חתונה ממבט ראשון. נייר הלקמוס העיקרי לכך שנגמר סוף השבוע, ובאותה נשימה - ששעתיים של כיף לפחות ניצבות לפתחנו. לפני הכל, חשוב שתדעו שזה קרה מהר ממה שתכננו, אבל כל החתונות מאחורינו. נכון, זה אומר שנגמרו הדודים המביכים והשאלות המוזרות של בני המשפחה. מעכשיו העיניים נשואות לחלק השני הכי מעניין בעונה, חוץ מההחלטות: סופ"ש הזוגות אפוף המסתורין. אבל אנחנו עוד לא שם, אל דאגה.
אתמול המשכנו את דרכם של רון וטל בירח הדבש במאוריציוס, בין חנויות מזכרות לאוכל רחוב שנוי במחלוקת. חוץ מדברים קטנים כמו הבדלים לגיטימיים ביכולת להיפתח על ההתחלה, נראה שזה הולך לכיוון לא רע. משוכה שחששתי ממנה בלי סיבה: טל סיפרה על רצונה בילדים, ורון לחלוטין היה שם כדי להסכים ואפילו לא ניסה לברוח. בקיצור, נראה ששניהם על אותה סירה בדיוק בדרך לאותו מקום, מלבד סירובה של הכלה החדשה לרדת מהסירה ולשחות עם דולפינים בחוף הסמוך. שולי למדי.
מחוף שמשי לעיר רמת גן. עוד ערב בנאלי עבר על נעם ומשה, ושוב – נראה שמעט מאוד יכול להפוך את השגרה למתוחה. כשהשניים ביקרו את גלעד להתייעצות, היה ברור כשמש שהם מתמודדים בערך עם אותם דברים שסחבו איתם מהעבר, ושהקושי האנושי כל כך לא לשחזר את המשא הזה נתקל בחומה בצורה שהם מציבים לעצמם. קלישאתי ככל שזה יהיה, מגננות הן האויב הלא רשמי של כולנו, אולי חוץ מוולט, והרבה יותר קל לתקשר כשהן יורדות. בייחוד כשמדובר באדם שמכירים פחות מחודש.
וחוזרים לזוג הלפני אחרון שעמד מתחת לחופה, הלוא הם מור ושניר, ששבו מירח הדבש היישר לדירתו המסודרת מדי של החתן. האמת שהפער בין ההתרשמות של השניים האחד מהשנייה היה מאתגר, בעיקר אחרי החופה, אבל נכון לשעה זו נדמה ששניר כבר הרבה פחות מבוהל מאשר לפני כמה ימים. יכול להיות שמדובר בהקלה נוכח העובדה שמור הקפידה על הוראות הבית שלו, ולא נגעה בפח הטאצ' שנפתח לבד, וזכה לזמן מסך מרשים.
לומר מי הזוג החביב עליי ביותר העונה זה ממש כמו לבחור הורה אהוב, לכן לא אחשוף את הסוד הגדול. כן אספר לכם על הלך הרוח בביתם של עינב ורז בעיתוי מקרי לחלוטין. אז אתמול נאלצה עינב להתמודד עם חזית חדשה לגמרי עבורה: הערבים בהם חוזר רז מהופעה בלילה. אז זה קרה, ושתיקה מתוחה השתררה ביניהם עד הבוקר, גם אם לא הייתה לכך סיבה טובה. בפועל, שתיקה אינה סתם שתיקה, והפריע לה שיש מחסום כלשהו ביניהם במישור האינטימי והרגשי. בשיחה עם יעל, הצליחו בני הזוג לשוב להיות שובי לב כהרגלם, והבינו שהמתח הזה נעוץ בדבר פשוט שכולנו שוכחים מדי פעם. כן, אתם צודקים, מדובר בתקשורת בינאישית. בעיקר כשקשה.
אגב, אם אנחנו כבר שם, חשוב שנזכור משהו שכבר אמרתי בתחילת דבריי, למקרה ששכחנו: כל הזוגות שהפכו ללחם חוקנו הכירו ממש מעט זמן בעודם כבר מתגוררים יחד ומנהלים חיים עצמאיים ככל הניתן. מה שאומר שהשיחות החמודות, הפיג'מות, הקימות בבוקר, המגורים המשותפים על כל המשתמע מכך, האכילה בצוותא, כל זה מגיע אחרי שבועיים בלבד של היכרות ולא אחרי שנתיים פלוס בעולם האמיתי. וכאילו זה לא מספיק – 20 מצלמות מכוונות לכל אחד מהמשתתפים כמעט בכל שעות היממה. גם בשבת. אז בכל פעם שאנחנו תוהים למה זה לא מתקדם, או מה מפריע, יכול מאוד להיות שהסיטואציה מורכבת יותר ממה שניבט מהמסך. בקשה מעורכי התוכנית המיומנים: כמה שיותר פריימים עם רונה וסופה. מוגש כשירות לציבור.