"אוהב לאכול, בעיקר רגשית": יוצר "מנאייכ" ישתתף בספיישל "בואו לאכול איתי"

ישנם מעט מאוד דברים משמחים בתקופה האחרונה, ובין כל החדשות הרעות למבזקים הפורצים שמטרידים את מנוחתנו, ב"כאן 11" החליטו לעשות קצת טוב על הלב לחובבי תוכנית האוכל “בואו לאכול איתי", שחוזרת ביום ראשון הקרוב לספיישל פסח, עם חמישה משתתפים מוכרים שבלטו בעונות השונות של התוכנית.

תקראו לזה “עונת האולסטארס", ואם להסתמך על הפרומואים, היא לא צפויה לאכזב. אחד ממשתתפי הספיישל הוא התסריטאי רועי עידן, שאחראי בין היתר לאחד הלהיטים הגדולים בטלוויזיה – הסדרה “מנאייכ", שעלתה לא מזמן לעונה שנייה. כמו אצל כולנו, גם אצל עידן בחצי השנה האחרונה החיים לא כסדרם. את רוב זמנו הוא מבלה במילואים.

“אני זקן מדי מכדי להיות בעזה, אני עושה תפקיד עם סיכון נמוך", הוא אומר. אחרי כמה שבועות במילואים, מההפקה של “בואו לאכול איתי" פנו לעידן, שהשתתף בעונת הזוגות של התוכנית עם רעייתו, לשוב ולקחת בה חלק והפעם לבד. “אמרתי כן, גם כי תמיד הייתי צופה אדוק של התוכנית ולכן הגעתי לזה. זו באמת הייתה חוויה מעניינת ומצחיקה, ואני מקווה שהיא תעשה קצת טוב לצופים בתקופה הזאת", הוא אומר.

אתה מאמין שביחד ננצח?
“אני מאמין. האם זה באמת קורה? יכול להיות שזה יכול לקרות. לנצח אנחנו יכולים. יש לנו את הטכנולוגיה. השאלה היא אם אנחנו רוצים".
 

“אוהב לאכול, בעיקר רגשית"

עידן מספר שיום אחרי שהוא יצא מהמילואים להפסקה קצרה הוא כבר מצא את עצמו בתוך שבוע אינטנסיבי של צילומים: “האמת שזה לא היה פשוט, לאו דווקא בגלל המלחמה, אלא בעיקר כי כשהייתי בעונת הזוגות הנטל התחלק בין שניים ופה היו ממש צילומים עד שעות הלילה המאוחרות".

למה דווקא אוכל?
“אני מאוד אוהב לבשל. זה משהו שהתחיל אצלי מאוד מוקדם. לא כל כך למדתי בתיכון אז פשוט הלכתי לעבוד במסעדות מכיתה ט’ בערך. הייתי בהרבה מטבחים, אני גם אוהב לאכול, בעיקר רגשית. הנה, גם כשאני מדבר איתך עכשיו, אני אוכל". אפרופו אכילה רגשית, את הראיון שלנו אנחנו עושים כשהוא עוד במילואים אחרי לילה של התקפות טילים מאיראן. בבוקר עוד התקשרתי לוודא שהכל בסדר ושהשיחה תתקיים כמו שקבענו.

אתה מרגיש את הקושי הזה?
“קודם כל, הסדרה נערכה בזמן אמת. עשינו עד הרגע האחרון עריכות כי הקדימו לנו את השידור, לא היינו אמורים לעלות כל כך מוקדם, אבל כן, היא צולמה לפני ה־7 באוקטובר. אבל בסוף, אנחנו חיים במקום סופר־מעניין, ואני לא אומר את זה כמחמאה. אני מניח שה־7 באוקטובר הוא משהו שהולך לחיות איתנו גם מבחינת יצירה עתידית עוד הרבה מאוד זמן. אנחנו עדיין נמצאים בעיצומו של האירוע, ואת יודעת מה, זה אולי הולך לחיות איתנו לנצח בכל דבר שנעשה בין שנתכוון ובין שלאו".

“כותב מה שאני חושב"

עידן לא רק שופך את מלוא כישרונו בתסריטים ובסדרות המוצלחות שהוא כותב, אלא הוא גם סוג של כוכב טוויטר, שמצליח לעורר את חמתם של הימין והשמאל כאחד. מצד אחד מדובר במי שתמך לאורך התקופה ברפורמה המשפטית ומזדהה עם הגוש הימני־ליברלי של המפה הפוליטית. מנגד, את הביקורת שלו על ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא לא הסתיר מעולם.

אפשר לומר שאתה קצת עוף מוזר בתחום. עשית גם קמפיינים פוליטיים לעלה ירוק, לליכוד ולכחול לבן. האג’נדה הפוליטית שלך מזוהה אבל גם יותר מורכבת ממה שיכולים להכיל בטוויטר.

