ראיון עם אביב גפן, "חדשות סוף השבוע", מוצ"ש, 15.6, קשת 12
אפשר לחלק לשתי קבוצות את שוחרי המוזיקה בארץ: אלה שלא יכולים לסבול את אביב גפן, ואלה שאי אפשר להבין מה הם מוצאים בבנאדם. מראש, ייאמר לטובת ההגינות, אני משתייך כבר שנים רבות לאלה שרק מלראות אותו - עם הרגליים היחפות והחיוך הסוסי המתוח מכאן עד קפריסין - אני נהיה חולה. מותר לי, אגב, לכתוב את זה. גפן בחר להיות דמות ציבורית, הוא בחר להתנהג ככה כמו עאלק רוקר שחי על הקצה, אבל גר בווילה בצהלה ונוסע בב.מ.וו ויוצא לקניות (יחף) בסופר היקר במרכז המסחרי ביישוב - דור מזוין? שיספר לסבתא שלי.
רק אלוהים יודע מה עבר בראשם של פרנסי אוניברסיטת בר־אילן שהחליטו להעניק - מכל האנשים בעולם - דווקא לאביב גפן תואר דוקטור לשם כבוד. גפן? כבוד? יתכבדו נא הפרופסורים הנכבדים (הממומנים גם בכספי ציבור) ויספרו לציבור המתגרד בפדחת על מעשה אחד בודד שעשה אביב גפן הראוי לכבוד. שהלך פעם אחת לבית כנסת ובמקרה ממוזל היו צלמים בסביבה? שמינה עצמו לשגריר האומנים הרעבים בקורונה בלי שאיש ביקש ממנו והועיל לצרורם הנקוב כמו כוסות רוח למת? חסרים אנשים הראויים לכבוד אמיתי בזמן הזה בישראל? אילו הזיות של כבוד המגיע לגפן עברו בראש של הדיקנים שם בגבעת שמואל?
שיהיה לגפן לבריאות על ה־60 אלף שהגיעו להופעה שלו והכניסו לו לכיס בוחטה נאה. באופן אישי אני מאמין שחגיגות בימים האלה לא באות בזמן טוב, במיוחד לדמות ציבורית רגישה כמותו, אבל גפן כבר הוכיח שקורץ מחומר קשוח, שגם אירוע כמו מות אביו לא מפריע לו לשיר בקול גדול. היצירה שלו היא עניין אחר לגמרי. כשמאזינים לה באוזן מפוכחת בלתי שתויה, מתגלים בה בקלות הבקיעים. הוא חזק בלחנים. אוקיי.
אביב גפן אירח את מיטב האומנים: נשף הרוק מעולם לא היה עוצמתי יותר
התמלילים שלו הם חרטוט קלישאי על נסיכים ופיות ואהבה אהבה אהבה, ששוכנים על אותם קצווי ספקטרום דל של תמלילי פופ מזרח תיכוני עם למה עזבת אותי ואין לי חיים בלעדייך ואהבה אהבה אהבה. גם פיתוח קול הוא לא טרח ללמוד ככל הנראה מעולם, ככה שאיכות השירה הבוקעת מגרונו נשמעת פחות חסרת דיוק ויותר כמו מסור מתחכך בקרש בנגרייה.
זה אומר, בין שאר הדברים, שאל הבמה אביב גפן מביא את מה שקיבל מאלוהים בלבד, ורצון פנימי יוקד להתפתח ולהתקדם לא ממש קיים שם. כשמראיין קשת 12 שואל אותו לדעתו על “המצב", על “האירועים", גפן מפגין דלות רעיונית לא מפותחת יותר מאשד הברבורים שפולטים בנו דילן והלל, בנה של אילנה ברקוביץ', שהייתה אשתו הראשונה. לא היה נגרע אגב מעורכי “חדשות סוף השבוע" אם היו חותכים את ראיון הסוויט סיקסטין הללו. אז מה אם יש ייחוס. לא כל חומר ראוי לשידור, גם אם לאבא של המרואיין קוראים אביב גפן.
זאת לא הייתה, אגב, ההחמצה הגדולה של הראיון. במקום ללטף, המראיין יכול היה לנשוך קצת. לא להניח לגפן המדושן בעליל לספר כמה הוא מאוכזב מאזרחי הצד השני שאין להם קפלן משלהם. מצד שני השיג הראיון, בלי כוונה, הצצה מרתקת לתוך קרביו של גפן. על אהבתו של הזמר לכסף ותפנוקיו אנחנו יודעים זה מכבר. אבל כשהצהיר שהופעתו של שלמה ארצי כאורח במופע שלו מעידה על העברת לפיד הבכורה הסימבולית בעולם המוזיקה הישראלית - משלמה ארצי אל אביב גפן - כי “ככה זה בביזנס", נפתח חלון גדול אל רצונותיו ומאווייו והפנטזיות של אביב גפן. שלמה ארצי הולך ואתה בא? אתה הכי גדול? פחחח. של נעליך (פעם נוספת), ד"ר אביב גפן.