הראיון עם הזמרת, השחקנית והמגישה עינת שרוף, שעולה ביום שישי הקרוב עם תוכנית חדשה בערוץ 24, “קבלת שבת עם עינת שרוף", נערך בעודה מאושפזת בבית חולים. שרוף הייתה אמורה לעבור אתמול ניתוח מתוכנן להוצאת פלטינות מרגלה, אך על רקע גל המחאה נגד צמצום עילת הסבירות, הניתוח נדחה.
זה שני עשורים ששרוף מסתובבת עם פלטינות ברגלה. “לפני כ־20 שנה, כשהייתי בת 40, נסעתי להופיע בים המלח", היא אומרת. “אוטו הגיע מהצד השני, הייתה התנגשות חזיתית שבמהלכה האוטו התרסק טוטאל לוס, והיה צריך מנוף כדי להוציא אותי מהרכב. הייתי חסרת הכרה. שכבתי בבית החולים חבולה ופצועה קשה. הרכיבו לי בניתוח 20 פלטינות. חודש אחרי הניתוח הזה התחלתי לעלות על שולחנות. רציתי להראות לעולם שאני חזקה, ו־20 שנה אני עושה שמח. 20 שנה אחרי, מנתחים אותי כדי להוציא את 20 הפלטינות כי זה עושה לי דלקות. מבחינתי זה רגע היסטורי".
בתוכנית החדשה שרוף תארח זמרים ושחקנים כמו סנדרה שדה, יאיר ניצני, חני נחמיאס, אריק סיני, מיקי קם, אוהד חיטמן, לאה שבת ועוד, ותדבר איתם על החיים האישיים ועל הקריירה. “זו קבלת שבת ישראלית", מספרת שרוף. “יושבים, מדברים, צוחקים. אווירה של יום שישי. אני מטורפת על היום הזה ועל השעה הזאת, הרגע הזה שהשבת ממש נכנסת, כשאפשר לנשום לרווחה. צילמנו במקום שנקרא ‘קאלצ'ר' - כיף של מקום בראשון לציון, מזכיר את ‘הגנקי' המיתולוגי, שהופעתי בו 18 שנה ועליתי על שולחנות. התחושה הזאת עברה למרואיינים. כל אחד בא לדבר, לצחוק, לפתוח".
איזו חוויה זכורה לך במיוחד מהצילומים?
“סנדרה שדה ואני נפגשנו על הסט של ‘סברי מרנן' לפני הקורונה והפכנו לחברות. העלינו רעיון לעשות הצגה על יפה ירקוני. בתוכנית הרגשתי שסנדרה דיברה איתי כמו חברה, זה עשה לי טוב בלב. עשיתי לה הפתעה: כשהיא הגיעה לארץ כנערה, היא שמעה את השיר ‘על כל אלה', ובכל פעם שהיא שומעת אותו – זה מזכיר לה את הימים ההם. שרתי לה את זה עם להקת הבית שלנו, 'הסיקסטיז'. קרה שם קסם".
את עושה המון דברים במקביל: שירה, משחק והנחיה. זה לא מכביד?
“בהופעה, כשאתה עולה לבמה ואתה צריך לעשות שמח, אתה גם שר את השירים ואתה גם מוביל את האירוע. אתה חייב להיכנס לדבר הזה הכי אמיתי שיש כדי להעביר את המסר. אני מרגישה שיש לי תפקיד, אני פה ואני רוצה להרים את המורל, לעשות שמח לכולם. בתוכנית הזו זה בא לידי ביטוי. כל מי שמגיע, לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית, ירגיש בבית".
