שרון גל יעשה הכל כדי שתדברו עליו, כולל שערוריות, פליטות פה וכותרות בומבסטיות. רגע לפני שהעיתונאי חוזר בתוכנית יומית אקטואלית חדשה בערוץ 20, בשעה 19:00, הוא מסמן את עצמו כטאלנט, לא כמגיש, ומבטיח להציע אלטרנטיבה לתוכניות המשודרות בערוצים האחרים. הוא גם לא מסתיר את כוונותיו להיות שופרו של הימין. זה שבימים כתיקונם מטואטא, לטענתו, מתחת לשטיח.
"אני רוצה לעשות תוכנית טובה, מעמיקה, הוגנת ומאוזנת", טוען גל, "זו תוכנית אישית ולכן לא אסתיר את רגשותי. אם אני חושב שההתיישבות בעיר דוד היא צעד מבורך, אז כשאראיין את אחד המתיישבים, זה יהיה באמפתיה".
שערוריות אינן זרות לגל. עד לפני כשנה וחצי עוד הגיש איש התקשורת את התוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10, אך אז בחר להתפטר במפתיע, ובעקבות כך נפוצו שמועות שהרקע לעזיבתו היה הטרדות מיניות לכאורה של עובדים בערוץ. המשטרה החלה לחקור את החשדות שהועלו נגד גל, אך בנובמבר 2013 הוחלט כי תיק החקירה נגדו ייסגר בשל "היעדר תשתית ראייתית".
"אני עושה חשבון נפש כל לילה", אומר כעת גל על הפרשה ההיא ועל התקופה שבה נעדר מהתקשורת, "ואני גם מאמין שאדם צריך לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה. מה שהיה - היה. תודה לאל, הכל מאחורי ולא דבק בי רבב. אני שמח ששבעה אנשים מערוץ 10 שעבדו איתי בעבר - הצטרפו למערכת 'שרון גל בשבע'".
מה למדת מהפרשה על הברנז'ה, על המקצוע, מה כדאי לעשות ומה לא?
"בקשר לברנז'ה, לטוב ולרע אף פעם לא הייתי חלק ממנה, וזה לא מעסיק אותי מה נאמר שם, עם כל הכבוד. גדלתי בטירת כרמל, שם אין ברנז'ה. חשובלי לדבר לתושבי הפריפריה, עיירות הפיתוח, המתיישבים - ואשמח אם גם הברנז'ה תהיה שם".
לא חלק מהברנז'ה, שרון גל. צילום: ניר בוקסנבאום
לא צופה מהצד
גל (40), גרוש ואב לשניים, החל את הקריירה העיתונאית שלו כחייל בגלי צה"ל. לאחר שחרורו עבד ברדיו חיפה וברדיו קול הים האדום, ועם הקמת ערוץ 10 הצטרף ככתב בחיפה ולאחר מכן ככתב המשטרה. ממרץ 2009 עד מאי 2013 הגיש את "לילה כלכלי". כמה חודשים לאחר סגירת החקירה נגדו, במרץ 2014, החל להגיש תוכנית כלכלה יומית ברדיו תל אביב.
אחת הטענות שגל מעלה נגד התקשורת היא היותה, לטענתו, שמאלנית מדי.
"איפה שלא תפתחי - רדיו, טלוויזיה, עיתונות - צולבים את המתנחלים", הוא טוען, "וזו רק דוגמה אקטואלית אחת מהימים האחרונים. אני בהחלט חושב שהטון המאפיין את התקשורת הישראלית, למעט פרשן פה ושם, הוא טון שמאלני מאוד ספציפי.הוא אנטי-חרדי, יסתכל על כל תופעה בזווית החילונית. יביאו למערכת של תוכנית כתב חרדי כעלה תאנה, או כתב מתיישב אם יש דבר כזה. רק בודדים יקומו ויגידו שצריך משהו אחר. התקשורת לא משקפת את רוח הציבור. והציבור יחליט מי מייצג אותו".
