בשבוע שעבר אומנם חלה פריצת דרך במו"מ של ארגוני התרבות עם משרד האוצר, והוכרז על הקצבה של עוד כ-120 מיליון שקל לתקציב התרבות לשנה הקרובה, אך חברות הכנסת סתיו שפיר (העבודה), רות קלדרון (יש עתיד) ואיילת שקד (הבית היהודי) עדיין ממשיכות להילחם על העלאת תקציב התרבות ל־1% מתקציב המדינה (כשני מיליארד שקל, בעוד היום הוא עומד על כ- 500 מיליון שקל) - כשהן מניחות בצד את חילוקי הדעות בין ימין ושמאל ואת האינטרסים המפלגתיים השונים.

מאבק ארגוני התרבות נגד הפגיעה בתקציב התרבות, בהובלת הארגונים שח"ם (ארגון השחקנים בישראל), אמ"י (איגוד אמני ישראל) ופורום מוסדות תרבות, עלה לכותרות בחודשים האחרונים והגיע לשיאו בחודש שעבר כאשר מיטב אמני ישראל התאחדו נגד מה שהם תפסו כ"בגידה של שר האוצר יאיר לפיד" בכור מחצבתם וחתמו על עצומה הקוראת: "יאיר לפיד שכח אותנו". במקביל ח"כ קלדרון, ח"כ שקד וח"כ שפיר התאחדו לאחרונה לקידום התרבות העברית על ידי הקמת צוות פעולה משותף שמטרתו העלאת המודעות לקשיים של הסופרים והמשוררים בישראל, העברת תקציבים, תמיכה ביוצרים צעירים ועוד.

בראיון מיוחד ל"מעריב המגזין" הן מספרות מה הן מתכננות במסגרת מאבקן, למה בחרו להיאבק דווקא למען תחום התרבות, ובעיקר איך משאירים את המחלוקות האידיאולוגיות מאחור. "למרות הפערים האידיאולוגיים, על דבר אחד שלושתנו מסכימות: תרבות עברית, ספרות ושירה פרי יצירתם של סופרים ומשוררים ישראלים הן מאבני היסוד החשובות ביותר של מדינת יש־ ראל, ומה שהופך אותנו למי שאנחנו", אומרת ח"כ שפיר, "המשוררים והסופרים בישראל מופקרים היום - לעבודה ללא ביטוח, ללא פנסיה וללא זכויות. הם אמו־ רים לקיים את עבודתם כשליחות אישית וציבורית, לטובת כולנו, בשעה שאיש לא דואג להם. החלטנו שאנחנו נדאג להם, ונגדיר זאת כיעד לאומי".

איילת שקד. צילום: מרק ישראל סלם

"המשבר בענף הספרים חמור", טוענת ח"כ קלדרון, "הגיוס הלאומי לטובת תרבות עברית - ראוי שיהיה משמעותי כמו הגיוס בנושא המחסור במים. ללא תרבות ספר, נאבד עמוד תווך מרכזי במהותנו".

חבל הצלה

לטענת הח"כיות, במסגרת מאבקן הן כבר הגיעו להסכמה עם משרד התרבות כי כל סופר יקבל הודעה עם סכום התמלוגים המגיעים לו בעבור השאלת ספריו בספריות, כולל ציון מספר ההשאלות הכללי באותה שנה. בנוסף, קיימת כיום במשרד ראש הממשלה קרן פרס היצירה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול ז"ל. מטרת הקרן היא לתמוך בכל תחומי הספרות: שירה, ספרות, מחזה, מסה, ביקורת ועריכה ספרותית. בהתאם לתקנון, גובה הפרס עומד על 65,000 שקל. כעת שלוש הח"כיות בוחנות אפשרויות לחיזוק הקרן, כמו גם יוזמות נוספות, במקביל לאפשרויות חקיקה בתחום התרבות העברית.

"המטרה העיקרית על שולחננו כרגעהיא נתינת חבל הצלה לשוק הספרים העברי", אומרת ח"כ שפיר, המזוהה בעיקר עם מובילי המחאה החברתית ב־2011, "אחת הפעולות הראשונות שברצוננו לקדם היא הקצאת סכומי תמיכה לשירה העברית, שמצבה בכי רע וזקוקה לסכום ראשוני של 5 מיליון שקלים כדי לחזור ולהוציא ספרים. עוזי שביט סיפר בכינוס להשקת השדולה העברית שהיום כבר לא יוצאים ספרי שירה של משוררים חדשים כי זו הוצאה שלא מחזירה את עצמה. זהו מצב בלתי נתפס שאסור לנו להשלים איתו".

