עוד שבוע חלף ביעף, ועמו עוד ניסיון לשוב לשגרת חיים תקינה ככל הניתן, בידיעה שממש אי אפשר לעשות זאת. לא משנה כמה זמן יעבור מאותו בוקר נורא שהזכיר לנו רוע מהו. לפחות סוף השבוע כבר כאן. נצלו אותו למנוחה, אל תשכחו את הדברים הטובים באמת, ותיהנו מקצת טלוויזיה טובה. מותר לנו.
והזוכה הוא: נטפליקס מפרסמת לראשונה נתוני צפייה של 6 חודשים
חיי עם משפחת וולטר | My Life with the Walter Boys
דרמות נעורים, כידוע לנו, הן מצרך נחוץ למדי בנוף הנוכחי, בו אנחנו מנסים להסיח את הדעת בכל מחיר. 'חיי עם משפחת וולטר', המבוססת על ספרה של אלי נובאק באותו השם, מצליחה להיות תמהיל מדויק של קלישאתיות במובן הטוב של המילה ורצון להישאר על הספה עד סוף הסדרה.
לפני שגם לכם מתחשק לגמוע אותה בסופ"ש אחד, חשוב לדעת שהסיפור נפתח באופן קצת כבד - ג'קי, שאיבדה את הוריה ואחותה בתאונת דרכים, עוברת לגור עם המשפחה המאמצת שלה. פרט שולי: לזוג וולטרס, האפוטרופוסים החוקיים שלה, יש עשרה ילדים.
אז כן, יש פה טרגדיה, אבל אחרי שמצליחים להזיז אותה הצידה מקבלים דרמת נעורים לפי הספר, עם כל הג'אז של גיל ההתבגרות בגרסת המילניאלז. לא רע.
דובאי בלינג | Dubai Bling
ישראל, כמו שאנחנו יודעים, היא ארץ רוויית דאגות. בגילאים שלנו, שלטרדות היומיום הרגילות מצטרפים גם שכר הדירה, החשבונות ושלל התחייבויות מעיקות, נדמה שהלך הרוח המורכב מועצם פי כמה. אך מה אם אומר לכם שיש גם חיים אחרים, הרחק הרחק מאיתנו? בלי מלחמות ועול כלכלי הולך ומחריף?
לחיים הללו קוראים 'דובאי בלינג', הריאליטי שמוכיח שהודות לקצת כסף, או בעצם הרבה מאוד, אפשר להיפרד מהדאגות בהינף יד. או בעצם לדאוג מדברים קצת שונים כמו ריבים מטופשים עם חברות או ויכוחים חסרי תוכן.
בדיוק כמו בעונה הראשונה, גם כאן תצפו בעשירים ועשירות כהוגן מאיחוד האמירויות, במן הסכמה שבשתיקה על כך שהכסף הרב לא מגיע ממקומות כל כך כשרים. איך שלא נהפוך את זה, הטראש בהחלט מהנה.
לא רואה בעיניים | As the Crow Flies
היחסים עם טורקיה ממשיכים להיות קרים להפליא בימים אלה של המלחמה, ובצדק. אני כן אומר ש'לא רואה בעיניים' לחלוטין יכולה להעביר לכם את הזמן בעניין רב, אם נשים בצד את השיוך הגיאוגרפי כמובן.
בדרמה הטורקית הנ"ל, מצליחה אסלי, אדם מן השורה לכאורה, להתמחות במשרד של מנחת חדשות שהקפידה להעריך, ובאופן מאוד מוזר בולטת על פניה המתחרים שלה על התפקיד הנכסף. לאורך הזמן, עולה אסלי בסולם הדרגות, מה שיפתח תיבת פנדורה די משמעותית לגבי התנהלותה מתחילת ההתמחות.
סיפור על תשוקה למקצוע, כמות מסחרית של שקרים, כשלא ברור מתחילת הסדרה ועד סופה אם המטרה מקדשת את האמצעים או שמא ההפך הוא הנכון.
מוסך הפלאים: מגרוטאות ליצירות מופת | Car Masters: Rust to Riches
כשהיינו קטנים, שודרה ב־MTV תוכנית הריאליטי 'Pimp My Ride'. אז, כשהכל היה פשוט יותר, פשוט צפינו בראפר אקזיביט ובחבריו ממוסך מגניב משפצים מכונית שאבד עליה הכלח. מוסך הפלאים הנוכחי מזכיר את ימי קדם, ובקטע טוב. גם כאן תצפו בצוות של מוסך מגניב לא פחות, המשפץ אוסף מכוניות וטנדרים ישנים, אבל הפעם הוא גם מלווה אותם עד למכירתם לכל המרבה במחיר.
כיף לצפייה בכל שעה ביום, ואפילו יותר כיף לשים ברקע וליהנות מהאווירה הכללית. אגב, לא חייב לאהוב מכוניות או להבין בהן דבר מה מעבר לצבען. מניסיון.
להשאיר את העולם מאחור | Leave the World Behind
ברגעים כמו זה, אני מרגישה חצויה ללא כל צל של ספק. מצד אחד, מדובר בסרט אימה לגיטימי לכל הדעות, ומצד שני - ברגע שתשמעו על העלילה, זה הדבר האחרון שתרצו לצפות בו עכשיו. לאחר התלבטות כבדת משקל, החלטתי ללכת על האפשרות השנייה, ולהמליץ לכם לוותר ולו בגלל שאלת העיתוי.
אסיר את מעטה הערפל. המותחן האפוקליפטי משהו מתחיל כשמשפחה אמריקאית טיפוסית יוצאת לחופשה בבית ששכרו בלונג איילנד. בלי שום התראה מוקדמת, כיאה לסרטי מתח, נופלת הרשת הסלולרית, ואילו הטלוויזיה מתחילה להראות אותות אזהרה חשודים. ברבות הזמן הם יגלו כי החל אסון לאומי, אב המשפחה ייתקל במסוק שמפיץ כרוזים בערבית, בתו נעלמת, ובנו חווה תופעה רפואית מחרידה. אגב, סתם שתדעו, את רעייתו מגלמת ג'וליה רוברטס.
אני יודעת, חלקנו אוהבים סרטי אימה ואפילו צופים בהם מבחירה בשעות הפנאי, ועדיין - תעשו הכל כדי לוותר על הסרט הזה. בכל דקה ממנו הכרוניקה מזכירה בקווים כלליים את מה שחווינו בשבעה באוקטובר, ואין שום סיכוי שזה צריך להיות חלק מהאסקפיזם שלנו לסוף השבוע. יש כל כך הרבה אפשרויות אחרות, אפילו אל תביטו לאחור.