עזבו את כל האפליקציות. יש מי שדואג לאחינו ואחיותינו הרווקים והרווקות בגולת אמריקה: עליזה השדכנית. צחקנית, פטפטנית, דובשנית, לא מדברת על סקס, ויצרה דוקו משעמם שאלוהים ישמור. עליזה בן שלום גרה בפרדס חנה. יש לה ארבעה או חמישה ילדים - אנא אל תכריחו אותי לצפות פעם נוספת באירוע הטלוויזיוני המעציב הזה כדי לברר את המספר המדויק. יש לה ילדים וזהו. לפני כשנתיים עלתה עליזה מאמריקה.

עליזה היא שדכנית. לא כל אחד יכול לזכות בשירותיה - עליזה נותנת שירות ליהודים/יהודיות בלבד. גם בעידן אפליקציות ההיכרויות עליזה שומרת נאמנות לשיטת האולד סקול, נפגשת קודם עם מישה, מחפשת במאגר שבטלפון אחר טרישה, מבררת אם יש התאמה בדרישות, בפסיכולוגיה, ואם כן, מסדרת פגישה. 

השיטה, לטענת עליזה, עובדת. היא מעידה כבר על 200 זוגות שעשו את השידך דרכה. ואל יקל הדבר בעיניכם. הדרישות שמעמידים אחינו בגולת אמריקה אינן פשוטות. לטרישה יש עניין עם גבות. חשוב לה שלאביר נעוריה תהיינה גבות לא מחוברות, ועוד חשוב מכך - מטופחות. מישה מצדו מעמיד תנאי שבבית יתרוצצו לא יותר משני ילדים וארבעה חתולים (או להפך - בשלב הזה של הצפייה כבר זלגו דמעות של אושר מעיניי ולא יכולתי להבחין בדיוק). 

למשל אורי, בן לישראלים שעזבו את הארץ ללוס אנג'לס לפני למעלה מ־20 שנה, כבר בן 31, גר אצל אבא ואמא כי למה לבזבז שכר דירה, ואמא גם רוצה אותו קרוב. הוא עובד עם אמא בביזנס, כי גם שם היא אוהבת אותו קרוב. איזה בחורה מעניינת אותו? הוא שואל את אמא לדעתה. ובמקומות כאלה, שעוד לא נולדה האפליקציה שתרצה את אמא, אפילו האפליקציה הגיבורה ביותר העשויה AI קשוח נכנעת, רק עליזה יכולה לעזור. 

אז היא פותחת את הפנקס ושואלת את אמא איזו בחורה היא רוצה. לפעמים, אגב, אם שמתי לב נכון, גם לאורי מותר להכניס בקשה. אחר כך הולכים עם אורי (בלי אמא) והעלמה הנבחרת לפגישה. מה את עושה? מה אתה עושה? איזה יופי! נכון, איזה יופי! אני גולשת בסאפ, ואתה? אני באופנוע ים. יש לך אופנוע? לא, אני שוכר. איזה יופי! איזה יופי! את שומרת שבת? כן. איזה יופי!

הצופה המנוסה בריאליטי מחכה, כמגיע לו ובצדק, לאיזו התפוצצות, איזה שולחן מתהפך, קצת דם, לא מקבל ומתאכזב. לא בשביל איזה יופי הוא התיישב מול המסך. השעמום הופך מהר מאוד לתפלות, התפלות לצער על הזמן ששיחת מול התוכנית הזו, והידיעה שהיא משודרת קבל עם ועולם עושה אותה מרגיזה יותר. העולם עוד עשוי לחשוב שככה הם היהודים, מתוקים וכל היום איזה יופי. אז ראוי שידאגו המוסדות המתאימים להפיץ את הידיעה בעולם - אנחנו לא כאלה. אנחנו הרבה יותר גרועים! 

לראות או לוותר: שירות מצוין ל־BDS. צריך רק להקרין את התוכנית בבית המשפט ולהודיע: רבותיי המושבעים, התביעה סיימה. לא לראות.