לרדת מהעץ
שרוף, 60, גדלה במושב חצב. היא למדה שירה ומוזיקה בבית הספר למוזיקה “רימון" והתפרסמה בזכות ערבי השירה בציבור שלה. כיום היא בזוגיות עם המוזיקאי תמיר הרפז. יש לה תאומות בנות 40 מנישואיה הראשונים. “אני נמצאת בחיים האישיים שלי במקום של נינוחות נעימה", היא אומרת. “30 שנה עבדתי קשה, אין שולחן שלא עליתי עליו, אין קהילה יהודית שלא הופעתי בה, ואין יישוב בארץ שלא הופעתי בו. אבא שלי נהרג בתאונת דרכים בספטמבר 77'. התאונה של אבא שלי, החיים פה והחיים בעולם לימדו אותי שצריך ליהנות ולחיות את הרגע. אם יש רגע לשמוח, תהיה בו".
איך את מרגישה עם הפילוג בימינו?
“אני מזל קשת, מזל שהיצריות מכוונת אותו, התשוקה והאותנטיות. אני הולכת מהבוקר עד הערב עם תחושת עצב שאני לא זוכרת שהייתי בה אי פעם, אולי מאז 1977 כשאבא שלי נהרג. הבית שלנו היה בית פוליטי (היא בתו של בן ציון חלפון, לשעבר חבר הכנסת וסגן שר החקלאות מטעם המערך – ק"ב), והתארחו בו דמויות פוליטיות. אנחנו תמיד בבנייה, ופתאום אני מרגישה שהשמיים נפלו עלינו. זה כאב גדול שהוא חזק מכולנו, וצריך שיקרה פה נס".
יש לך חשש למדינה שבה יגדלו נכדייך?
“בנותיי - אחת קרדיולוגית ילדים והשנייה הייטקיסטית - מאוד מעורבות במחאה. הן הולכות להפגנות, והן היו במאהל בירושלים. אני אישית מרגישה שאני יותר מהכל רוצה שהעם הזה יחזור להיות ביחד. שאיש באמונתו יחיה, ושכל אחד מאיתנו ייתן למתנה הזו שנקראת ‘ארץ ישראל' מה שהוא יכול. אני יודעת בסוף כמה כולנו אוהבים את הארץ. כשאני שרה את השורה ‘מה אני עושה פה לא יודע', אני תמיד אומרת: תזכרו טוב את ההורים שלנו, את הסבים שלנו.
"הם הגיעו לארץ שהייתה מדבר, שהייתה שממה, והדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות הוא לשמור עליה. מה שעשינו זה מה שיישאר פה. אנחנו חיים בתקופה סופר־רגישה, מילים יוצאות מהקשרן. אני אוהבת את המדינה. עכשיו, כשאני שוכבת בבית חולים, מטפלים בי אנשים מכל הקצוות. גם התוכנית של קבלת השבת באה מהמקום של לאחד, לתמוך, להיות שם. אני שרה לכל העם ואני רוצה שתמיד זה יישאר ככה. שנמצא את הדרך ושאלו שעלו על העץ - ירדו ממנו, והכל יחזור להיות כמו שהיה ויותר טוב".
מה עמדתך בעניין הרפורמה?
“אני מתפללת כל הזמן שזה ייגמר. אין ספק שחשוב שנישאר מדינה דמוקרטית. אבא שלי עלה מטריפולי בגיל 11 ובגיל 14 היה בפלמ"ח, ובגיל 16־17 היה ממיישבי מושב חצב, מושב של טריפוליטאים שהגיעו חדורי אמונה ואהבת הארץ. אני זוכרת את הסיפורים של אבא שלי על ההתחלה. במשפחה היה המון געגוע לטריפולי. בבוקר שבת אבא היה שומע שירים עצובים של פריד אל־אטרש, ואמא שלי הייתה מקשיבה לשושנה דמארי. דרך זה התאהבתי בארץ. סבלנות וסובלנות הן הערכים שגדלתי עליהם. אני בעצב מאוד גדול, בלילות בקושי נרדמת, מקווה".