“אני לא יודע אם זו ההגדרה. אני קודם כל כותב מה שאני חושב ולא מתחיל למיין יותר מדי מחשבות. אין לי חוקים נוקשים לגבי הבעת דעה, בטח לא בטוויטר. אני רק משתדל לא לריב עם אנשים ולא לכתוב לגופו של אדם או להעליב אנשים אחרים. אבל כדאי לומר שהטוויטר עצמו אף פעם לא היה מיינסטרים של כלום. הוא דעה של כאן או לכאן, והשיח בו הוא די קיצוני מכל הכיוונים. גם מבחינת הצדדים וגם מבחינת המעורבות של כל פרט קטן שקורה באקטואליה, שזה משהו שהציבור לא תמיד מודע אליו. הטוויטר הוא מאוד בועה".

כולם מדברים היום על קריסת הקונספציה, ולמרות שאתה לא היית מאוחזיה, משהו בך השתנה אחרי ה־7 באוקטובר?
“הייתי נגד הקונספציה ואני מאלה שאומרים אמרנו לכם. אבל כן, השתנו לי כמה תפיסות. למשל, חשבתי שצה"ל הרבה פחות מקצועי ממה שהוא. ואני מדבר על צה"ל הקטן בשטח. צה"ל הגדול, הקולונלים, הם בדיוק אותם אפסים שחשבתי שהם. אבל הלוחמים, והדור הזה, שהוא באמת מדהים, זה למשל ממש הפתיע אותי. היכולות, ההקרבה וכל הרוח של הדור הנפלא הזה. עוד דבר שהשתנה בי הוא שתמיד הייתי בדעה שצריך להיות פה צבא מקצועי ושלא צריך לגייס את כולם, ואפילו לא צריך לגייס את החרדים לצבא. אבל עכשיו אני מבין שאנחנו כנראה בכל זאת צריכים צבא יותר גדול באורח החיים שלנו כמדינה, ואין ברירה אלא לשנות פאזה בדבר הזה".

לגבי נתניהו לא השתנה בך משהו מאז?
“תמיד העברתי עליו ביקורת, עוד לפני המלחמה. זה לא משהו שהשתנה וגם לא הפתיע אותי האמת. אני תמיד אמרתי שהוא עושה טעות עם חמאס לאורך השנים ושהוא הססן, שהוא משתדל למסמס את ההחלטות הקשות בתקווה שהן לא יהיו במשמרת שלו כדי לא להתמודד איתן. והנה בסוף אתה צריך להתמודד".

אני רואה את התגובות שאתה מקבל בטוויטר על הדברים האלה.
“אני מקבל תגובות וריקושטים מכל הקצוות. חטפתי מביביסטים וחטפתי משמאלנים, אבל אני חייב לומר את האמת - זה לא ממש מזיז לי. אף אחד מהצדדים".

עד כמה קשה ליצור היום?
“יש לי סדרה שעומדת להצטלם בעוד שלושה שבועות ל'קשת', ואני כותב ספין־אוף ל'מנאייכ' שצריך לקרות מתישהו. אבל האמת היא שכרגע המוח שלי נמצא בעיקר במילואים וזה לא פשוט. קשה ליצור בימים אלה, ומצד שני, בסוף יש עולם תוכן שלם שקורה מסביב".

מה החלום שלך? הוליווד?
“לחלום תמיד אני יכול. אני לא יודע אם זה יתגשם. אבל האמת שהיה לי חלום לעשות פוד טראק. הייתה לי מחשבה כזו שאם אני אעשה רילוקיישן לארצות הברית עם אשתי שעובדת בהייטק, אני אפתח פוד טראק של שקשוקה בחלה. אני עושה שקשוקה חבל על הזמן".

אתה מאלה שמזהים אותם ברחוב?
"כן, בחוגים מאוד מסוימים. בדרך כלל התגובות טובות אבל לא מזמן אישה צעקה עליי בחניון ברמת החייל ש'מנאייכ' זו תיאוריית קונספירציה, ואמרתי לה תודה, אז היא אמרה לי שזו לא מחמאה. אז אמרתי לה שממש לא אכפת לי".

נראה אותך מתישהו בפוליטיקה?
“אולי בקמפיינים. לא הייתי רוצה להיות פוליטיקאי. אני לא בנוי לזה. זו עבודה מגעילה ולא בטוח שהיא שווה את המאמץ. אני לא חושב שיש לי את הטכנולוגיה לזה ואני לא הבן אדם הנכון לזה. צריך להיות נחמד לאנשים כל הזמן, ואני לא אוהב אנשים. זה פחות אני".