"אם הייתי משדר בזמן המלחמה, הייתי מביע את דעתי ולא צופה מהצד כמו איזה או"מניק", מוסיף גל, "רגעי מלחמה הם רגעים שצריכים להיות מלוכדים ומגובשים. לא על אוטומט לצלוב או לקרוא להפסקת אש אחרי 20 פגזים. אני חושב שבשביל זה הביאו אותי".
בתור עיתונאי, סתמו לך את הפה פעם?
"אני תמיד אומר את דברי, ואף פעם לא סתמו לי את הפה, אבל אני יכול לומר בדיעבד ששילמתי מחיר על כך. יש הבדל בין אדם בודד שאומר את דברו וזוכה לרוח גבית ובין מי שלא. יש הבדל בין הצורה שיראיינו ח"כים מהימין וח"כים מהשמאל, וזה כך לאורך 60 שנה. את אלה מהימין יקנטרו, ולאלה מהשמאל יחניפו, וזה ללא כל גילוי נאות, כדי שהמאזין יבין. התקשורת חדגונית, והבעיה היא שאין אלטרנטיבה. אני אשתדל לתת אלטרנטיבה".
האם פליטת הפה של יונית לוי על נאומו של נתניהו באו"ם - "45 דקות חמאס זה דאע"ש ודאע"ש זה חמאס" - הוציאה לאור את עמדתם השמאלנית של מובילי דעת הקהל בישראל?
"אני לא רוצה להתייחס לגופם של אנשים. אני חושב שיונית היא מגישה מצוינת. באמת. ואני לא בעד הפצה של דברים שנאמרים אוף-קאמרה ויוצאים החוצה, כמו שאני לא רוצה שיצאו החוצה דברים שאני אומר. אני מכבד כל אדם לגופו. גם היה סוג של ניפוח של כל העסק. מותר למגיש להביע דעה על נאום של פוליטיקאי. אני אביע דעה און-קאמרה".
יונית לוי, "אביע דעה און קאמרה". צילום מסך
ההון הכי חשוב
לכמה אחוזי רייטינג אתה מצפה?
"אני באמת לא יודע. אני מספר את הסיפור של עמיר פרץ, שאמר: 'אם כל אחד שאמר לי שהוא יצביע בשבילי היה מצביע לי, היו לי 28 מנדטים'. אם כל אחד שהבטיח לי ברחוב או בפייסבוק שהוא יצפה בתוכנית - באמת יצפה, אני מסודר. מה שכן, זה לוקח זמן. כמו שאמרתי ב'לילה כלכלי' שנביא ללילה חומרים פנומנליים, ואמרו לי 'אתה צריך אשפוז', גם הפעם אנחנו נשיג את המיטב".
איזה נכס יש לתוכנית שלכם, שאין לשום תוכנית אחרת?
"עם כל הצניעות - אותי. ואת האנשים הטובים בתעשייה. והאנשים הם ההון הכי חשוב. הוא קריטי להצלחת התוכנית".
גל בערוץ 10,"אף פעם לא סתמו לי את הפה". צילום: יח"צ
מה עובר לך בראש עכשיו, יום לפני שאתה חוזר למסך עם פלטפורמה חדשה, בערוץ חדש?
"מה שעובר בראש זה בעיקר לעמוד באתגר הגדול הזה ולעשות תוכנית הגונה באמת שתיתן מענה לצורך אמיתי שזיהינו. אני חש שעם ישראל מצפה לתוכנית אקטואליה אחרת, שלא מדברת בקול אחד - מאוד צפוי - אלא תוכנית ישראלית יותר, פטריוטית ומאוזנת. בטח שיש פרפרים. כל התחלה מרגשת, ואני מאוד נרגש".
"זה באמת אתגר גדול בעיני. אני יכול לומר שאני אפילו יותר דרוך מהימים של לפני 'לילה כלכלי' - גם אז הייתה התרגשות גדולה. אם בימים ההם המטרה הייתה להנגיש את הכלכלה לקהל הרחב, הרי שעכשיו המטרה היא להפוך לאנשים בבית את האקטואליה לתחום נוגע יותר, הוגן יותר".