בימים שבהם כוכבי הטלוויזיה הגדולים של התקופה הם מגישי ומגישות חדשות, פרשנים וכתבי שטח, תוכניות כמו “האח הגדול", “חתונמי", “מאסטר שף" ו"הישרדות" נתפסות כאסקפיזם רחוק מדי, מה שהציב את קברניטי הערוצים ומפיקי התוכניות בפני דילמות לא פשוטות. “זה מצב מורכב כי מצד אחד אנחנו זוכים כל הזמן לביקורת על כך שאנחנו משדרים הרבה מאוד חדשות, אבל מצד שני, כשאנחנו מספקים משהו אסקפיסטי כמו למשל ‘הכוכב הבא לאירוויזיון’, אנחנו זוכים לביקורת שזה לא הזמן", מסביר גורם בקשת 12.
הרגעים שלא נשכח מהשבת השחורה: הצעירה ששברה את דני קושמרו - "חטפו את אבא שלי"
תאכלו פופקורן: מופע העצבים באולפן שישי יצא משליטה
“בהתחלה זה היה מעין ניסוי וטעייה, רצינו לראות את התגובות של הקהל, אז בחודש הראשון ציוותנו את ארז טל ואברי גלעד שהביאו וייב יותר קליל לאקטואליה וזה עבד, ואז החזרנו את ‘ארץ נהדרת’ במתכונת המותאמת למצב, והבנו שהקהל צמא לשעה הזאת ביום שהוא לא צורך חדשות. רצינו להעלות חיוך ולא צחוק מתגלגל. ואז החזרנו את ‘הכוכב הבא לאירוויזיון’ שלצד הביקורת שהייתה בהתחלה, מתקבל יפה, וככה אנחנו מתקדמים באטיות".
“בחודש הראשון הפסדנו ים כסף בגלל שהמפרסמים נעלמו באופן מיידי ונאלצנו לקצץ בהוצאות על הפקות, מה שגרם ללא מעט עיכובים בהפקה", מסביר גורם ברשת 13. “גם אם היו תוכניות שזכו ליותר רייטינג מהרגיל, זה לא היה רווחי לנו כי לא היו פרסומות. עכשיו לאט־לאט מתחילים לחזור לשגרה".
נראה שהערוצים השונים מנסים לחזור לשגרה מסוימת בצורה אטית: כאן 11 מעלים החודש את העונה החדשה של הדרמה המשטרתית “מנאייכ"; הוט מעלים את העונה החדשה של הדוקו על נסרין קדרי; בקשת 12 כאמור מככבות “ארץ נהדרת" ו"הכוכב הבא"; וברשת 13 עלו בשבוע זה עם הסדרה הקומית “שנות ה־90" ובמקביל מלהקים מתמודדים לעונות החדשות של “האח הגדול" ו"הישרדות", עדיין בלי צפי לעלייתן לשידור.
גם תוכניות שכבר היו עתידות לעלות – הוקפאו כרגע בלי תאריך יעד ידוע. “אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עכשיו לשרוף הפקה מושקעת בזמן שלקהל אין יכולת לעכל תכנים כאלה אם הם לא מתקשרים למצב איכשהו", מסביר אותו גורם ברשת 13. גם מקשת 12 קיבלתי תשובה דומה לגבי מועד שידור עונות חדשות של “חתונה ממבט ראשון", “הזמר במסכה", “מאסטר שף" ו"המרוץ למיליון". “כרגע אנחנו עם יד על הדופק וכל פעם נותנים תאריך משוער להעלאת תוכניות שאינן קשורות ישירות למלחמה, אבל זה יכול להשתנות כל רגע לפי מצב הלחימה בדרום ובצפון, לכן קשה באמת לדעת מתי תהיה השגרה הרגילה. זו שגרת חירום", מוסיף הגורם בקשת 12.
מספר ז’אנרים צריכים להתאים עצמם למציאות החדשה, בהם הריאליטי, התופס בשגרה נתח נכבד ברייטינג של ערוצי התקשורת. “היו לנו הרבה בעיות עם זה", אומר הגורם ברשת 13. “יש צוותי הפקה ומשתתפים שגויסו למילואים, מה שתקע לנו את התוכניות ויצר עיכוב והפסד כלכלי של ימי הפקה, מה שדוחק את התוכניות האלה לסוף סדר העדיפויות כרגע".