"נסייע לתקציב התרבות - גם בהגדלתו באופן משמעותי לסדר גודל של 1% מתקציב המדינה (הצעת חוק שהגיש ח"כ עופר שלח מיש עתיד) וגם בקרן מיוחדת לשירה ומשוררים, במעקב אחרי חוק הסופרים, ותיקונו במקרה הצורך, ובהעלאת מודעות ציבורית רחבה לעידוד הקריאה", אומרת ח"כ קלדרון, "אני חושבת, למשל, על הצעה לרשתות להפעיל מבצע קבוע של 'ספר לשבת', שבו אפשר יהיה להיכנס לכל רשת בארץ ול־ קנות ביום שישי, לקראת סוף היום, ספר במחיר מיוחד".

איך נוצר שיתוף הפעולה ביניכן?

ח"כ שפיר: "הכל התחיל כששלושתנו השתתפנו בכנס הראשון של השדולה להצלת הספרות העברית שהובילה איילת שקד. שם הבנו כי בתחום הזה העמדות קרובות מאוד, והחלטנו להיפגש ולהתחיל לקדם רעיונות, מתוך מחשבה שבשיתוף פעולה של שלושתנו, הסיכוי להזיז דברים הוא גבוה יותר".

מה הפחיד אתכן במצב התרבות היום?

ח"כ קלדרון: "לאחר שהייתי פעילה בוועדת חינוך בחקיקה של 'חוק הספרים', שמענו על קשיים מצד סופרים צעירים וזימנו מפגש יוצרים בכנסת. במהלכו ראינו שהבעיה קשה, אך הפתרון אפשרי".

ח"כ שקד: "העיסוק בזה החל בעקבות פנייה של סופרים צעירים שאמרו לי שמיום שחוקק חוק הספרים, לא מוציאים לאור ספרי ביכורים".

האם אתן באמת חושבות שיש בכוחן של שלוש ח"כיות להילחם נגד האוצר?

ח"כ שקד: "לשלוש ח"כיות שיודעות לעבוד בהחלט יש השפעה על האוצר ויכולת להשיג תקציבים, במיוחד מהקואליציה. זה דורש עבודה עם השרה לימור לבנת, עם שר החינוך ועם אגף תקציבים. אנחנו יודעות לעבוד עם שלושתם, כשכל אחד מהם אומר בתקשורת שהוא יעשה הכל למען התרבות. זה נראה טוב להיות בעד התרבות. השאלה היא מי באמת ינקוף אצבע, ועל מה צריך ללחוץ כדי להפעיל אותם".

האם ביטול חוק הסופרים עומד על הפרק?

ח"כ שקד: "הגשתי הצעת חוק להחריג ספרי ביכורים מחוק הסופרים, אבל החלטתי לא לקדם את זה כרגע, לבקשת השרה. לתת עוד זמן".

קידום הספרות הוא חיוני, אך מה עם התרבות בכלל: תיאטראות, תזמורות?

ח"כ שקד: "גם זה חשוב. יש עוד הרבה נושאים חשובים. החלטנו להתמקד בספרות ובשירה, אבל זה לא אומר שנושאים אחרים לא חשובים".

ח"כ קלדרון: "אני עובדת על שיפור חוזי המוזיקאים הצעירים עם איה כורם, אריאל הורוביץ, קובי אוז ואחרים. במסגרת שדולת התרבות ח"כ שלח ואני נפגשנו עם איגודי היוצרים, ושלח קיים כנס גדול בכנסת. כל עבודה כזאת לוקחת כמה חודשים. מכיוון שעיקר הכלים שלנו הם בחקיקה, אי אפשר ולא כדאי להאיץ אותם. אני עוד לומדת את הכלים שיש בכנסת כדי לעזור באופן מהותי ולהבטיח שהמצב לא ישתנה שוב לרעה בממשלה אחרת. "פרויקט אחר שאני מנסה לקדם כרגע מול משרד החינוך הוא 'שיר של יום' - הצעה שכל יום לימודים בבתי הספר הממלכתיים ייפתח בקריאת שיר. אני מאמינה שההרגל לשמוע את השפה השירית עשוי לקרב את הילדים שיהיו בעתיד הקוראים הבוגרים לשירה.

