הסרט שגרם לפרישתו בטרם עת של ג'ין הקמן ממשחק נקרא "Welcome to Mooseport" ועניינו בנשיא ארה"ב לשעבר (הקמן) המגיע לעיירת חוף במיין ומידרדר להתמודדות מול השיפוצניק (ריי רומנו) של העיירה על ראשות העירייה. מוקף שחקנים טובים מרמתם של מרשה גיי הרדן, ריפ תורן ואחרים, הסרט הזה - המשעשע לעתים רחוקות וירוד ברובו - הוא לא יותר משגיאת ניווט אומללה של הקמן וזו לא סיבה ליפול בגללה על חרבו. כאחד השחקנים הגדולים והבולטים בדורו, היו להקמן סרטים גרועים יותר. הוא אכן נראה ומתנהג כלובסטר מחוץ למים אבל פעמים רבות מתפתים שחקנים אמריקאים לגלם את הנשיא. הקמן כבר היה נשיא ב־"Absolute Power", סרט הפעולה הלגיטימי של קלינט איסטווד על פי ספר של דיוויד בלדצ'י, אבל שם היה נשיא מושחת שנתן ידו לקאבר אפ של חיסול המאהבת שלו בידי אנשי השירות החשאי שהורגים אותה משום שהיא מאיימת על הנשיא, שאוהב את המין שלו אלים הכולל סכין לפתיחת מכתבים. מכיוון שממש במקרה יושב איסטווד בארון בעל מראה חד-כיוונית וצופה בהתרחשות כולה, מתגלגלת העלילה לניסיון לחסל את איסטווד. רוצה לומר שהקמן גילם את הנשיא פעמיים ופרש לכתוב מערבונים בינוניים.
כולם היו קנדי
שחקנים רבים מספור שיחקו בקולנוע ובטלוויזיה את נשיא ארה"ב. חלקם נכנסו לנעליהם של נשיאים בשר ודם כמו ג'ון קנדי, הארי טרומן, לינדון ג'ונסון, ריצ'רד ניקסון, ביל קלינטון, ג'ורג' וו. בוש ועוד. אחרים גילמו נשיאים פיקטיביים, רובם בעלילות תרמו-גרעיניות או כאלה שגורל העולם או האומה תלויים בהם מנגד, והם נצורים בקודקוד של מוקד קבלת החלטות לא פופולריות בניסיון להציל את האנושות. אחרים כמו מרטין שין בתפקיד הנשיא הפיקטיבי ג'ד ברטלט בסדרה "הבית הלבן", ניסו לתווך את אישיותו של נשיא אידיאלי, איש בעל ערכי מוסר מוצקים, שומר חוק וסדר, מנהיג אופטימלי שאין כמותו בחייה של אומה שנפש אזרחיו יוצאת אליו. שין הוא השחקן היחיד שגילם נשיא אמיתי (קנדי) ונשיא פיקטיבי כאחד. קרבתו לבית הלבן כה גדולה שהוא שיחק גם את ראש לשכת הנשיא וחברו הקרוב ב"נשיא אמריקאי" שבו ישב מייקל דאגלס במשרד הסגלגל.
דניאל דיי לואיס כלינקולן. צילום: יח"צ
כצופים, אנחנו זוכרים את אלה ששיחקו את הנשיא. מסדרונות הכוח האמריקאיים פוטוגניים להפליא. רפליקות של הבית הלבן, קומת המגורים והאגף המערבי, סקסיות ואטרקטיביות תמיד. סרט שבו שחקן אהוד מגלם את הנשיא - הוא סרט שלרוב צופים בו בחזה מתוח ובגאווה לאומית גדולה אלא אם הנשיא הוא נוכל שסופו ידוע. כמו אנתוני הופקינס ב"ניקסון" של אוליבר סטון ודונלד מופאט ב"סכנה ברורה ומיידית", אחד הסרטים בסדרה המבוססת על ספריו של טום קלנסי שהגיבור בה הוא אנליסט ה-CIA ג'ק ראיין שאותו שיחקו בן אפלק, כריס פיין והריסון פורד פעמיים. מובן שלא יעלה על הדעת שפורד לא יגלם את הנשיא בכבודו ועצמו והרי זה מה שעשה ב"אייר פורס 1" האפקטיבי של וולפגנג פטרסון ששורת המחץ שלו - אחרי שהעיף את הטרוריסט הרוסי גארי אולדמן - היא "עוף מהמטוס שלי". אינני יודע עד כמה נחשב ונחשק הוא תפקיד הנשיא. הדרך היחידה לאמוד את זה היא לפי מי שכבר עשו את התפקיד. לפי הרשימה, נראה שהנשיא נראה יפה בקורות חייו של שחקן.
