ניר גורלי הוא ממקימי חטיבת הרדיו של כאן, עיתונאי ויוצר פודקאסטים בתאגיד בשידור הישראלי. בראיון ל״מעריב״, סיפר על ״אסיף״, פודקאסט שהוא למעשה יומני עדויות מהשבעה באוקטובר, שיצר יחד עם שותפתו מאיה קוסובר.
״השנה אנחנו מעלים פרקים חדשים, בהם יחשפו עדויות חדשות, ונחזור גם כן למרואיינים שלנו מהשנה שעברה ונשאל אותם מה נשתנה בשנה הזו?״, סיפר.
מאז השבעה באוקטובר מצאתי עצמי קופאת ולא מצליחה ליצור בעצמי, שמעתי על כך גם מיוצרים נוספים – תספר לי איך זה השפיע עלייך? במיוחד שמצאת עצמך ימים ספורים לאחר הטבח יוצא ומתעד.
״קודם כל אני אגיד שיצירה דוקומנטרית היא מעט שונה מיצירה אחרת. בעצם אנחנו הכלים שעוזרים לסיפור לצאת. ומרגע שהיה לי ברור שהסיפורים האלה צריכים לצאת החוצה, גם לי, למאיה ולכל העוסקים בתחום הרגיש שזה התפקיד שלנו בעת הזו. במיוחד שבימים הראשונים לאחר המתקפה, הייתה תחושה של התגייסות. למילואים, לחמ״לים האזרחיים, להתנדבויות. אז ׳ההתגייסות׳ שלנו היא למעשה להבין שזה התפקיד שלו – לתעד. ברגע שהבנתי שזה גדול ממני, שזה התפקיד ההיסטורי שלי בעצם – אז המניע מאוד ברור. אבל זה לא היה קל. התגברנו על קשיים. זה לא קל ללכת ולדבר עם שורדים ממסיבת הנובה, ועם משפחות שכולות״.
בהקשר הזה, כמובן שיש כמה סוגות וגישות של קולנוע דוקומנטרי – מזבוב על הקיר עד לקולנוע יותר אישי. כמה זה השפיע על אופן התיעוד שלך?
״במקרה הזה אני אגיד שהחוויה שלי כמו נדחקה לצד וזו הייתה יותר חוויה לאומית. גם לא חוויתי את זה ברמה האישית. אני גר ברעננה, הילדים שלי היו בטוחים באותו הבוקר. אז זה מאוד עזר לי להבין, שבתור בן אדם שלא נפגע באופן ישיר מכך, שאני יכול באמת לשמש כעזר, כמתעד ולספר את הסיפורים של אנשים שחוו את זה בצורה יותר קשה״.