האומנות מתגייסת לטובת ההסברה הישראלית ואולי היא תעשה את העבודה שההסברה "הרגילה" נכשלה בה. "שחר אדום" היא מיני־סדרה ישראלית־אמריקאית בת ארבעה פרקים, שנוצרה בשיתוף יס ורשת FOX האמריקאית. כל פרק בסדרה מתאר סיפור נפרד מה־7 באוקטובר, משלב קטעי ארכיון אמיתיים לצד שחזורים דרמטיים, במטרה להעניק לצופה תחושת אותנטיות ממשית של האירועים הקשים. בין המשתתפים בסדרה אפשר למצוא את יעל אבקסיס, יובל סמו, וואל חמדון, נעמי לבוב, אבי אזולאי ועוד.

הפרק הראשון, הנקרא "אמון", מתאר את סיפורה של איה מידן, חברת קיבוץ בארי, והישאם אלקארנאווי, צעיר בדואי מרהט, שנמלטים יחד מהמחבלים ונדחפים לבנות אמון הדדי כדי לשרוד.

''אמון'', מתוך ''שחר אדום'' (צילום: באדיבות יס)
''אמון'', מתוך ''שחר אדום'' (צילום: באדיבות יס)

אהבתי: צפייה בפרק, במיוחד ברגעים שבהם איה והישאם נמלטים יחד על הכביש לפני הבריחה אל היער, כשרואים את המכוניות ההרוסות והאנשים המתים בתוכן, מעבירה לצופה באופן האותנטי ביותר, מכל סרטי 7 באוקטובר שראיתי בשנה האחרונה, את תחושות האימה והזוועה של מי שהיו שם ונאלצו לברוח על חייהם. מפחיד ממש.

לא אהבתי: "שחר אדום" סובלת מהפגמים המסורתיים של עשיית דרמה טלוויזיונית ישראלית. הדיאלוגים מאולצים. המשחק לא מדויק. העריכה גסה. חרדה, בכי, אי־אמון שהופך לאמון - כל אלו רגשות עזים המייצרים דרמה עמוסה הגדולה על יכולת יצירה ישראלית ממוצעת. דבר לא היה נחסר מ"שחר אדום" אם הבימוי והעריכה היו מדויקים יותר.

ועל אף כל אלה, תחושת האותנטיות שהסדרה מייצרת לעיתים, עושה את הסדרה למתבלטת מבין שאר הסרטים והסדרות שנוצרו עד כה על היום הארור ההוא. ראוי בהחלט לצפות.