“בוחנים את השטח"
“סביר להניח שחלק מהתוכניות יתחילו לקבל נגיעה לכל האירועים של ה־7 באוקטובר, ואני מניח שזה רק עניין של זמן עד שאנשים שנחשפו לקהל הרחב בחדשות ובכל האירועים החדשותיים, כוכבי השעה, יתחילו לקבל הזמנות לתוכניות ריאליטי", מסביר דן פאר, במאי, עורך טלוויזיה (“הישרדות", “הכרישים") ויוצר דוקומנטרי. “זה עניין של זמן עד שהשגרה תהפוך חלק מחיינו, זה ייקח קצת זמן אבל המדיה תשנה את פניה בהתאם להתרחשויות. אני מניח שזה יקרה וזה גם יעורר ביקורת, באופן טבעי, אבל אתה כבר רואה שעוד ועוד גופי שידור מנסים לחזור בהדרגתיות לתלם עם יציאות שקשורות למצב הנוכחי. הערוצים כרגע בוחנים ובודקים את השטח כדי לראות מה תהיה התגובה ומה יהיה הרייטינג. כולם בודקים עכשיו איך לחזור לשגרה, גם הערוצים וגם הקהל בבית".
“אני חושבת שקהל עדיין לא מוכן לעכל ריאליטי. זה תלוי גם איך אתה מגיש לו את זה, אבל כאמא לתותחן, קשה לי עדיין למצוא את החשק לצפות בריאליטי, ואני מדברת בתור מי שצורכת באופן קבוע את התכנים האלה", אומרת ד"ר עלינא ברנשטיין, חוקרת ומרצה לתקשורת בבית הספר לתקשורת במכללה למנהל. “אני חושבת שאם זה רחוק ממה שקורה עכשיו, לחלק מהציבור זה לא יעבור חלק. זה טבעי ואנושי שאנשים רוצים לחזור לשגרה, אבל יש הרבה אנשים שהחיים שלהם לא בדיוק בשגרה כי הילדים שלהם בעזה או ליד עזה ויש אנשים שבני משפחתם חטופים בעזה".
לדברי ברנשטיין, “בכל ריאליטי יש אלמנט ניסיוני, אבל כל הדיבור על השאלה אם מישהו מהחטופים ישתתף בתוכניות כאלה, לדעתי בזמן הקרוב זה יכול להיתפס כניצול חסר גבולות של המצב. אני באמת לא יכולה לחוש את הסנטימנט הכללי של העם לגבי מתי זה כן יהיה בסדר לחזור ולהראות תוכניות ריאליטי או סתם תוכניות מצחיקות בלי שום קשר למצב, אבל אני חושבת שערוצי השידור צריכים להיות עם אצבע על הדופק ולחשוב טוב־טוב לגבי הטיימינג הנכון, כי זה גם יכול להיות בעוכריהם".
“אני חושב שבהסתכלות על ההלם, הזוועות והתדהמה שחווינו - ברור שהאמנים והיוצרים ירצו להוציא את התסכול שלהם דרך היצירות בסוף המלחמה, אז אני מניח שנראה ביטוי לכאבים שהם חוו והתסכולים דרך האמנות שלהם, לא בהכרח מיד אחרי אלא גם תוך כדי המלחמה", טוען פרופ’ אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ופרסום בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב וחוקר במכון אגם.
באשר לתכנים הטלוויזיוניים הסטנדרטיים שרואים על המסך, עלילתיים ותיעודיים, הוא אומר כי “כאן צריך להבחין בין טראומות היסטוריות שהמדינה שלנו חוותה כמו מלחמת כיפור ומלחמת לבנון הראשונה שהולידו אחריהן הרבה מאוד יצירות תרבותיות שהביעו כעס ותסכול על מקבלי ההחלטות, אם זה בממשלה ואם זה בצבא, ובין האירוע הזה, שבו הכעס והתסכול הם בעיקר על הקיטוב בחברה הישראלית, ולכן אני חושב שהאספקט התרבותי יהיה מאוד שונה.
"אני בצוות שחוקר הרבה את הקיטוב בחברה הישראלית, ומאז אירועי אוקטובר הקיטוב עלה משמעותית, הרבה יותר מהשסע שהיה בצל הרפורמה, כי כל צד פוליטי מאשים את הצד השני במחדל, וכשאתה לוקח את העובדה שהיוצרים עצמם מושפעים ומתודלקים מהקיטוב הזה, זה יבוא לידי ביטוי גם בתכנים, תיעודיים או בידוריים. הרבה מהיצירות שנראה יתעסקו פחות באיך אנחנו נראים כלפי חוץ אלא איך אנחנו באים מבפנים. זה יבוא לידי ביטוי בתכנים התרבותיים בטלוויזיה בסוף המערכה".
להערכתך הקהל מוכן לצרוך תכנים כאלה כשהחדשות מציפות לו אותם כל הזמן?
“אני חושב שחלק גדול מההתמודדות שלנו עם הטראומה הזו, בניגוד לטראומות עבר, נעשה על המרקע כרגע. ההתמודדות עם הטראומה היא כרגע על המסך שלנו, בין שמדובר בסיפורי גיבורים ובין שבסיפורי טרגדיות. אני חושב שלא זה ולא זה עוזרים לקהל להתמודד עם התסכולים שלו, למעט אולי ‘ארץ נהדרת’ שמביעה כעס מרוסן כלפי הממשלה. הרבה יוצרים עדיין על הגדר ומחפשים להביע את כעסם ותחושותיהם דרך היצירה, הם מחכים לשעת כושר מתאימה לכך. כך שכל יצירה שתצא לטלוויזיה אחרי המלחמה, יהיה בה קורטוב של עיסוק בקיטוב החברתי הזה ובצורך באחדות ובתקווה".
