בימים אלה מסתיימים הצילומים לעונה השנייה של "בלקספייס", סדרת פשע עלילתית ששודרה בערוץ 13 ובשירות הסטרימינג של נטפליקס העולמית. השחקן הצעיר עמית הכטר משתוקק לספר מה הולך לקרות בעונה החדשה אליה לוהק, אבל הוא מנוע מלעשות ספויילרים, רק מנדב את המידע העובדתי שבעונה החדשה הוא משחק בתפקיד אחד הנערים, ושמו אלון.
בשורת ענק למעריצי הסדרה: "קופה ראשית" בהודעה מרגשת
פרק הסיום של "קופה ראשית" או גמר המטבח המנצח VIP? זה המנצח הגדול
בעונה הראשונה התמקדה הסדרה בחקירת אירוע ירי, טבח בתיכון, כשחוקר המשטרה, גורי אלפי בשבילכם, חוזר לתיכון בו למד כדי לגלות מי היורים המסתוריים. "הוזמנתי להיבחן לשתי דמויות. בסופו של דבר אני מגלם את דמותו של אחד הנערים אלון, שמבחינת החבר'ה הוא ממוקם בצד הרגיש על הסקלה. נער רגיש שנקלע לתוך הבלגן ולוקח דברים ללב. "אני מצטער, אבל זה מה שמותר לי להגיד בשלב זה" הוא אומר.
מותר לגלות איך זה לשחק לצידו של גורי אלפי?
"היה מרגש לפגוש את האנשים מאחורי השמות שאני מכיר ומייחל שנים לפגוש אותם, והנה אני איתם יחד על הסט. אני משתדל לא להראות את ההתרגשות, בכל זאת באתי לעבוד. אבל עמית הילד שגדל, מגיע בבוקר לעבוד ולשחק עם שחקנים גדולים, שפעם הסתכלתי עליהם מרחוק ובהערצה. זה מהפנט. ולמרות שכולנו בני אדם קרה שביני לביני טפחתי לעצמי על השכם ועשיתי וי קטן".
העונה השנייה של "בלקספייס" צפויה לעלות בקיץ 2024 ברשת 13. "ואוו, צריך לחכות שנה שלמה כדי לראות על המסך איך ומה יצא. אני נרגש, זו פעם ראשונה שאני משחק בתפקיד משמעותי בערוץ מסחרי.
כידוע, יש הבדלים בין צילומים לסדרת נוער לעומת סדרה למבוגרים, וזה בא לידי ביטוי גם בימי הצילומים. בסדרת נוער הכוללת 20-40 פרקים, יצא שצילמנו 25 סצנות ביום, בהשוואה לסדרה למבוגרים בה צילמנו שש סצנות ביום".
עד כה, השחקן עמית הכטר היה מוכר לציבור הצופים הצעיר בזכות סדרות הנוער בהן שיחק, כמו "אחותי קפצה כיתה", "ספיידרז", "מחנה אבא", "מי הבוס", "דרימארס" הסדרה בה כיכב לאחרונה. וכמובן "בית הכלבים" ועוד. "הסדרה 'בית הכלבים' הסתיימה כבר לפני כמה שנים, מאז עשיתי עוד סדרות ופרוייקטיים לכן מפתיע לגלות שעדיין אני מקבל תגובות מאנשים ברחוב שמזהים אותי. וגם של ילדי הדור החדש שצופים בסדרה עכשי. אני שומר פינה חמה בלב לרוי, הדמות שגילמתי ב'בית הכלבים'. אגב, יש שמועות על כוונה להעלות בניקולדיאון, עונה חדשה לסדרה".
ולא רק על המסכים מופיע השחקן הצעיר והנלהב. לראשונה מגיח עמית הכטר אל בימת התיאטרון הרפרטוארי ("הבימה" 4) בהצגה "חותם המוות" שכתבה ומשחקת בתפקיד הראשי מירב גרובר (בימוי: סיון קרצ'נר).
בהצגה העוצמתית פותחת גרובר את פצעיה כבת הדור השני לשואה וכמי שנושאת את חותם המוות ('חותם המוות' זוהי תסמונת המאפיינת ניצולי שואה שמאופיינת בחרדה מתמדת, חוסר יכולת לתפקד ובנטיות אובדניות. ר.ק.) של שני הוריה ניצולי השואה, האם מלוב והאב מיוגוסלביה.
הכטר, משחק בתפקיד אליק, אחיה הבכור של חנה (מירב גרובר) ולצידם ההורים (ידין גלמן, ודון לני גבאי). "ההצגה היא בהשראת סיפור חייה של מירב גרובר, שמוציאה על הבמה את כל השדים ששמרה בתוכה. היא עושה תפקיד מדהים וחשוף מאד. אני נפעם מרמת האומץ שלה לכתוב ולשחק בהצגה כזאת, שבה היא הולכת וחוזר בזמן בסיפור שהתווה את מסלול חייה" אומר הכטר.
