מלחמת חרבות ברזל: אתמול, הופיעו שלושת המוסקטרים, ביבי, גלנט וגנץ, במסיבת עיתונאים, ושלושתם התייחסו לתקלה הטראגית שבה מצאו את מותם, חטופים שלנו בשבי חמאס, על ידי אש כוחותינו. באיחור של יום, נזכרו שלושת קברניטי הקבינט המלחמתי להופיע בפני הציבור ולחשוף את רגשותיהם והרהורי ליבם באותו נושא כאוב.
אחרי הפצצה במהדורה של 12: צריך לומר תודה לדנה ויס שאמרה את הדבר הנכון
ההימור הקודם של סינוואר נכשל, עכשיו הוא ידרוש תעודת ביטוח חדשה | ברסקי
"אנחנו אמורים לנקות אחריהם? זה לא יקרה": בארה"ב מאבדים סבלנות כלפי ישראל
זו לא הפעם הראשונה שמובילי המלחמה, במקום להכות בברזל בעודו חם, מגיבים באיחור לאירועים בלתי צפויים שמתרחשים למגינת ליבנו, כמו האירוע של הרג החטופים.
וייתכן אפילו שלא היה עולה בדעתם להגיב ולהתייחס לאירוע, אילולא דנה וייס מחדשות ערוץ 12, שהרימה גבה במהדורת החדשות של שישי בערב, ותהתה מדוע לא מופיע ראש הממשלה בכבודו ובעצמו בפני הציבור, או כל נציג אחר מהממשלה או מהקבינט המלחמתי, כבר ביום של האירוע, ומביע הזדהותו עם כאב העם עקב המקרה הטראגי המצער.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
ואם סוף סוף הוחלט על ידי הנפשות הפועלות, לקיים מסיבת עיתונאים שתוקדש למקרה הקשה של הרג החטופים, אפשר להסיק מכך, שביבי מקשיב גם מקשיב לערוץ 12 קשב רב, ולוקח ברצינות את התהיות והשאלות שהעיתונאים והפרשנים שלו מעלים, ומחליט להגיב ולהתייחס אליהם.
ומדוע בעצם הוא קשוב לערוץ 12 אותו הוא מחשיב לערוץ אויב, כאשר מנגד, ערוץ 14 רק משבח ומהלל את מעלליו? כי צופי ערוץ 14 מהווים את הבייס שלו שהעניק לו ולליכוד את 18 המנדטים בסקר האחרון, והם ממילא נמצאים בכיסו, גם אם יתרחש האסון הכי גדול באחריותו ובאחריות ממשלתו, אסון שכבר התרחש כידוע בשבעה באוקטובר.
אותו בייס, העניק להם את 18 המנדטים בסקר האחרון, ועכשיו, על ביבי לנסות ולהחזיר את מספר המנדטים הלא מבוטל שהוא הפסיד לפי אותם סקרים מאז פרצה המלחמה. המנדטים האלה שהליכוד איבד, מגיעים מקהל שצופה במהדורת חדשות 12, הערוץ שפונה למיינסטרים של מגוון הדעות בחברה ולא נחשב בעיניהם ערוץ מטעם, כמו ערוץ 14.
מה שנשגב מבינתי, כאשר הקשבתי אמש למהדורת החדשות ובלט במיוחד, היה ההתייחסות הכמעט אפסית למקרה רצח נוסף על ידי חמאס, של החטופה ענבר היימן בשבי. מבלי לתת כל הסבר, על מתי נרצחה, האם בסמוך לחטיפה או רק לאחרונה בלחץ הכניסה הקרקעית, או כל פירוט אחר.
לא הבנתי. אנחנו חוזרים למדיניות ההכלה וההשלמה? במשך שנים השלמנו עם מצב שהם משגרים לעברנו טילים ושורפים את שדותינו עם בלונים, מה שאף מדינה בעולם לא הייתה מוכנה לספוג אפילו ליום אחד, ועכשיו נעבור לסדר היום כאשר חטופינו נרצחים בשבי?
הלו? האם הממשלה שוב מתכוונת לקפוא על השמרים ולהיכנס למוד של "דום שתיקה"? ואולי במקום לעשות קמפיין בחירות בזמן מלחמה, תתעוררו על עצמכם ותעשו קמפיין למען החטופים שנרצחים בשבי, ותקימו רעש מחריש אוזניים שירעיד ויזעזע את אמות הסיפים של כל הארגונים לזכויות האדם באשר הם.
הייתי מצפה שהתקשורת תשמש שופר לקמפיין כזה, ותקדיש יותר מהתייחסות מינורית למקרה הרצח המתועב הנוסף של חטופה שלנו, שאמש הוזכר בקושי בשורה וחצי, ועולם כמנהגו נוהג וממשיכים לידיעה המרעישה הבאה, כאילו זה נורמלי וטבעי לרצוח את חטופיינו בשבי. זה לא!!