בנוסף לקריירה המוזיקלית שלה, כבר קרוב ל־20 שנה שרוף מגישה תוכניות בערוץ 24 ומככבת על הבמה של תיאטרון הבימה בתפקיד הראשי ב"בוסתן ספרדי", כמחליפה של חני נחמיאס. בקרוב תככב בהצגה המבוססת על חייה של יפה ירקוני ותופיע גם בסדרה “המאבטח" ובעונה השנייה של “ישמח חתני" בקשת 2. “אני גם אמנית פלסטית, יש לי סטודיו", היא אומרת. “אני אדם שמגשים את החלומות שלו בלי להניד עפעף. אני לא שומרת חלומות במגירה, אני פשוט עושה. כך קרה גם עם ההצגה על יפה ירקוני".
יצא לכן להיפגש?
“בשנות ה־20 שלי הייתי אורחת שלה. היא בן אדם שמאוד ריתק אותי, גם אישית וגם מבחינת הקריירה, וגם אני מתחברת אליה כי לא היה לה הרבה אגו. היא לא עשתה עניין מהקריירה שלה".
שמיים בהירים
בשנים האחרונות עלו לכותרות יחסי החברות הקרובים של שרוף עם ראש האופוזיציה ויו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד. "הוא חבר ילדות של תמיר הרפז, בן זוגי לחיים", היא אומרת. "אנחנו חברים המון שנים. המון תקופות לא טובות שהיו לי בחיים, הוא וליהיא היו שם, ותמכו בי ובנו, וזה הדדי".
ראשות הממשלה השפיעה על היחסים?
"מהרגע שאני מכירה את יאיר, יש לנו אהבה משותפת לארץ. שנינו באים מתוך אהבה גדולה לארץ ישראל וכל אחד עושה מה שהוא יכול".
תמונה ישנה של לפיד ושרוף, שצולמה ברגע של צחוק, ובה הוא נראה עם פניו בתוך מחשופה של הזמרת, הפכה לוויראלית ורדפה את השניים שנים אחרי שצולמה. "זה מין רגע כזה שאתה משתעשע וצוחק ואחרי זה זה נהפך לוויראלי", היא אומרת.
את מתחרטת על התמונה הזו?
"ממש לא. כשהיא הופצה, ובאתי ושאלתי אותו, הוא אמר: 'עינת, הכל טוב'".
יש מי שזוכרים את שרוף בעיקר בעקבות שני סרטונים ישנים מערוץ 24 שהפכו לוויראליים ברשת: באחד מהם היא מתקשה לבלוע בורקס במהלך אחד השידורים ומשתעלת שניות ארוכות עם המיקרופון בידה, ובשני היא מנסה להעביר שידור מ"האולפן השקוף" בירושלים, כשהיא מתועדת אומרת לקהל שצובא עליה: “שקט! שקט! חלאס. כבר יצאתם לי מהווריד".
“אני הכי גאה בזה", היא אומרת כעת. “עברו המון שנים. כמויות החקיינים שעשו לזה הומאז'ים היא מטורפת. אנשים עושים סרטונים עם ההקלטות המקוריות של הקול שלי. יוצא לי להסתובב ברחוב, וצעירים עוצרים אותי ואומרים: ‘יואו, הקטע שלך שאת נחנקת - קורע!'. הבת שלי, זו שהיא קרדיולוגית ילדים, יום אחד ביקשה ממני להביא לה בורקסים.
"שאלתי אותה למה. מסתבר שהמתמחים רצו שאני אצלם סרט שבו הם אוכלים בורקס ונחנקים. אני מרגישה שאני באה לשמח אנשים. יש לי לב טוב. אני מרגישה שאין מצלמה, שוכחת שזו טלוויזיה. עד היום כשאנשים מבקשים לעשות קטעים עם חברים, אני מרגישה גאווה גדולה".
בשנת 2018 אובחנה שרוף עם סרטן השד, שממנו החלימה: “הוציאו לי את הגידול, וזה רק חיזק את האמונה שלי שצריך לשמוח, ליהנות וכמובן גם להיבדק. כלומר מצד אחד להיבדק ולעשות כל דבר כדי לעצור את זה לפני שזה מאוחר מדי, ומצד שני פשוט לחיות, לקום בבוקר ולהסתכל על השמיים האלו, הבהירים, והם שלנו".