על החוויה הבימתית הוא אומר: "אני בורג קטן בתוך קאסט של שחקנים מוכשרים. זו חוויה שונה ללמוד בכל פעם מחדש את ההצגה ולהיחשף לתגובות הקהל. כמאמר הקלישאה: אין הצגה אחת דומה לחברתה. התגובות מאד מרגשות. מהבמה אפשר לשמוע קינוחי אף וכחכוחי התרגשות של הצופים. זו יצירה כואבת ומצחיקה שנוגעת מאד ללב. אני רחוק מטראומות השואה שהציפו את חייה של מירב גרובר, אבל מתחבר מאוד לסיפור שלה".
בסוף החודש יחגוג עמית הכטר 22 שנים להיווסדו. לפני חודשיים הוא השתחרר מצה"ל בתום שירות בתיאטרון צה"ל. "לכאורה זה המקום שהכי התאים לי לשרת בו. אבל השירות בתיאטרון צה"ל היה שונה ממה שציפתי. דמיינתי שאמציא, אכתוב ואשחק ואז גיליתי שזה פחות ככה. לקראת סוף השירות העלנו כמה חברים מופע קומי שמיועד לחיילים על נושאים צבאיים בדיוק כמו שחלמתי. לצערי לא הספקתי להופיע על הבמה במופע של תיאטרון צה"ל, אבל הייתי בצד היצירה עזרתי לכתוב וביימתי. אני שומע מחברי שזה עובד טוב".
עמית הכטר נולד וגר (עדיין) במודיעין. הוא האמצעי ("סנדוויץ קלאסי") מבין שלושה ילדים. האם מיילדת "אמא אהבה תמיד את תחום המשחק" והאב איש הייטק. "מילדותי המוקדמת היה ברור שמשחק זה הכיוון שלי. אני הילד מהסיפור הקלאסי שהיה מושיב את המשפחה ועושה להם הצגות. לקחו אותי להמון הצגות בילדותי, ולמרות הפחדים שהיו להם מהמקצוע הלא פשוט שבחרתי כילד, ההורים תמכו בי. הסיעו אותי לחוגי תיאטרון ולאודישנים, בעזרתם הגעתי למה שאני עושה היום".
הוא בוגר מגמת תיאטרון בבית הספר התיכון המו"ר במכבים רעות. כשהיה בן 8 עבר עם משפחתו לקליפורניה בעקבות עבודתו של האב. בשובו לארץ בסוף כיתה ז' הוא הצטרף ל"סטודיו למשחק במודיעין" בו למד עד סוף יב'. ביחד עם חבר ובהמלצת המדריכה בסטודיו הוא הלך לאודישן הראשון שלו, עבר שלב ועוד שלב עד שהתקבל ושיחק בסרט "במדינת הגמדים". "מאז, הכל התחיל לקורת לי". הסרט הוצג בעיקר בפסטיבלים וקטף פרסים אבל לא הוקרן באולמות הקולנוע.
כשנה לפני שהקורונה נחתה וסגרה גם את עולם התרבות, שיחק הכטר במחזמר "כל ההתחלות" מאת נועה ברגר, המתמקד בדמותו של אמיר פרישר גוטמן ז״ל, שמבוסס על שיריו. "שיחקתי את דמותו של אמיר שמשחק את אמיר. השירים שעטפו את המחזמר היו מהשירים הכי מפורסמים שלו עם מסרים לילדים. "לא הכרתי את אמיר. כשלהקת 'היי פייב' היו הדבר הכי לוהט בסביבה נדמה לי שעדיין לא נולדתי".
הוא עדיין גר בבית ההורים במודיעין "רק השתחררתי מהצבא. לא דחוף לי לעזוב, אני אוהב את הבית". בשנתיים האחרונות הוא בזוגיות עם השחקנית מיקה סגל. "נפגשנו בסדרה הראשונה שצילמתי. אחר כך, וכיאה לדור ה-Y, ראיתי אותה בסטורי של חבר ונדלקתי עליה, אבל כהרגלי לא עשיתי כלום. עד שיום אחד היא כתבה לי והסתבר שנדלקנו אחד על השניה, ואז זה קרה" הוא משתף.
לימודים עתידיים בבית ספר למשחק לגמרי בתכנון של השחקן הצעיר.
בינתיים הוא מגשים חלומות ועושה צעדים שיבססו אותו בעולם המשחק של המבוגרים "אם כי אני לא נרתע ממשחק גם בסדרות נוער" הוא מרגיע. "אני שואף להגיע להישגים ולתפקידים חדשים שיקחו אותי למקומות שאני עדיין לא מכיר ולא חשבתי שאעשה".
יש חרדות?
"המציאות מספרת לנו שחיי שחקן בארץ וגם בחו"ל אינם פשוטים. אני משתדל שלא לחשוב על זה, כי אם אתן לחששות להיכנס אלי, הם יתפסו מקום גדול. אני מאמין בעצמי ובטוח בדרך שלי ומשתדל להסתכל על העולם במשקפיים אופטימיים".
"חותם המוות" תעלה ב-21.9 (19:00) ב-22.9 (11:00) וב-19.10 (19:00, 21:00) "הבימה" 4.