הצעירים לא רואים חדשות? סקר מפתיע על הרגלי הצפייה בטלוויזיה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (רביעי) תוצאות סקר שבדק את עמדות הציבור בנוגע לתקשורת ולרשתות החברתיות. על פי הסקר, בקרב בני 20 ומעלה, עבור כמחצית מהאוכלוסייה (47%) הטלוויזיה היא מקור עיקרי למידע בנושאי חדשות, כאשר 12% צורכים חדשות בעיקר מאתרי החדשות באינטרנט.

עוד עולה מהסקר כי ככל שעולה הגיל, צריכת החדשות בעיקר מהטלוויזיה גבוהה יותר: 33% מבני 44-20, 54% מבני 64-45 ו-74% מבני 65 ומעלה. כמו כן, 44% סבורים כי המידע החדשותי באינטרנט לא יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים ('לא כל כך' או 'בכלל לא'). 35% סבורים כי אמצעי התקשורת המסורתיים מספקים מידע אמין ('מסכימים' או 'מסכימים מאוד'). לפי הסקר, אמינותם של הטלוויזיה (44%), הרדיו (48%) והעיתונים (44%) נתפסת כרבה יותר מאמינוּת הרשתות החברתיות (28%).

נתון נוסף מראה, כי מרבית האוכלוסייה, 66%, סבורים כי המימון מטעם הממשלה לא צריך להיות כרוך בהשפעה על תכנים ('לא כל כך' או 'בכלל לא'). רבע מהציבור, 25%, מעריכים כי כלי התקשורת מתארים את המצב במדינה כפי שהוא במציאות. מחצית, 50% סבורים כי כלי התקשורת מתארים את המצב במדינה באופן גרוע יותר ו-13% סבורים שהם מתארים את המצב טוב יותר מאשר במציאות.

"האם המידע החדשותי באינטרנט יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים, כגון עיתון מודפס, ערוצי טלוויזיה, רדיו וכד'?"
מהסקר עולה כי כמחצית (49%) מהציבור סבורים שכן. על פי הנתונים, כרבע מהציבור (24%) סבורים כך 'במידה רבה', רבע נוסף (25%) סבורים כך 'במידה מסוימת'. 44% סבורים כי המידע החדשותי באינטרנט אינו יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים ('לא כל כך' או 'בכלל לא'). 7% לא ידעו להשיב.

שיעור הסבורים שכן יורד עם הגיל: 55% מבני 44-20, 47% מבני 64-45 ו-35% מבני 65 ומעלה סבורים ('במידה רבה' או 'במידה מסוימת') כי המידע החדשותי באינטרנט יכול להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת המסורתיים.

אמינות ומגוון דעות
35% סבורים כי אמצעי התקשורת המסורתיים מספקים מידע אמין – 4.8% 'מסכימים מאוד' עם ההיגד ו-30.4% 'מסכימים'. 60% השיבו כי המידע 'לא כל כך' או 'בכלל לא' אמין.

בנוסף על כך, פחות ממחצית (44%) סבורים שאמצעי התקשורת המסורתית בישראל מספקים מגוון של דעות והשקפות ('מסכימים מאוד' או 'מסכימים'). 19% סבורים שאמצעי התקשורת המסורתית בישראל מספקים מידע נקי מלחצים פוליטיים או מסחריים, ואילו 73% אינם סבורים כך.

עצמאות השידור

אם הממשלה משתתפת במימון השידור הציבורי, האם צריך שתהיה לה השפעה על בחירת התכנים של השידורים?
מרבית האוכלוסייה, 66%, סבורים כי המימון לא צריך להיות כרוך בהשפעה על תכנים ('לא כל כך' או 'בכלל לא'). 26% סבורים ('במידה רבה' או 'במידה מסוימת') כי צריך שתהיה לממשלה השפעה על התכנים. בקרב היהודים: 19% מהחילוניים, 31% מהמסורתיים, 38% מהדתיים ו-31% מהחרדים סבורים כי צריך שתהיה לממשלה השפעה על התכנים.

הסקר החברתי נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה מאז 2002. הסקר מספק מידע על תנאי החיים של אוכלוסיית ישראל בנושאי: דיור, רכב, בריאות, השכלה, שימוש באינטרנט, תעסוקה, נופש, קשר עם בני משפחה וחברים, פעילות התנדבותית, מצב כלכלי, שביעות רצון ואמון. בשנת 2022 עסק הסקר בנושאי: השלכות תעסוקתיות, חברתיות וכלכליות של משבר הקורונה, השפעת הדת, הערכת הדמוקרטיה בישראל ותפיסת התקשורת.

במסגרת הסקר החברתי 2022 רואיינו 6,501 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-8.5 מיליון איש בגילים אלו. הראיונות נערכו מינואר 2022 עד ינואר 2023. אוכלוסיית הסקר היא האוכלוסייה הקבועה של מדינת ישראל בגיל 20 ומעלה המתגוררת במשקי בית.