מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי. ההצעה, שהוגשה על ידי חברת הכנסת טלי גוטליב, עברה ברוב של 49 תומכים מול 46 מתנגדים.

על פי ההצעה, תאגיד השידור הישראלי ייסגר בתוך שנתיים מיום כניסת החוק לתוקף. במקומו ייערך מכרז לבחירת גורמים פרטיים שיקבלו רישיון מהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו להפעלת הערוצים הקיימים. כמו כן, מוצע להפסיק את שידורי הרדיו של התאגיד, למעט רשת ב', שתופעל על ידי זכיין פרטי.

טלי גוטליב (צילום: דני שם טוב / נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
טלי גוטליב (צילום: דני שם טוב / נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

יוזמת ההצעה, ח"כ טלי גוטליב, הסבירה: "התאגיד נותן שירות לציבור, על חשבון הציבור, בלי לשאול את הציבור אם הוא רוצה או לא רוצה. אנחנו בשנת 2024, ערוצי התקשורת זמינים לכל, ערוצי הרדיו זמינים לכל. כולנו צריכים לשלם 150 ₪ בטסט לרכב כדי לשמוע רשת ב'? במה שונה התאגיד מכל ערוץ אחר? מדוע אנו צריכים לממן את זה ולשלם עבור אספקת השירות הזה?"

שר התקשורת שלמה קרעי תמך בהצעה ואמר: "6 שנים שאני מגיש את אותו החוק מתוך השקפת עולם כלכלית ליברלית לפיה בעידן של שוק חופשי אין שום צורך שהציבור יממן שידור ציבורי. יש מספיק ערוצי חדשות בשוק הפרטי שבכולם הרייטינג גבוה יותר משל השידור הציבורי. איזו סיבה יש לנו לממן במאות מיליונים מוצר שקיים בשוק? בערוץ מכאן 33 של התאגיד הושמעו שירי הלל לרב המרצחים יאסר ערפאת. זה ערוץ שמסית נגיד מדינת ישראל בזמן מלחמה".

מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד התנגד בחריפות להצעה: "זו התקפה על הדמוקרטיה הישראלית, על חופש הביטוי הישראלי ועל היצירה הישראלית, במסווה של טיפול בבעיות התאגיד. אין מדינה בלי חופש ביטוי. אין אפשרות לנהל אותה בלי חופש יצירה. הם החליטו לעשות מה שעושים משטרים אפלים – קודם כל לרסק את התקשורת החופשית ואז ללכת לטפל בכל היתר".

יאיר לפיד (צילום: דני שם טוב / נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יאיר לפיד (צילום: דני שם טוב / נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בעידן של טלוויזיה רב-ערוצית ואינטרנט נגיש, אין עוד צורך בשידור ציבורי למתן מענה לרב-תרבותיות בישראל. ההצעה תועבר כעת לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שבה תידון.

מנכ״ל ארגון עובדי הקולנוע והטלוויזיה גיורא ואלה: ״הפרטת תאגיד השידור היא סגירת השידור הציבורי. בגלל פוליטיקה קטנה הם יחסלו את מקור הפרנסה של אלפי עובדים ומשפחותיהם, באמצע מלחמה ומשבר כלכלי".

"איך הם יסתכלו בעיניים של התאורן שחזר מ-200 ימי מילואים וגילה שאין לו יותר עבודה?", הוסיף. "איך הם מעיזים לקחת מכולנו את קופה ראשית, כראמל, טהרן, שלי הכובשת ועוד אין סוף סדרות ותכנים אהובים ומוצלחים? זאת בושה, ואנחנו לא ניתן להם לעשות פוליטיקה קטנה על חשבוננו".

תאגיד השידור הישראלי בתגובה לאישור הצעת החוק בקריאה טרומית: "אישור החוק בקריאה טרומית הוא צעד נוסף בדרך להשתלטות על השידור הציבורי, חיסולו, מכירת נכסיו ומשאביו ששייכים לכל הציבור בישראל, והעברתם ישירות לידי בעלי הון פרטיים".

"הפרטת התאגיד משמעותה - חיסול הדרמות האהובות, סרטי התעודה זוכי הפרסים הבינלאומיים, שידורי החינוכית שאין ילד בישראל שלא מחובר אליהם, הדיגיטל של כאן שהגיע בשנה האחרונה לקרוב לשני מיליארד צפיות, ביטול השתתפות ישראל באירוויזיון ומניעת שידור המונדיאל בחינם", המשיכו. "ההפרטה עלולה להביא לפיטורי מאות עובדים ולפגיעה אנושה בפרנסתם של אלפי עובדי תעשיית הטלוויזיה בישראל".

בניין התאגיד ''כאן'' (צילום: כאן תאגיד השידור הישראלי)
בניין התאגיד ''כאן'' (צילום: כאן תאגיד השידור הישראלי)

ארגון העיתונאים והעיתונאיות וארגון עובדי התקשורת: ״הצעת החוק החמורה והפסולה של שר התקשורת קרעי וח"כ טלי גוטליב לסגירת תאגיד השידור היא איומה ומסוכנת לחופש הביטוי ולדמוקרטיה. אנו קוראים לכל עובדי מערכות התקשורת, לעיתונאים ולעיתונאיות, למנהלי כלי התקשורת ולעורכים הבכירים, להתאחד עכשיו ולהצטרף למאבק נחוש לעצירת הפגיעה הקשה, האנטי-דמוקרטית, בחופש העיתונות. מה שמתחיל ברמיסת עובדי תאגיד השידור, יגיע בהמשך לכל כלי התקשורת האחרים. את כדור השלג הזה חייבים לעצור, ועכשיו".

בנוסף, עמותת הצלחה הגישה היום לבית המשפט העליון בקשה דחופה נוספת למתן צו ביניים וצו ארעי. המועצה חדלה מלפעול ב-19.11.2024 בשל היעדר קוורום חוקי לקיום דיוניה, ומצב זה צפוי להימשך תקופה ממושכת לאור התפטרותו של יו"ר ועדת האיתור, השופט בדימוס משה דרורי.

התפטרות יו"ר ועדת האיתור יוצרת מצב של שיתוק כפול: לא רק שהמועצה אינה יכולה לפעול בהיעדר קוורום, אלא שגם ועדת האיתור לא תוכל לפעול בחודשים הקרובים עד למינוי יו"ר חדש והשלמת הרכבה. משמעות הדבר היא שלא ניתן יהיה לקדם מינויים חדשים למועצה בתקופה הקרובה, מה שמעמיק את המשבר המוסדי.

העמותה מבקשת מבית המשפט להאריך את כהונתם של שני חברי המועצה שתקופת כהונתם הסתיימה, וזאת כפתרון היחיד הזמין כעת להשבת יכולת התפקוד של המועצה. בקשה זו באה לאחר שהשר סירב פעמיים להפעיל את סמכותו ולחתום על הארכת המינויים.

הדיון בעתירות המאוחדות קבוע ליום 6.1.2025 בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט העליון (ממלא מקום הנשיא עמית, השופט סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז). העמותה מבקשת כי בקשתה תובא בדחיפות בפני ההרכב שנקבע בתיק, בשל הנזק המתמשך הנגרם מהיעדר יכולת המועצה לקיים את תפקידה החוקי והיעדר היכולת למנות חברי מועצה חדשים בעתיד הקרוב.