הטעות הגדולה שעשה ינון מגל, מלבד דברי ההבל ההזויים שפלט במהלך הראיון שהעניק לערוץ 11, הייתה, שהוא הסכים להתראיין אצל עיתונאי מבריק עשרת מונים ממנו רוני קובן, ובכך מגל רק התגלה יותר במלוא אווילותו. כולנו יודעים שנתניהו נוטה להקיף עצמו באנשים כושלים, על מנת לבלוט מעליהם, ואני תוהה איך ינון מגל לא למד ממנו, ממושא הערצתו, ובחר להתראיין אצל קליבר רציני כרוני קובן, שניווט את השיחה בחוכמה, אינטליגציה ובשנינות, כשהוא דוחק את מגל לפינה ומתקיל אותו עם שאלות שמגל התקשה לענות עליהם.
עד כדי כך, שמגל נאלץ לחפש דרך מילוט וטילפן לחבר שיעזור לו לענות על אחת השאלות. והשאלה היתה: מתי פעם העברת ביקורת על ראש הממשלה. "אני לא זוכר, לא באתי מוכן" ענה מגל, וביקש לטלפן לחבר שיזכיר לו, מה שהגחיך אותו ואת הסיטואציה בצורה פתטית ומביכה. הרי אם דובר אמת אתה, ואתה עומד איתן מאחוריה, איך אתה לא זוכר אותה? אלא אם כן, כל דבריך הם שקר והעמדת פנים. פתגם ערבי אומר ששקרן צריך זיכרון טוב ולמי סיפר כל שקר, על מנת לא להיתפס כסותר את עצמו.
דבר אחד בכל זאת למד מגל מנתניהו מורו ורבו, והוא: להדוף כל ביקורת נגדו, כי היא מגיעה מהתקשורת השמאלנית שהיא מוקצה בעיניו. במקום לעצור לרגע ולחשוב, אולי יש מן האמת בביקורת כלפיו שכדאי לשים עליה את הדעת ולעשות תיקון, מגל מעדיף להשתחצן ולהתרברב שהוא החכם באדם ואין בלתו ולא רק, אלא שהוא קובע בהחלטיות, בלי שמץ של ענווה, שהוא הבין שהוא צדק בכל מה שאי פעם אמר.
אין ספק שהראיון היה מפגן של שחצנות דוחה ועלבון לאינטליגנציה. שלא לדבר על כמה דברים מקוממים שמגל אמר, שאחד מהם היה בעיני מעורר פלצות. כשסיפר שהוא משיחיסט כי הוא מאמין במשיח שיבוא, שאל אותו קובן, ומה יקרה אם תפרוץ מלחמה בצפון וכולנו ניחשף לסכנה קיומית, ענה מגל במין בדיחות הדעת ובטון שנשמע כעליצות יתר, שתהיה מלחמת גוג ומגוג אבל ימות המשיח קרבים וההצלה בדרך. קובן, שהתמהון היה ניכר היטיב בפניו וכנראה לא הבין מאיזה כוכב נחת עליו היצור הזה, הקשה ושאל משהו כמו: ומה יקרה אז? כולם יינצלו על ידי המשיח? ענה לו מגל, ברצינות תהומית, שרק הצדיקים יינצלו. (ואני לתומי חשבתי, שבעיני מגל, מלך המשיח כבר כאן, בדמותו של נתניהו.)
עכשיו תשאלו למה נחרדתי מהתשובה שממש לא הצחיקה אותי, כפי שנראה היה שהיא גרמה למגל להיות כל כך זחוח על עצמו. כי אם רק הצדיקים על פי מגל, יינצלו עם בוא המשיח, האם כל החיילים שלנו בעזה שחירפו נפשם ומתו על הגנת המולדת, אינם צדיקים? או אם ניזכר באחד משידוריו בערוץ 14 בתכנית "הפטריוטים" שבה הוא זלזל במשפחות החטופים וחיקה אותם כשהם דורשים השבת יקיריהם "עכשיו, עכשיו, עכשיו" ומדברים כל הזמן על "היגון, היגון היגון", אולי גם הם לא צדיקים בעיניו, רק כי הם עושים כאב ראש גדול למלך נתניהו, ומפריעים לו למשול.
קובן שאל אותו איך ייתכן שמגל, לקח לעצמו את הזכות לעשות קמפיין של גיוס כספים למען מימון משפטו של נתניהו, קמפיין שגייס מליונים, והאם הוא לא חושב שהוא מעל בתפקידו כעיתונאי שלא אמור לגייס כספים על מנת לתמוך בפוליטיקאים. פה, ציפיתי מקובן, שיצביע על האבסורד של גיוס קמפיין עבור אדם אמיד במעמדו של ראש הממשלה, כאשר כל כך הרבה משפחות כורעות תחת נטל כלכלי כבד, והכסף הזה יכול היה להביא תועלת לניצולי שואה ולנזקקים אחרים. חשבתם שמגל ירגיש שלא בנוח מהשאלה המאד כבדת משקל הזאת? מה פתאום. הוא פשוט חמק מתשובה, וסטה לגמרי מהנושא, כשהוא מקשקש איזושהי שטות שאם אני לא זוכרת אותה, היא כנראה לא שווה התייחסות.
שיא השיאים, היה כאשר נשאל, מה הוא חושב על המצב בארץ, והוא ענה בלי להניד עפעף, כמי שמנותק לגמרי מהמציאות וחי לו במין בועה משל עצמו, שאנו חיים בתקופה מדהימה. קובן כמעט השתנק ואני בטוחה שאם הוא היה אוזר מספיק אומץ, הוא היה שואל אותו מה הוא הסניף לפני שהגיע לאולפן.
בכל מקרה, כבר בתחילת הראיון, סיפר ינון מגל, שהוא תמיד רצה להיות שחקן, כמו דודו טופז, ושכאשר המצלמה נדלקת, גם הוא נדלק והשחקן פורץ ממנו והוא מרגיש שהבמה שלו (בערוץ 14) ויש לו קהל שמריע לו, ועל כן ההצגה חייבת להימשך.
הוא גם הודה שהוא חטא בחטא ההיבריס לא פעם בחייו, אלא שכאשר הוא הודה שהוא מקיים את האמירה ששייקספיר פעם אמר שכל העולם במה והאנשים בו שחקנים, הוא בעצם חטא לא רק בחטא ההיבריס אלא בחטא הטפשות, ומדוע? כי עיתונאי אמור לדווח חדשות אמיתיות ואותנטיות, או לבקר בצורה עניינית וחוקרת, ולא להיות פרפורמר תיאטרלי.