היה זה יום ראשון השבוע, כשהרגשתי כמעט לראשונה בתולדות התוכנית שיש זוגות שפשוט מתאימים. ככה פשוט, כאילו לא עשו את השידוך הזה באופן מלאכותי לאחר אינספור דיונים וניתוחים. הכל היה שם, עסקת חבילה. ואני מתכוונת לחבילות המשתלמות שמכילות גם טלוויזיה, גם אינטרנט וגם טלפון. רגע אחרי החופה, רונן בן ה־38 מבת ים ורותם בת ה־32 מרעננה הרגישו כמו שני קווים מקבילים שהחליטו לחרוג ממנהגם. וכן, אני יודעת שרבים מכם פקפקתם. אבל אני לא. עד אתמול.
הדי החופה וההתלהבות ההדדית, שהייתה קצת יותר מורגשת מכיוונו של החתן, נשארה במסוע המזוודות בדרך למרוקו. מהרגע בו המטוס ניתק את הגלגלים מהקרקע, תחושת חוסר הנעימות החליפה את האדרנלין מהחתונה הכמעט אמיתית, והחליטה להשתקע עד הרגע בו אנו מדברים. מכירים את זה שנגמרים לכם נושאי השיחה לחלוטין, ברמה של ריק, ואתם עוברים למזג האוויר? אז פחות.
בואו נודה על האמת: אני מסרבת להאמין שהכפור ההדדי הזה אומר דרשני. הרי כל הזוגות הטובים ביותר, בעיקר אלה שנותרו יחד, ממש לא הסבירו פנים אחד לשנייה, בלשון המעטה. כמובן שצריך להיות משהו כדי שההתאמה הראשונית תעבוד, ועדיין, בואו לא נשכח שמדובר בארבעה ימי היכרות שכללו שינוי סטטוס, לבישת שמלת כלה וחליפת חתן, שבירת כוס מבלי לעבור ברבנות, חתונה בלי צ'קים, נתב"ג, מדינה זרה וחדר במלון במדינה זרה. אה כן, ועם אדם זר. אז אני לא אצטרף להתגוללות על רונן וגם לא על רותם, ואגיד שהמקטרגים, בייחוד בנושא עדין כמו זוגיות טלוויזיונית, תמיד אוכלים את הכובע בסוף.
דוגמה הגיונית לגמרי ל'בואו ניתן לעניין להתפתח מבלי לדחוק בו כי זה רק הורס' היא, איך לא, תומר ויואנה. את הדיסטנס של ליל הכלולות השניים שכחו מזמן, ואם זה לא מספיק - אתמול שיתפה הנשואה הטרייה את המצלמות שהיא אפילו מתחילה להרגיש שמדובר בסיפור אמיתי. וזה לגמרי הדדי. גם תומר מן הצד השני נראה בטוב, ולא נותר אלא לחכות ולצפות בזוג החמוד הזה מכיר באמת גם בארץ. פעולה לגיטימית לגמרי אחרי ירח דבש. וכמעט שכחתי: תומר פגש את הוריה ואחותה של יואנה לארוחה. פרייסלס ללא ספק.
מן הצד השני והכיף פחות של הסקלה ניצבו ברגשות מעורבים נעם ומשה, שכבר מההתחלה היה מובן שהמסע ייראה כמו ריצת מאה מטר משוכות. בזמן ניווטים. בחושך. לפני שמקבלים כומתה. למקרה שפספסתם את הפרק הנ"ל, חשוב שתדעו שסוגיית הגיל עדיין ניצבת שם, ממש כמו ביום הראשון. משה מתקשה להבין איך ינהל מערכת יחסים עם נעם, המבוגרת ממנו בכמעט ארבע שנים, לצד העובדה שבחירות לבו בעבר היו שונות. ובמעבר חד, גם בזירה של נעם לא כל כך פשוט, כשכל המעמסה הזו נופלת על כתפיה בלבד.
זה היה מורכב מההתחלה. צוות המומחים החליט לחבר בין הנפשות הפועלות מסיבה מסוימת, שנכון לעכשיו בעיקר הם מבינים אותה. גם אם זו הייתה טעות בדיעבד וגם אם לא, משה ונעם צריכים לדעת בסוף 42 הימים הללו שהם עשו הכל על מנת להיות ביחד, ולא מיליגרם אחד פחות. אם יש אפילו סיכוי אפסי שהתיאוריה מאחורי ההתאמה ביניהם נכונה, ויתור בגלל עניינים כמו גיל או ניסיון עבר פשוט לא שווה את זה. אצטט בחורה חכמה ששמעתי פעם, או יותר נכון לפני שני פרקים: "אני רוצה להבין את עומק המאץ". נכון מאוד, ציטטתי את יואנה. ואני עומדת מאחורי זה. אגב, תקף גם לרונן ורותם, שהלחץ להתחבר יכול לעלות להם ביוקר ולהעלים את הקליק הראשוני. וכולנו ראינו אותו