ומה באשר לתכנים אסקפיסטיים?
“באופן אבסורדי, לפי המצב והתחושות כרגע, אני חושב שייקח הרבה זמן, גם אחרי המלחמה, שתהיה פניות בקהל לצרוך תכנים אסקפיסטיים, כי מדובר בטראומה שלא נראתה כמותה. המצב מבהיל ומסוכן מדי".
“עניין הישרדותי"
“בימים האלה עלתה הסדרה ‘שנות ה־90’ שביימתי ומיהרנו לסיים אותה כדי לספק לקהל קצת אסקפיזם ממה שקורה, ועכשיו אני כבר בפרויקטים נוספים שעוסקים באנטישמיות", אומר התסריטאי והבמאי יריב הורוביץ. “מה שקרה ב־7 באוקטובר יפתח לכולנו את הראש. קיבלנו בומבה שגם התסריטאים הכי פרועים לא העזו לכתוב או לחשוב על דבר כזה, וזה משהו שמרחיב את תחום המחשבה ויבוא לידי ביטוי גם בתוכניות ובסדרות. כבר עכשיו מצלמים סדרות על כך, עלילתיות ודוקומנטריות. בארץ דוחפים את הקולנוענים והיוצרים לא לחכות 20 שנה כדי ליצור דרמות על האירוע הזה אלא לעשות מיד, ואני חושב שזה נכון כי אז זה מדברר החוצה. מאמין שיעשו מאמץ לעשות את זה כי אין לנו 20 שנה לחכות לתכנים האלה. מנערים לכולנו את הכיסא וכולנו נחשוב מחוץ לקופסה, גם בקולנוע וגם בטלוויזיה".
ואכן, סרטים ותוכניות דוקו שעוסקים באופן ישיר במלחמה, בהם הסרט NOVA#, מכים גלים בארץ ובחו"ל. היוצר, הבמאי והמפיק עופר פנחסוב (“צלצולי פעמונים – אהובה עוזרי", “התזמורת") היה עתיד להשיק ב־yes דוקו ב־10 באוקטובר את סרטו התיעודי על הרב עובדיה יוסף (“מלך הספרדים"), שנדחה כעת למועד לא ידוע. לדבריו, המלחמה שינתה לחלוטין את תעשיית הדוקו: “צריך להבין שמקרה מזעזע כזה לא היה בתולדות המדינה, אירוע שנמצא אצלך בבית בחצר האחורית, והאובדן הגדול והבלתי נתפס הזה של אזרחים הביא להלם מאוד גדול. לחשוב או ליצור עתיד כלשהו זה מאוד קשה כי אי אפשר לדעת מה יהיה אחרי המלחמה או מתי יהיה ה’אחרי’ הזה, כשאנשים עוד חטופים בעזה והמלחמה בדרום ובצפון נמשכת. לכן הרבה מההפקות עושות כרגע חישוב מסלול מחדש, ואם הנושא לא היה קשור במלחמה, מנסים לקשור אותו איכשהו, וזה האישיו הגדול כרגע. לא עניין חברתי ותרבותי אלא הישרדותי.
"אף פעם לא היה מבול כזה של חומר יצירתי על משהו שנעשה בתחום ההווה, והמלחמה מייצרת כל הזמן תכנים. שלא לדבר על זה שדור הטיקטוק נכנס לעניינים ומעלה תיעודים רבים. יש שתי יצירות מופת שאני רוצה לשים עליהן דגש: הסרט על הנובה של yes דוקו והפרק הראשון של 'מחוברים' בהוט, שבו הם עוטפים את הטרגדיה בצורה יצירתית וחדשה: המון שתיקות, המון שוטים שמספרים סיפור ללא ליווי קריין, וזה מראה את הכיוון העתידי. לדעתי הז’אנר הדוקומנטרי יאמץ את הגישה הזו, כלומר אני לא צריך שמישהו יתווך לי מה רואים אלא מספיק לי לראות זוויות צילום כאלה כמו בטיקטוק שמראות לי מה שקורה כדי להבין את הסיפור".
מבחינה כלכלית יתחילו להתאושש?
“צריך להבין שכולנו במשבר כלכלי, זאת אומרת יש יוצרים ואנשי תעשייה שנמצאים בכלל במילואים וזה יוצר פקק. קח לדוגמה את הסרט שלי על הרב עובדיה שהיה אמור לצאת ודחינו את יציאתו כי כרגע. הרבה הפקות נדחו וגם כאלה שיצאו לדרך מתאימות עצמן לנושא הגדול, לכן נראה מבול תכנים אחרי המלחמה".