מאז השבעה באוקטובר נוצרה עלייה משמעותית בעשייה הדוקומנטרית בדגש על נושאי המלחמה וטבח השבעה באוקטובר. אפשר להגיד בזהירות שנוצר מעין גל של סרטים המנסים בדרכם להסתכל, להגיב ולעבד את המציאות הבלתי נתפסת שעדיין מתרחשת.
לצד זה, שמענו על פרויקטים עלילתיים מתהווים, טקסטים שנכתבו על מיקומו של הקולנוע העלילתי הישראלי וכנסים של יוצרים המנסים לשאול אילו טקסטים קולנועיים עומדים לצמוח כאן. אמש (שבת) חזינו באחד מהתוצרים הקולנועיים המעניינים ביותר שנעשו על הטבח.
מדובר בסרטה של היוצרת זוהר וגנר ("סבוי"), "רחל מאופקים", ששודר בכאן 11, שמצליח בדרכו הייחודית להסתכל על הטראומה ולספר ברגישות את סיפורם הלא יאומן של רחל ודוד אדרי מהעיר אופקים שהוחזקו כבני ערובה בביתם בשבעה באוקטובר.
הזוג הוחזק בביתו בעיר על ידי חוליית מחבלי חמאס בבוקר השבת השחורה, אך בזכות תושייה יוצאת דופן הצליח לשרוד. במשך 20 השעות שבהן היו מאוימים בביתם, רחל הצליחה להציל את חייהם בדרכים יוצאות דופן; היא הגישה למחבלים אוכל ושתייה, שוחחה איתם, טיפלה באחד מחבריהם הפצוע ואפילו שרה איתם את אחד משיריו של הזמר הים-תיכוני ליאור נרקיס. לאחר שעות רבות ומורטות עצבים, רחל ודוד חולצו מידי המחבלים על ידי כוחות הביטחון ורחל הפכה לגיבורה לאומית.
הסרט ניגש לספר את הרגעים המורכבים מתוך השעות הקשות האלה דרך פריצה של גבולות המדיום ומערב בין תיעודים ארכיוניים פרטיים לבין שחזורים מבוימים של אותם רגעים שלא תועדו. באופן הזה, הסרט מצליח ללכוד את הרגעים הקשים ברגישות ומבלי לעשות דרמטיזציה למציאות שבמילא עולה על כל דמיון.
השחקנים המדהימים מרב גרובר ואלברט אילוז משחזרים את אותם רגעים של רחל ודוד, כשרחל עצמה כמו מביימת אותם. היא יושבת לצידה של וגנר, ליד המוניטור, ולמעשה מדייקת את השחקנים ומנסה להישאר כמה שיותר נאמנה לחוויה הקשה שעברה. באופן הזה, הסרט מביא לידי ביטוי את דמותה של רחל ואת ההתמודדות שלה תוך כדי ואחרי.
זו אחת הבחירות המשמעותיות והאינטליגנטיות שהסרט בחר לעשות, כי הוא למעשה סיפק הצצה חד-פעמית לרגעים הקשים ותוך כדי שמר על המורכבות האתית שנוגעת בנושא. "רחל מאופקים" מכיל בתוכו את הדיון המורכב והרלוונטי כעת – איך לדבר על טראומה שעודנה מתרחשת?
הבחירה להרכיב מעין פאזל מפורק הקופץ בין השיחות הפרטיות של רחל וגרובר השחקנית, לתיעודים של רחל מדגימה לשחקנית איך היא פעלה, ועבור חומרי התיעוד הבלעדיים מייצרת חוויית צפייה בלתי נשכחת. כל אלה חושפות את הרגישות שבה הסרט נעשה. "רחל מאופקים" הוא אחד הסרטים הבועטים ובאותה נשימה העדינים שנעשו כאן מאז המלחמה.