אם צפיתם ב"גנדאם: רקוויאם לנקמה" ולא הבנתם שום דבר ממה שקורה שם, אז כמוני גם אתם התנתקתם סופית מהדור שאחריכם. יש לי בדיחה עם הבכור שיצא מבטן אמו עם פלייסטיישן ביד, שכל המשחקים האלה הם זהים - הדמות המרכזית רצה רצה, יורים עליה והיא יורה בחזרה.

אין תמה אחרת. הכל אותו דבר. רק הלבוש משתנה, לפעמים כלי הנשק, ובסוף אותו דבר. הגיבור רץ ויורה עד - עד שהוא מגיע. ועכשיו 70 דולר יוצאים לי מהכיס למשחק החדש.

זה הסיפור של “גנדאם: רקוויאם לנקמה". אין עלילה, לפחות בשני הפרקים הראשונים. יש פיצוצים ויריות בלי הפסקה, טנקים שנראים כמו מרכבה עם שני קנים יורים ברובוטים שמתגברים עליהם, עד שבאים רובוטים עוד יותר גדולים ויורים ברובוטים הקטנים יותר. לגדולים יש גם חליפות של איירון מן. וכולם יורים בכולם.

זה כל כך רועש, כל כך חסר טעם, כל כך טורדני, כאילו התיישבה לבנאדם להקת פאנק בתוך המוח וצורחת לו באוזניים - אי אפשר להבין למה יצרו את הדבר הזה. אין לי ספק שהדור הבא יתמוגג מהסדרה הזאת. 