת המיתוסים", המדברת על האגדות המכוננות שעליהן גדלנו בארץ הזאת - ממוקדת לגמרי, או לפחות יודעת מה היא רוצה מעצמה. מיתוסים הם בהגדרתם סיפורי עם - אמיתיים או פחות - בעלי חשיבות ומשמעות לגבי קהילה מסוימת. בשנות ההתעוררות הציונית, הקמת המדינה וחייה עד כה ייצרה “מכונת המיתוסים" הישראלית רבים כאלה, ובהם נמנים רבים, כמו "טוב למות בעד ארצנו", “כור ההיתוך", דרך “צבא העם", “אומת הסטארט־אפ" ועוד. כל אחד מאלה מכיל חלק אחד של אמת, וחלק שאינו אמת, שלא התרחש לגמרי במדויק, אם התרחש בכלל.
למשל הוויכוח בשאלה אם טרומפלדור פלט או לא פלט בשעת מותו את ה"טוב למות בעד ארצנו" המפורסם. או האם צה"ל הפך לצבא העם, כשלמעשה חלקים גדולים בעם (החרדים) אינם משרתים בצבא (ודוקטורית חרדית עזת מצח מאשימה מול המצלמה את מדינת ישראל בהדרת החרדים מחיי הפרנסה והגיוס). והאם ישראל היא אומת הסטארט־אפ, כשלמעשה רק אחוזים בודדים מכלל האוכלוסייה עוסקים בטכנולוגיה גבוהה ונהנים מפירותיה, בעוד השאר משתרכים מאחור בפער שהולך וגדל. וכן הלאה והלאה.
וכאן ראוי לשאול את השאלה - אז מה? תקשורת ההמונים נבנית ואוהבת את הכותרות החד־משמעיות שמייצרות לה ולצרכניה עולם רב־מיתוסים קליט, דרמטי, שגיבוריו הם עמוד האש לפני המחנה לטוב ולרע. דרך התנהלות זו לא החלה אתמול וגם לא עם הקמתה של מדינת ישראל. מציאות יומיומית היא רבת־רבדים, ואוזן ההמונים חסרת סבלנות לשמוע ולרדת לעומק הדברים. עד עצם הימים האלה אנחנו עדיין גיבורים, מעטים מול יוונים רבים, כשבעצם היה זה ניצחון זמני ונוסף שהביא עלינו חורבן נוסף. אז מה?
הנה עוד אמת: עם - יהודי או אחר - מייצר לעצמו גיבורים ופחדנים. מספר לעצמו אגדות גבורה - או תבוסה - על עצמו, על אבותיו. אז מה חדש? “מכונת המיתוסים" מבקשת לספר את סיפורה של מדינת ישראל דרך המיתוסים, תוך שהיא בודקת את אמיתותם. אנחנו, הצופים, בוגרי מדינת ישראל, עוד לפני שהתיישבנו על הכורסה אנחנו יודעים היטב מה אמת מכל הסיפורים ומה הוא בלוף. סביר להניח שגם אם תסרקו בכל חדר מגורים ברחבי הארץ שבו מהבהב מסך טלוויזיה לא תמצאו צופה נדהם שיאמר, מה, באמת, זה אנחנו החילונים שלא נותנים לחרדים להתגייס? מה, רק חלק קטן מהאומה עוסק בסטארט־אפ ומרוויח פי כמה יותר כסף ממר ישראלי הממוצע? אז מה בעצם רוצה מאיתנו “מכונת המיתוסים"?
לראות או לוותר: הרבה תפאורה, תוכן קלוש. אפשר לוותר.