"אגודת הכפרים", מכאן 33 (ערוץ 33)
בימים שבהם שטחי יהודה ושומרון רותחים, שמחנות הפליטים הם קן צרעות עולה על גדותיו מרוב נשק מקומי, שכל כניסה של צה"ל מסתיימת במספרים דמיוניים של חמישה, תשעה מחבלים הרוגים, אפשר רק להתרפק בגעגוע על אותה תקופה לפני כמעט יובל שנים, שבה אנשים טובים ומתונים משני הצדדים ביקשו להידבר ביניהם בדרכים לא אלימות ולכונן שלום ישראלי־פלסטיני.
מעל הכל, באותו זמן, ריחפה מה שנקראה “מדיניות דיין". משה דיין, שר הביטחון דאז, ראה בעיני רוחו את ירדן המסוכסכת בתוכה כפתרון לאומי לפלסטינים. על מדינה פלסטינית לא רצה לשמוע כלל ואסר על כל פעילות מדינית ופוליטית בשטחי יש"ע. החלטת ועידת רבאט בשנת 1974 כי אש"ף הוא נציגו היחיד של הפלסטינים וההכרה ההולכת וגדלה בעולם כי לפלסטינים זכות לישות מדינית משלהם, הביאו לגידול במספר תומכי אש"ף בשטחים, ובלית ברירה נעתרה ישראל להכרה ולאישור הקמת אגודות אזרחיות של המתונים בתושבי הגדה. גופים אלו נקראו אגודות הכפרים.
לא בשמחה נענתה ישראל להקמת האגודות שניהלו את ענייניהם האזרחיים של תושביהן ואת המשאים ומתנים השוטפים בינן לבין השלטון הצבאי הישראלי. הימין הישראלי התנגד להן מחשש שקרבה מופרזת תביא לוויתור על שטחים. השמאל הישראלי התנגד להן, מכיוון שראה באש"ף הגוף שאיתו, בעתיד ורוד יותר, ניתן יהיה להגיע לשלום. אנשי אש"ף, שחששו מאובדן כוח, נהגו כמו אנשי אש"ף - הם רצחו בזה אחר זה את ראשי האגודות. מספר שנים קצרות לאחר מכן איבדו האגודות את כוחן והתפרקו. לאן הוביל פירוק הניסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית בדרכי שלום, כולנו רואים מדי יום.
הסרט “אגודת הכפרים" המשודר במכאן 33, האפיק הערבי בתאגיד, מתאר על קצה המזלג, דרך עיניו של ראש אגודה אחת לשעבר - שהיום מוקצה, נחשב לבוגד והכניסה לכפרו, עזון, אסורה עליו - את סיפורן של אגודות הכפרים. על קצה המזלג משום שסיפורן היה פוליטי, מורכב, כוחות גדולים מהן פעלו כדי לבלום אותן ואת הרעיון שנשאו איתן. קשה, דרך עיניו של אדם אחד, להבין את מורכבות הרעיון ואת ההחמצה שאולי הייתה שם. אפשר אולי להבין, דרך רגע אחד בסרט, שבו מצולם הרב לוינגר נישא בצחוק חשוף שיניים וגס על כתפי תלמידיו מעריציו, רוקדים בשיכרון חושים על אדמת אלון מורה, שזמן קצר לפני כן אישר להם שר הביטחון החדש שמעון פרס להתנחל עליה - השיניים החשופות מול האגודות שהתפרקו והלכו הביתה בבושה, ויחד איתן הלכה הפשרה הביתה.
“אגודת הכפרים" מדגים פעם נוספת את יכולתו של האפיק הערבי מכאן 33 לייצר טלוויזיה טובה - שכמותה הוא מייצר בשפע, ואת כישלונו או חוסר רצונו של התאגיד לקדם את מכאן 33 ולהניח אותו ציבורית בחזית העשייה שלו לצד כאן 11. את הכסף לעבודה הטובה הם משלמים. חבל שהם מחביאים אותה.