כאמור, יש הז'אנר הביוגרפי. נניח כל מי שגילמו את הנשיא קנדי בהקשרים שונים. כאשר מדובר במי שהיה נשיא אמיתי הנתון הראשון הוא דמיון פיזי כלשהו. זה שהפך את מרטין שין לזמין כל כך לתפקיד במיני סדרה "קנדי - השנים הנשיאותיות". שחקנים כמו ברוס גרינווד ("13 ימים"), גרג קיניר ("הקנדים") וג'וש ברולין (W) היו קנדי. מייקל גמבון הבריטי שיחק את הנשיא ג'ונסון ("הדרך אל הכוח"). גארי סיניז היה הארי טרומן. טום סלק שיחק את דווייט אייזנאואר כמפקד הפלישה לנורמנדי מבלי שהיה ביניהם כל דמיון חזותי. כדי להיות דומה לפרנקלין רוזוולט ב"פרל הארבור" התאפר ג'ון ווייט וישב בכיסא גלגלים. גם ביל מארי היה רוזוולט צעיר יותר. דניאל דיי לואיס היה לינקולן ופרנק לנגלה היה ניקסון מצוין בסרט "פרוסט/ניקסון".
נשיא עם רגשות
ז'אנר אחר משווק את הנשיא כאלמן ואב לצאצא יחיד ומטיל אותו לעלילה המכילה אלמנט רומנטי או נשיא המאבד את הגברת הראשונה במהלך הסרט שבו הוא נקרא להציל את העולם. מייקל דאגלס הוא נשיא אלמן ואב המתאהב באנט בנינג ב"הנשיא מאוהב", ברומן המשמש תחמושת ליריבו בבחירות ריצרד דרייפוס שגילם בעצמו את הנשיא ברימייק של ג'ורג' קלוני ל"אל כשל" של סידני לומט שבו היה הנרי פונדה נשיא. ג'ף ברידג'ס הביא לא מעט מאיכותו של ה-Dude לתפקיד הנשיא הצעיר שעשה ב-"The Contender" שבו הוא אלמן. ביל פולמן, שחקן חלש המגלם דמויות חלשות, היה נשיא ב"היום השלישי", ובו גם שכל את אשתו וגם הציל את העולם כטייס קרב במלחמת חורמה נגד חייזרים שנחתו לחסל את האנושות. בז'אנר הקומי היה הנשיא נגיש לשחקנים רבים. מפיטר סלרס ב"ד"ר סטריינג'לאב", ג'ק ניקולסון ב"הפלישה ממאדים", קווין קליין ב"דייב", דן אקרויד, ג'יימס גרנר וג'ק למון ב-"My Fellow Americans", ג'ק וורדן ב"להיות שם" ועוד.
אנתוני הופקינס כניקסון. צילום: יח"צ
ז'אנר הנשיא השחור הקדים את בחירתו של ברק אובמה והיה חזון אוטופי שמימש את עצמו. הזוכה המאושר היה מורגן פרימן שגילם את הנשיא ב-"Deep Impact" על סוף העולם. ב"וושינגטון על הכוונת", שבו נכבש הבית הלב בידי טרוריסטים, ג'יימי פוקס הוא הנשיא שעולה על סניקרס ונלחם בכובש הזר. גם דני גלובר היה נשיא לקראת סוף העולם ב"2012".
לצד הנשיאים הקולנועיים שהיו חלק אינטגרלי מהעלילה, היו מי שגילמו נשיאים שוליים, אנמיים ולא באמת נחוצים שבדרך כלל הם אלה שמחליטים אם להטיל פצצה אטומית או להקריב בני ערובה באלקטרז לטילי שיוט. ביניהם נמצאים רוני קוקס, פיטר שטראוס, פרי קינג, קווין פולק, דונלד פלזנס, בילי בוב ת'ורנטון, מייקל קיטון, דניס קווייד, טים רובינס, אהרון אקהרט, סם ווטרסטון וג'יימס קרומוול.