איתי לוי, "מה עובר עלייך". הפצה ושיווק: פליי רקורדס
כדי להבין את הדקויות במוזיקה המסתלסלת, צריך לשמוע את איתי לוי. ממש להקשיב לו טוב. בשמיעה ראשונה, הוא נשמע דומה להרבה אחרים. ממש תתקשו להבדיל בינו לבין מסלסלים צעירים אחרים. לכן צריך להקשיב לו שוב ושוב, כי יש הבדל. דרך איתי לוי אפשר להבין איך זה שיש כל כך הרבה זמרים בז'אנר הזה, ואף על פי שלאוזן חיצונית הם נשמעים דומים מאוד, בכל זאת הקהל מבדיל ביניהם.
איתי לוי הוא אחד הצעירים המבטיחים והמקיימים בז'אנר. הוא הפתיע כמעט את כל התעשייה בקיץ הקודם, כשהוציא את "כמעט שיר אהבה" שהפך ללהיט אמיתי. יש מצב שהוא הפתיע אפילו את עצמו ואת מפיקיו, כי לקח לו הרבה זמן יחסית להתארגן על אלבום מלא שיצא רק עכשיו.
בינתיים, התווסף לרשימת הלהיטים שלו השיר "מה עובר עלייך". שיר בקצב רומבה וגיטרה, המאפשר לזמר להביא את עצמו לידי ביטוי. לוי מגיעבגישה נונשלנטית, מחויכת, ג'נטלמנית ולא לוחצת.
הוא לא מתרברב עם טונים גבוהים המאפיינים זמרים צעירים שרוצים להרשים. זה הקסם של לוי. כבר מעטיפת האלבום אפשר להתרשם מהחיוך שובה הלב שלו. בגישה הזאת נמצא ההבדל.
באלבום הבכורה יש לא מעט שירים שנבחרו בקפידה, ולכן הם מתאימים בדיוק למידותיו. בין היתר "נשב ונדבר", שמוכיח שאפשר לעשות חפלה בלי לתת בראש בכוח. אפשר להביא אותה במסובבת. לעומת זאת יש גם שירים שפחות מתאימים לו.
"עוד יום חולף" הוא אחד מהם. שיר חפלות גיטרה אולד סקול, שמזכיר בעיבוד את "אחת ויחידה" הקלאסי של ישי לוי. "עוד יום חולף" דורש מלוי עוצמות ווקאליות שלא קיימות בגרון שלו. במהלך השיר מתווסף אפילו מעוואל שמאתגר את הזמר הצעיר יותר מדי. שירים מהסוג הזה עדיף לו להימנע מהם, או שיפתח יכולות לבצע אותם.
לאחר מכן מגיע שיר הנושא, שלגמרי עשוי להצטרף לרשימת הרומבות המבוצעות מסביב לשולחנות. העיבוד של תמיר צור חם וחכם. יופי של דבר. ב"מכור אלייך" שוב הקסם בביצוע של לוי הופך שיר לא מיוחד בכלל למשהו חמוד מאוד. זה מה שמאפיין את האלבום כולו. הוא עובר יפה באוזן, ובשביל אלבום בכורה לא צריך הרבה יותר מזה. לזמר החדש יש בשורה, והיא תתחדד עם השנים.