איך אפשר לתווך טראומה שעודנה מתרחשת? ללכוד ולהסביר את המציאות בה אנחנו נמצאים? השאלות האלה עומדות בלב השיח סביב יצירה קולנועית וטלוויזיונית בימים אלה. אחרי השבעה באוקטובר נדמה כי נקודת המבט השתנתה. המציאות הנוכחית גוררת תגובה בין אם זו הכחשה, התעלמות או ניסיון להסתכל עליה ישירות. אמש (חמישי) הושקו שני פרקי הבכורה של העונה ה-11 של סדרת הדוקו-ריאליטי המצליחה ״מחוברים – החיים במלחמה״ של HOT.
העונה החדשה מציגה את השחקנית יעל פוליאקוב, המגיש גיא זו-ארץ, צלם העיתונות הוותיק זיו קורן, המגישה מעיין אדם והמוזיקאית הצעירה ליהי טולדנו בתיעוד מתוך השנה הדרמטית והמטלטלת הזו. ובמרכזה עומדים אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. המשתתפים החלו לצלם רגעים ספורים אחרי השבת השחורה. ולמרות כל השאלות המורכבות המוצבות בפניהם, הם פשוט הרימו מצלמה והחלו לתעד ברגעים שאי אפשר לתפוס. ולמרות שתחושת חוסר הוודאות מרחפת ומבלי להבין מה הם בדיוק עושים, כל אחת ואחד מצליחה בדרכה שלה להעביר את רגעי השיתוק והערעור שמביאה איתה המציאות הזו.
הפורמט של מחוברים למעשה מצליח לתאר באופן מעניין ומורכב את החוויה הזו בדיוק בגלל הפירוק שלו, והניסיון ללכוד שברי רגעים ולא לכלול את כולם לרגע שלם. פרקי הבכורה בהחלט הביאו איתם תחושה של חוסר מסוים. כפי שלמשך דקות שלמות מתוך פרק בן 25 דקות בלבד נאלצנו להיתקע יחד עם זו-ארץ שמנסה לתקן פנצ׳ר ברכב למשך תיעוד מתיש ומיותר. אבל החוסר הזה למעשה משרת את החוויה המקוטעת, הלא יציבה והלא סימטרית שמביאה איתה הסדרה. בין אם זו טולדנו שמצליחה לזקק את תחושת האשמה שלנו לחיות בזמן שהחטופים לא חזרו לביתם - ״למי אכפת ממוזיקה כשהחטופים עדיין נמצאים בעזה?״. או צלם העיתונות המוערך שהוא למעשה אחת המתנות הגדולות של העונה, ומספק תיעודים עוצרי נשימה כשהוא מחליט להיכנס ללב התופת וללכוד את תמרות העשן שמתנוססות מעל עזה שהפכה לשדה קרב. מחזה שמדמה סצנה עתירת תקציב מסרט הוליוודי. ״מחוברים – החיים במלחמה״ מביא לידי ביטוי את המעבר בין ההכחשה לזעזוע.
אבל מול כל זה, התחושה המורכבת והקשה ביותר שמגיעה מתוך הצפייה בסדרה – זו נקודת המבט הרטרוספקטיבית על החומרים האלה. הסדרה מעמתת אותנו עם הזמן שעבר, אנחנו צופים וצופות בתיעודים שהחלו להצטלם לפני כמעט שנה. איך אפשר להביט אחורה כשאנחנו עדיין בלב התופת? איך אפשר להתאמת עם העובדה שאזרחינו שנחטפו מביתם עדיין נמקים אי שם בשדה הקרב?
ב-25 דקות ״מחוברים – החיים במלחמה״ משרטטת דיוקן מעניין של תחושות הנדחקות לשוליים, ומחליטה להעמיד אותן בלב המסך. אותן תחושות שאולי כל ישראלי יוכל לזהות אצלו.