אם עד היום, חודש לפני סיום העונה של "האח הגדול", לא מצאתי אף דייר שראוי לנצח, סוף סוף נמצא הפייבוריט שלי לקטוף את הפרס הגדול, ואני מתכוונת ליענקי כמובן.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
בתקופה כל כך אגרסיבית ואלימה שאנו חיים בה היום בארץ, שבה כל דאלים גבר והשנאה גואה ואוכלת כל חלקה טובה, סוף סוף בתוך כל הרוע, שגם בא לידי ביטוי בבית האח ולא רק במציאות מחוצה לו, אנחנו מתוודעים לאדם כמו יענקי בעל העיניים הטובות שתמיד מחייכות, לטוב הלב שלו, לאופי הטהור, הערכי והמוסרי, לצניעות ולעדינות, לאהבת הזולת וההתחשבות בו.
אי לכך, אין ראוי ממנו לנצח במסע המתיש הזה. והמסע הזה הרבה יותר מתיש עבורו, מאשר עבור כל דייר אחר, כי הוא נאלץ לגלות סבלנות ואורך רוח אופטימליים, כלפי הסובבים אותו בתוך הבית הסגור, מבלי לשפוט אותם על ההרגלים ואורח החיים שלהם ששונים לגמרי מאורח החיים שלו, כמי שהגיע מהמגזר החרדי. הגיע הזמן, שהטוב ינצח ויענקי הוא הטוב בהתגלמותו, ששרד עד היום בלי אף מעידה, ולו הקטנה ביותר.
באשר לפרק ששודר אתמול. את ליאל, חיבבתי מאד כשנכנס לראשונה לבית בסיבוב השני. אני עדיין מחבבת אותו ואת הסגנון המיוחד שלו שקורא תיגר על מוסכמות ומחצין את נטיותיו בלי להתנצל, בהחלטה נחושה לחיות את החיים כפי שהוא בחר לנכון. אולם אתמול התאכזבתי ממנו, כאשר נוכחתי לדעת שהוא שחקן לא קטן ופרפורמר מוצלח וכשרוני, עד לאותו רגע, שהוא בכה ללא דמעות.
מבטיחה לכם שבדקתי היטיב, וחוץ מלכווץ את עיניו, לא ראיתי אף דמעה זולגת על פניו, באותו קטע נוסטלגי שלו רוקד כילד שנלקח מעברו. אני משערת שהוא התרגש כפי שגם האחרים התרגשו כאשר נאלצו להתרפק על אירועים מעברם, אבל כל במאי מקצועי היה מעיר לו, שהוא חייב להתאמן יותר על הקטעים בהם הוא בוכה, כי זה ממש לא יוצא לו אמין, ואז הרגעים המרגשים שהוא רוצה לייצר מאבדים מלחלוחיותם.
אם לא די בכך, אתמול, באודישנים למופע לזכרו של צביקה פיק, כאשר הוא נתן ציון נמוך לשיר המכשיר, שללא ספק הפגינה כישרון מוזיקלי של זמרת מקצועית, רק בגלל שהיא העדיפה להסתכל על אתי, במקום להישיר מבט גם אליו כבמאי המופע, פה הוא בעצם חשף אישיות נרקיסיסטית מהמעלה הראשונה.
והוא עוד מעז לכנות את סתיו "צומי", שרק מחפשת להתבלט ולהיות כל הזמן במרכז העניינים. באותו רגע, הוא איבד אצלי כמה נקודות, למרות שעדיין הוא בעיני דמות מורכבת, מאתגרת ומעניינת שמניעה את העלילה ומוסיפה לה הרבה צבע וססגוניות. רגע לפני שהעונה מסתיימת, בסופו של יום, זו הייתה עונה לגמרי לא רעה וסיפקה את הסחורה כפי שמצופה מכל ריאליטי טראש מהסוג הזה. ומה מצופה מתוכנית כזאת, אם לא, ריבים מלוכלכים, צעקות וגידופים ויחסי קנאה וצרות עין בין המתמודדים. כל אלה מייצרים אקשן שהוא לא תמיד חיובי, אבל לפחות שלא מטיל עלינו תרדמה.
ואיך אפשר לא לזרוק כמה מילים על הדמות הכי מורכבת ושנויה במחלוקת, סתיו. האישה שמזכירה לנו את ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. האיש בעל שני הפרצופים. מצד אחד, סתיו אגוצנטרית בצורה מקוממת ומעצבנת, מצד שני, כשנחה עליה הרוח, היא גם מסוגלת להיות חמה, מחבקת ואף מתנצלת. משום מה, בפרק של אתמול, ועוד אחרי שלרה רמזה לה שהיא מצטיירת רע בחוץ, היא שוב חזרה לסורה, והפעם הגדילה לעשות כאשר בכתה בכי מרורים על שלא קיבלה תפקיד משמעותי במופע למען צביקה פיק.
גם חוסר הפרגון כלפי אלה שקיבלו תפקיד בולט יותר, והקנאה שלה בהם, הזכירו לי ילדה ממורמרת שנתנו לו תפקיד מזערי בהצגת סיום השנה של כיתה ג'. מה שכן, הבכי שלה אמיתי. בניגוד לבכי של ליאל. אצלה בהחלט רואים את הדמעות.