"עוד רעיון שאני מנסה לקדם הוא רעיון ששמעתי מחברי אסף ענברי - לחדש 'מכשירים תרבותיים' שיזמינו יותר תפוקה מהיוצרים כשם שבעבר היו הלהקות הצבאיות, עיתוני הילדים או ספרי הלימוד הממלכתיים. אני מחפשת דרכים שבהן באופן יזום נבקש מהיוצרים ליצור חומר שלאו דווקא יצטרך להביא 'רייטינג' אלא ליצור במקום מוגן של הזמנה מראש. המהלך הזה עוד בחיתוליו ולא יהיה קל לקדמו בעולם מופרט, אבל אני מאמינה ומשתדלת".

להגדיל את האמון

אז איך בכל זאת שלוש ח"כיות משלוש מפלגות שונות, שרגילות להתגושש בנושאים מדיניים וחברתיים, מצליחות ליישר קו? לדברי שקד, קלדרון ושפיר, המטרה במקרה הזה הופכת את המאבק המשותף לאפשרי. "אני בפוליטיקה כי אני מאמינה שצעד ועוד צעד יקדמו את המטרה", אומרת ח"כ קלדרון, "כרגע אין בינינו חילוקי דעות. אפשר שיהיו כשנעמוד מול הצעות ספציפיות, אבל חילוקי דעות עם אנשים שמתכוונים לטוב רק משפרים את העשייה".

"ספרות ושירה עברית אינן עניין פוליטי", מוסיפה ח"כ שקד, "אני שמחה לשלב כוחות עם חברותי מהסיעות השונות על מנת לקדם את היצירה העברית".

מה משותף לכן?

ח"כ קלדרון: "עסקתי רבות בתחום התרבות העברית מאז תחילת הקדנציה. מצאנו כי זהו נושא יקר לשלושתנו ושיתוף פעולה יניב הצלחה רבה יותר. דווקא בשל ההבדלים בינינו, ההרגשה היא של שליחות משותפת. בניגוד לנראה מבחוץ, אין בינינו איבה בכנסת, ואנחנו מכבדות זו את דעתה של זו. שיתופי פעולה הם דרך לאופוזיציה לחוקק ולקואליציה להרחיב את המהלכים שלה".

לדברי קלדרון, תחום התרבות קרוב ללבה: "התפקיד הקודם שלי היה מנהלת התרבות והחינוך בספרייה הלאומית. שם הקמתי פרויקט בשם 'פרדס' ובו סופרים הוזמנו לכתוב בספרייה הלאומית והוענקה להם מלגת קיום שנתית. גם בכנסת אני מנסה להשתמש בכלים הפוליטיים לקדם את התרבות". "אני קוראת הרבה", מעידה ח"כ שקד על הזיקה האישית שלה לתרבות, "הספר האחרון שקראתי בראש השנה היה 'תפוס ת׳יהודי' של טוביה טננבאום. לפניו קראתי את 'ניצבת' של א" ב יהושע".

לגבי האתגרים הבאים, ח"כ קלדרון מציבה בפני השלוש גם את שיפור התרבות במקום העבודה שלהן. "תרבות הכנסת עצמה היא אתגר עצום", היא אומרת, "ואני מאמינה שהאופן שבו אנחנו מתנהגים והשיח המקובל בין נבחרי ציבור הם בעלי השפעה עצומה על השיח שבחוץ. אם אני יכולה לסמן יעד אחד, זה להגדיל את האמון ולצמצם את הציניות והחשד־ נות בינינו ומתוך כך בין הקהלים שאנחנו מייצגים". הדוברת של ח"כ קלדרון מסרה בשם שלוש הח"כיות:

"עם תחילת מושב הכנסת בתחילת נובמבר ייפגשו השלוש וייוועדו כדי לבדוק מה ניתן לעשות עוד למען התרבות העברית בישראל. העלאת תקציב התרבות הזמני היא צעד מבורך בכיוון, אך זה לא מספיק. ניתן לעשות עוד הרבה למען התרבות העברית". מאיתמר גורביץ,

מנכ"ל פורום מוסדות תרבות, שמוביל את מטה המאבק להעלאת תקציב התרבות, נמסר: "אנו מברכים על שיתוף הפעולה בין שלוש הח"כיות להעלאת תקציב התרבות. בה־ סכם בין האוצר, התרבות ובין מטה המא־ בק סוכם שבינואר נתוועד על מו"מ בין מטה המאבק ומשרד התרבות עם האוצר לגבי תקציב התרבות לשנים 2016 ־ 2018 כשאנו דורשים להעמיד את תקציב הת־ רבות, כמו במדינות מערביות נאורות אחרות - על 1% מתקציב המדינה".