העונה החדשה של סדרת האנתולוגיה "מפלצות: הסיפור של לייל ואריק מננדז", מבית היוצר של ראיין מרפי, מביאה לצופה מבט מרתק ומטריד על אחד המקרים המפורסמים בהיסטוריה הפלילית האמריקאית, אך באותה נשימה נוטה גם ליפול לרפטטיביות שאופיינית לז‘אנר הטרו קריים.
הסדרה, בכיכובם של ניקולס צ'אבס וקופר קוך כאחים לייל ואריק מננדז, מתמקדת ברצח ההורים חוזה וקיטי מננדז ב-1989, ובמשפט הסוער שבא בעקבותיו. בעוד שהתקשורת האמריקאית הציגה את האחים כנערים עשירים ומפונקים שרצחו את הוריהם מתוך תאוות בצע, הסדרה בוחרת להציג שכבות עמוקות יותר של הסיפור.
"דרקון": מקונג פו לאמ.סי - הקשר הנסתר בין ברוס לי לראפרים | פסטיבל סאונדטראק
בוטל פסטיבל הבלוז והקולנוע בשדרות: "משבר תקציבי חמור שמקורו בהפרת הבטחות"
הסדרה משלבת בין רגעים דרמטיים לבין ניתוח מעמיק של הנסיבות שהובילו לפשע הרצחני ותוצאותיו. הפרק המרשים ביותר בסדרה הוא וואן שוט באורך 33 דקות שמוקדש לשיחה בין אריק לעורכת דינו, לסלי אברמסון (ארי גריינור), ובו הוא חושף פרטים מזעזעים על ההתעללות שחווה לכאורה בילדותו. בפרק זה, קוך מציג באופן מופתי את הצד האנושי והפגיע של הדמות.
למרות הביצועים המרשימים של השחקנים, כולל חבייר ברדם וקלואי סביני בתפקידי האב והאם, הסדרה סובלת מחוסר איזון בין הצגת האחים כקורבנות לבין תיאורם כרוצחים מתוחכמים. חלק מהסצנות גולשות לכיוון צ‘יזי, ויש תנודות תכופות מדי בין רגעים דרמטיים לקומיים.
בנוסף, הניסיון לקשר את הסיפור להקשר הרחב יותר של לוס אנג‘לס בשנות ה-90 (רודני קינג, רעידות האדמה, או ג‘יי סימפסון וכו‘) מרגיש לעתים מאולץ ולא אורגני.
דמותו של העיתונאי דומיניק דאן, המגולם על ידי נייתן ליין, משמשת כקול המייצג את הסקרנות והספקנות של הציבור. באמצעות דמות זו, הסדרה מנסה להציג את השאלות הרבות שעלו בציבור סביב הפרשה, אך כתיבת הדמות לעתים נופלת למלכודת של “Plot device” וכתוצאה מכך - פחות מרגישה כמו דמות.
בדומה לעונה הקודמת שעסקה ברוצח הסדרתי ג‘פרי דאמר, העונה הנוכחית כבר החלה לעורר דיון אינטרנטי מחודש על הפרשה ועל האופן בו אנו צורכים סיפורי פשע אמיתיים. היא מציגה שאלות מורכבות על אשמה, צדק ותפקיד התקשורת בעיצוב דעת הקהל.
מרפי ושותפיו מציעים נקודת מבט מורכבת ורומזים כי אם האחים הם אכן "מפלצות", כפי שמרמז שם הסדרה, ייתכן שהוריהם ראויים לאותו תואר. בפרקים הראשונים, דמותו של חוזה מננדז, בגילומו של ברדם, מוצגת כאדם בעל זעם בלתי נשלט, הנוטה להשפיל את בניו הן בפומבי והן בפרטיות.
תיאור זה מעלה שאלות קשות על מערכות היחסים במשפחה ועל הגורמים שהובילו לטרגדיה. הסדרה מציבה בפני הצופים דילמה מוסרית: האם ניתן להבין, ואולי אף להצדיק, את מעשיהם של האחים לאור ההתעללות שחוו? או שמא הרצח והבזבזנות שבאה בעקבותיו מעידים דווקא על אופיים המעוות?
מרפי שמוכיח את עצמו כבר שנים בתור השם הכי חם בטלוויזיה האמריקאית, ושעומד מאחורי הצלחות כמו "סיפור פשע אמריקאי" ו"אימה אמריקאית", מנציח גם כאן את הצטיינותו בלקיחת סיפורים אמיתיים, המהווים מעין נקודת שפל של מחלוקת בחברה האמריקאית, והפיכתם לדרמה טלוויזיונית ממגנטת. באמצעות שחזורים דרמטיים ונרטיב מורכב, הסדרה מעלה גם שאלות קשות על התעללות במשפחה, טראומה, ומערכת המשפט האמריקאית.
למרות שהסדרה עלולה להיות קשה לצפייה בחלקים ממנה, היא מספקת תובנות חשובות על האופן שבו החברה מתמודדת עם פשעים מזעזעים. היא גם מעוררת דיון חשוב על הגבול הדק שבין קורבנוּת למפלצתיות.
"מפלצות: סיפורם של האחים מנדז" זמינה עכשיו לצפייה בנטפליקס