13 מיליון טלפונים סלולריים נזרקים מדי יום. חלקם מכיוון שתש כוחם האלקטרוני, חלקם מכיוון שבעליהם - נכנעים למכונות השיווק האימתניות של התאגידים הגדולים - רוצים חדש. הטלפונים הם המשל, הדוגמה: עד לפני מספר שנים הם יוצרו באופן שבו חלקים מהם עשויים להתבלות אחרי מספר שנים מועט, ויחייבו את בעליהם לרכוש חדשים. גם מדפסות הן כאלו: חלקן עוצרות מעבודה אם רק מחסנית אחת התרוקנה מדיו, גם אם בשלוש האחרות יש עדיין די דיו להמשך עבודה. אז מה עושים? נאלצים לקנות סט שלם של מחסניות חדשות. גם, מתברר, בגדים ונעליים מתבלים במהירות, ואז מה צריך לעשות? לקנות חדשים, אלא מה.
יש למגיפת הקניות הזאת מספר תוצאות לא ידועות לציבור הקונים ולציבור בכלל. הראשונה והגדולה שבהן היא הפגיעה באיכות הסביבה. 13 מיליון טלפונים מדי יום יוצרים הררי פסולת סביבתית ענקיים. ניסיון שנערך בסרט “קנו עוד היום - קנוניית הקניות" לגילוי היכן מצטברת הפסולת הזאת, חשף כי חלק גדול ממנה מועמס על מכולות ויוצא ל"טיול" בעולם עד שנוחת בתאילנד, שם - תחת סכנות בריאותיות קשות לעובדים ולסביבה - מפורק הטלפון לחלקים, פולט גזים רעילים לסביבה, וגורם למחלות בקרב הפועלים, שהם נערים צעירים.
בגדים ונעליים שהתבלו יוצאים למסע עד חופי אינדונזיה. חופים רבים של האיים האינדונזיים מוקפים במשטחי ענק של בגדים הצפים במים. תמונות הגלים המביאים לחוף את הררי הבגדים הצפים עליהם הן לא פחות ממזעזעות. החרבת הכדור שעליו אנו חיים נראית כאן באופן מוחשי ומפחיד. וכל זאת לפני שאמרנו מילה על הפלסטיק הצף על האוקיינוסים ושוקע בתוכם, והאיים המלאכותיים שהוא יוצר גדולים ממדינות שלמות ברחבי אירופה.
יש פתרון לבעיות אלו, טוען הסרט. הוא דורש שלב נוסף בתכנון המוצר - מה ייעשה עם המוצר בסוף חייו. כיצד ייפטרו ממנו, ימחזרו אותו או ישתמשו בכל רעיון חדש כדי לעצור את שיטפון זיהום הסביבה שרק הולך ומתגבר. בתאגידים, מן הסתם, לא אוהבים את הרעיונות הללו - הם מסתכלים על השורה התחתונה שלהם: כמה כסף בסוף היום נכנס לכיסם. שלב נוסף של תכנון וביצוע ייקר את המוצר מבחינתם ויקטין את הרווח.
בעצם, צפירת האזעקה הראשונה נשמעה כבר לפני שנים רבות בסרט הקומדיה הבריטי “האיש בחליפה הלבנה". הסרט יצא לאקרנים בשנת 1951, וסופר בו על סידני סטרטון, מדען וחוקר בתחום הבדים והתעשיות הטקסטיליות. סטרטון מגלה נוסחה ליצירת בד חדש שיכול להחזיק מעמד לאורך זמן, אינו מתלכלך ואינו מתבלה, ומקווה שההמצאה שלו תוביל לשיפור בחיי האנשים, שמעתה לא יצטרכו לכבס, לזרוק ולקנות חדש. אמונתו התמימה של המדען מתנפצת על גלי המציאות, כאשר חברות הטקסטיל, החוששות באופן טבעי לשורות הרווח שלהן, אינן מהססות להשתמש בכל האמצעים כדי למנוע את הפצתו של הבד החדש, כולל פיתוי, שוחד ואפילו אלימות. איפה סידני שלנו. כדור הארץ זקוק לו בדחיפות.