קשה פה. קשה להיות ישראלים עכשיו, קשה להיות יהודים עכשיו, קשה לקום בבוקר כשהשבעה באוקטובר עוד מצלצל באוזנינו חזק מדי מבלי להבין איך ולמה.
עם אליהו יוסיאן ויצחק בריק: ארץ נהדרת הפכה לדבר היחיד שאנחנו מצפים לו
הדעת מסרבת להאמין, ולצדה כולנו יחד. דווקא בגלל זה, יכול להיות שהגיע הזמן להרשות לעצמנו הפסקה. לדעת שלמרות שהלב שלנו שבור, מותר לנו לצפות במשהו בטלוויזיה ולשחרר קצת מהתחושות הקשות. אני יודעת שזו קלישאה חבוטה, אבל אנחנו ננצח, ועד אז נצטרך לאפשר לעצמנו להסיח את הדעת לפעמים. בחרתי כמה דרכים טובות לעשות זאת.
רובי ויליאמס | Robbie Williams
רובי ויליאמס. זמר עטור הישגים, פזמונאי ושחקן עם מבטא בריטי שנשמע למרחקים. הדור המבוגר יותר מבינינו ודאי זוכר את טייק דאת', והצעירים - את קריירת הסולו הנהדרת, הנמשכת עד שבריר השנייה בו אנחנו מדברים.
מיותר לציין שויליאמס הפך ברבות השנים לאחד מאמני הסולו הבריטיים שמכרו הכי הרבה אלבומים, ואף זכה ב־17 פרסים בטקס פרסי המוזיקה הבריטית. וכאילו זה לא מספיק, ב־2014 קיבל נתח מהיכל התהילה של המוזיקה הבריטית, זאת לאחר שקטף את תואר הזמר הטוב ביותר בשנות התשעים.
ומדוע אני מספרת לכם את כל הפרטים העסיסיים הללו? כי אחרי חצי יובל של קריירת סולו מזהירה וערבה לאוזן, רובי החליט, באופן די אמיץ יש לציין, לחלוק את עברו הפרוע עם מעריציו בסדרת דוקו נפלאה. יהיו בה כמויות של הרס עצמי, פסגות מזהירות, והרבה רגעים של כנות חשובה מאין כמותה.
החיים על פני האדמה | Life on Our Planet
בייחוד בימים כאלה, סליחה על הביטוי החרוש שאנחנו לא מפסיקים לשמוע, עלינו לאפשר לעצמנו נחת. אחת מהדרכים לעשות זאת היא באמצעות צפייה בסרט טבע, שמצליח, כמו קסם, לזרוק אותנו לאיזו ארץ רחוקה לכמה שעות. תוסיפו לזה את מורגן פרימן בקולו המרגיע, שילווה את הבהייה המהנה במסך.
בסדרה המרתקת שלפנינו, נחזור בשמונה פרקים מופלאים לימים שלפני 4 מיליארד שנים, אל היצורים שחיו כאן הרבה לפנינו. דרך הדמיות באיכות ראויה לשבח, נביט בדינוזאורים ובמאבק על הישרדותם, נצלול למעמקי הים ונבקר טורפים מסתוריים, ונבין איך תקופת עידן הקרח משפיעה עלינו עד היום.
תכינו לעצמכם משהו טעים לשתות, רבצו על הספה לצד אנשים שעושים לכם טוב, ותרחיקו את הטלפונים מכם. אני מבטיחה לכם שהכל, אבל הכל, יכול לחכות לאחר כך.
יתרונות הבגידה | Burning Betrayal
בפתח דבריי, נבהיר נקודה חשובה: אין יתרונות לבגידה, נגד אף אחד, אף פעם. אנחנו במוד של יחד, בכנות מקסימלית. לאחר שאמרתי את זה, לפנינו 98 דקות של סרט ברזילאי שמנסה להוכיח אחרת. הוא לא מצליח, אבל הדרך מעניינת ללא ספק.
במותחן הנ"ל, רואת חשבון נאלצת לגלות שארוסה הטרי הפר את אמונה בו ובגד בה. למרבה ההפתעה, היא בוחרת לנצל את ההלם הכבד להתפתחות אישית מסוג מסוים מאוד, חרף ההשלכות של התנהלותה.
אתם לא הולכים ליפול מהכיסא בעקבות עלילה בלתי צפויה, ולתהות איך יוצרי הסרט העלו על דעתם לשטות בנו ככה. הכל ידוע מראש. אבל מותיר את הצופה בנשימה עצורה. אז למה לא בעצם?
סוחרי הכאב | Pain Hustlers
ונסיים בסרט חשוב לצפייה, ולו רק בגלל הסיפור שמאחוריו. קצת רקע. בשנת 2019, פשטה יצרנית התרופות 'אינסיס' רגל, זאת לאחר שנקנסה בסכומי עתק בעקבות תביעות הקשורות למגפת האופיואידים. בקיצור: תרופות הנמכרות כמשככי כאבים, כמעט מבלי לומר למשתמשים המחפשים מזור לכאביהם שהם עומדים בפני התמכרות שתשנה את חייהם.
'סוחרי הכאב' מביאה את סיפורה של 'אינסיס' מבפנים, דרך ליזה, אם חד הורית נטולת מזומנים שמתקבלת לעבודה בחברה. כן, מדובר בבחירת דמויות מאוד קלישאתית, אולי כדי לנסות להבין מה עמד בבסיס השיקולים שהובילו לנזקים איומים לציבור. את התשובה לאכזריות לא נמצא, אבל כן כדאי להעיף מבט על נבכי חברה מסחרית, בדיוק ברגע בו היא מחליטה שכסף חשוב לה יותר מבני אדם.
הדיקטטור | The Dictator
אני אוהבת את סשה ברון כהן. הוא מצוין בעיניי, חד כתער, ומסוגל להיכנס לכל תפקיד ביתר קלות. איכשהו, הדיקטטור הוא אחד הסרטים הפחות אהובים עליי שלו, ואני אסביר. כפי שבוודאי הבנתם, גנרל אדמירל חאפז אלאדין, דמותו של ברון כהן, הוא דיקטטור חסר מעצורים שמנסה לפתח נשק גרעיני עבור ארצו הבדיונית וכמובן, איך לא, הוא אינו סובל מחיבה יתרה כלפי ישראל.
בעלילה המטופשת שלפנינו, מנסה אלאדין בכל מחיר לשוב להיות השליט של מדינתו לאחר שהיכולת הבלתי מעורערת נלקחה ממנו, ולוודא שלא תהפוך להיות דמוקרטיה, חלילה. בדרך הוא מכיר את זואי (אנה פריס), בחורה יהודייה, ומתאהב בה עד כלות.
במהלך הסרט יש בין לבין קטעים חביבים כי אי אפשר שלא כשמדובר בסשה, אבל השתלשלות האירועים אווילית אפילו עבורו. לא נורא, העיקר הכוונה.
