השבת שוב כאן, הטמפרטורות גם, והשבוע הזה, כצפוי, היה הרבה יותר אינטנסיבי מקודמו. מסקנה: אין לכם שום סיבה לחוש חוסר נעימות כי נגמר לכם הכוח לצאת מהבית. קבלו בהבנה את הלך הרוח המנומנם קמעה, שמרו על אותה פוזיציה במשך מספר שעות, והקפידו לא לאבד את השלט. זה יאלץ אתכם לקום. צפייה נעימה.
איימי שומר: איש קשר למקרה חירום | Amy Schumer: Emergency Contact
מה כבר אפשר לומר על איימי שומר, שלא יגרום לכם להיות מופתעים ממנה כל פעם מחדש? מלבד אסון מהלך, מרגישה פצצה, באמשל'ך ועוד לא מעט סרטים וסדרות בכיכובה, שומר אומרת רק מה שהיא חושבת. בלי לסגנן, בלי לעדן, ובעיקר בלי לצנזר.
גם במופע שלפנינו, אל תופתעו, היא עושה בדיוק את אותו הדבר, והפעם תכפילו בשלוש ותעלו בריבוע. למה כן אתם יכולים להכין את עצמכם? לדיון פורה על טיפולי הלייזר שעברה בפנים, על החיים אחרי הלידה, גם האישיים ביותר, ואפילו על בחירת השם לתינוק שלה. תהיו בטוחים שגם את הנושא הזה היא תצליח להשחית.
בקיצור: 51 דקות של הכל בכל מקום בבת אחת, פרובוקטיבי כמה שאפשר, בוטה, וולגרי לעיתים, אבל מאוד איימי. ובאופן לא מאוד מפתיע, זה עובד. טוב שחזרת גברת שומר, קשה להודות אבל התגעגענו.
כוכב הלכת המופלא 2 | Our Planet II
אני לא יודעת מה איתכם, אבל מהרגע בו יוליה כלבת הים הנזירית והחביבה נכנסה לחיינו, עקבתי אחריה באדיקות, כמעט כמו הציפייה המשתלטת עליי כשאני מזמינה חבילה מחו"ל. כל תמונה, סרטון, הבלחה שלה מלב הים, נטעה בי שמחה קטנה כזאת, נטולת סייגים.
כשהיא המשיכה במסע הזה, גם הרחק הרחק מאיתנו בישראל, הבנתי שיוליה הייתה אפיק האסקפיזם של כולנו, ואז נתקלתי בעוד עונה של כוכב הלכת המופלא. לא אשקר, לא היססתי אפילו לרגע.
אז בדיוק כמו בעונה הראשונה, גם כאן תפגשו את כדור הארץ על שלל היצורים החיים שהוא מאכלס, מדובי קוטב ועד דבורים, ותיווכחו להשפעות שינויי האקלים על היופי הנסתר הזה. נעים כל כך לצפייה, גם כרקע, ופשוט שווה כל דקה. אה, ודייוויד אטנבורו מקריין שוב. הכי VIP.
השבועות המופלאים: The Wonder Weeks
לא מאתגר מדי להבין כמה קשה זה לנהל בית, על שלל רבדיו, ועוד להוסיף לסל העמוס פרט קטן ושולי הקרוי קריירה תובענית. זה אפשרי כמובן, זה מתגמל ללא ספק, אבל מותיר לא מעט זוגות צעירים עם הלשון בחוץ. וחוזר חלילה.
'השבועות המופלאים' נכנסת היישר למרווח הזה, שבין אובדן שעות השינה לאובדן הגחלת הזוגית שהחזיקה את כל הסיפור עד שהחליטה לפרוש לגמלאות. רק שלא מדובר כאן על זוג אחד שקופץ ראש לתוך המירוץ הזה, אלא על שלושה. תמיד אומרים שצרת רבים היא חצי נחמה לא? שיהיה בהצלחה.
לא נכנע: This World Can’t Tear Me Down
ומשהו חביב להעברת היום החם שלפנינו, למרות שהרבה פחות אביך משחשבתי. אז הכירו את זרו. בחור צעיר וסטנדרטי למדי, שחי את חייו בשלווה. באורח פלא, הוא מבחין בחבר ותיק ששב לשכונה לאחר שנים שלא, ומחליט להפוך לסוג של מנטור עבורו.
מנטור של מה, אתם שואלים? של איך למצוא את המקום שלך בעולם, גדול ומוגזם ככל שזה נשמע. והחברות ביניהם מתהדקת בכל פרק מחדש, ממש כמו במדריך למשתמש של מכשיר חשמלי, אבל עם הרבה חיבה.
חצי שעה מכל כיוון, אנימציה למבוגרים, הרבה סאב טקסט שלאו דווקא מבינים בפעם הראשונה. חביב ומפתיע חרף ניסיונן הקבוע של הרבה סדרות מצוירות להיות קצת יותר מדי.
יום שני: Monday
לפני הכל, אני חייבת גילוי נאות. אף סרט שהחליטו לקרוא לו בשם של יום בשבוע, לעולם לא הצליח להיות חביב עליי. זה כמעט מוכח מדעית. לצערי, גם 'יום שני' שלפנינו שמר על הקו הכללי, ונשאר הרחק ממני. תשפטו בעצמכם.
זוכרים את סבסטיאן סטן? כן, זה מקפטן אמריקה. אז ב־117 הדקות הנ"ל הוא פושט את הכריזמה והמדים הרשמיים של גיבור העל, והופך להיות סתם אמריקאי רגיל שמתגורר באתונה. בהפתעה גמורה, הוא פוגש אמריקאית נוספת שבחרה בגולה, ובין השניים, איך לא, פוצח רומן מסעיר ורווי יצרים.
וזהו. רגע אחרי שזה קורה, הסרט לא ממש מתקדם לנקודה שמבדילה אותו מאחרים. דרמה קטנה פה ושם, רגשות מעורבים, וחזרה לנקודת ההתחלה. אני מודה שציפיתי, אפילו לאיזו אסקלציה קטנה שתותיר אותי קצת בהלם. זה לא קרה. לסיכום: הייתי דוחה את הצפייה ליום שני, ואז דוחה שוב למועד לא ידוע.
