כמיטב המסורת, שוב הגיע סוף השבוע אחרי ימים עמוסים מדי. וכרגיל זו הזדמנות מצוינת לרביצה על הספה ללא שעון מעורר, עם אוכל טעים מארוחת הערב של שישי וכרבולית שהפכה לחלק מאיתנו. לא יודעים במה לצפות? יכולים להפסיק להתלבט.
מיה קולפה | Mea Culpa
אני יודעת, אין לכם מושג מה אומר שם הסרט, וזה ממש בסדר. מאחורי צמד המילים המסתורי עומד ביטוי שמשמעותו 'באשמתי', בעיקר אחרי שאותו אדם המצהיר על כך ביצע עוול שמוטב היה להימנע ממנו.
בדיוק באותו הקשר, צריכה מיי הארפר (הזמר קלי רולנד), סנגורית פלילית, לבחור בין בני משפחתה ותשוקותיה הסודיות במהלך ייצוג אומן המואשם ברצח. רמז: היא כנראה לא הולכת לנהל כל כך טוב את סדר העדיפויות שלה. אני אישית לא ידעתי שרולנד היא שחקנית, ובטח שלא טובה. גיליתי שהיא נהדרת לכל הדעות, ושהעלילה, כללית ככל שתהיה, מצליחה לבלוט בז'אנר מותחני הפשע העמוס לעייפה.
שמישהו יאכיל את פיל | Somebody Feed Phil
איך אני אוהבת את סדרות האוכל של נטפליקס. הן פשוט טובות, תמיד מעוררות תיאבון (בדרך כלל בשעות לא מתאימות אבל זו לא אשמתם), ועושות חשק לפרקים הבאים.
כאן מגיח למסך הטלוויזיה פיל רוזנטל, היוצר של הסיטקום 'כולם אוהבים את ריימונד', מטייל בעולם וטועם מכל הבא ליד. קצת אהרוני וגידי, אבל בלי ההדר הישראלי המשובח. בקיצור, נורא כיף, טעים, ונותן רעיונות לגיוון התפריט הביתי. תשאירו לכם זמן לנסות לבשל את כל מה שתראו.
בחלל שנותר | Spaceman
גילוי נאות: אני שומרת חסד נעורים לאדם סנדלר. למרות שהוא לא ממש לקח צד בכל הסיפור שלנו בחודשים האחרונים, ושהסרטים האחרונים אודותיו אינם מצוינים, לא שכחתי את 'אל תתעסקו עם הזוהן', שהיה במשך מספר שנים לא מבוטל הסרט האהוב עליי. אל תשפטו, הייתי צעירה יותר.
וגם כאן אין איזו הברקה, אבל סנדלר כן מצליח לגנוב את ההצגה ולהפוך את הסרט לבסדר גמור למרות הכל. בתפריט: אסטרונאוט בודד שנמצא במשימה כבר חצי שנה, ומרחוק כל כך מנסה להתמודד עם הבעיות בנישואיו. לא הזוהן, אבל לא רע. במהלך הסרט תפגשו עוד כמה פנים מוכרות שוודאי פגשתם בסרטים אמריקאים בעבר, כולם ינסו לגרום לג'ייקוב, דמותו של סנדלר, להתעמת עם השדים הגדולים ביותר שלו.
סיפורה של אינדראני מוקרג’י: אמת שנקברה | The Indrani Mukerjea Story: Buried Truth
שינה בורה, צעירה הודית בת 25, נעלמה מבלי שאף אחד יידע מדוע. הדוקו שלפנינו הרים את הכפפה, וחשף לראשונה פרטים חדשים על המקרה המזעזע. לא קל לצפייה, אבל הסדרה עשויה טוב, הנתונים מובאים בצורה אותנטית, והחוויה בהחלט משביעה רצון לחובבי התיעודיות. לא מאוד קל לעיכול, כבר אמרתי?
מחיאות כפיים רמות | A Round of Applause
צריך לומר ביושר - יש בקרבנו אנשים שעדיין לא התאוששו מהכלה מאיסטנבול, ומחפשים בנרות דרמה טורקית שתדביק אותם אל המסך. שימו בצד את העובדה שהיחסים שלנו עם טורקיה כבר לא כתמול שלשום, בלשון המעטה.
בדיוק מסיבה זו סיפרו לי על 'מחיאות כפיים רמות', דרמה המדלגת בין כמה עשורים על גבר עם חרדה קיומית שנזכר בגלגולו הקודם. אני לא יודעת אם התיאור הקצר הזה הצליח לסקרן אתכם ולו במעט, אבל התוצאה מטרחנת ברמות, בניגוד למחיאות הכפיים. חיפשתם דרמה טורקית להתמכר אליה? זו ממש לא התשובה, ואתם גם הולכים להיות מאוד מוטרדים מהשתלשלות העניינים. ממליצה בחום לוותר.