להקה של איש אחד היא מושׂג כל כך מלא ניגודים פנימיים, עד שכמעט בלית ברירה חייב לצאת ממנו משהו מעניין. דני דורצ'ין, מוזיקאי בלוז ישׂראלי שחורש בשנה האחרונה במות בכל הארץ בעקבות תקליט בכורה מרשים, הוא נציג בכיר של התופעה הזאת בארץ.
ב-8 בנובמבר הוא ישתתף וינהל מוזיקלית פסטיבל שלם של להקות של איש אחד. את הפסטיבל מפיקה ימית הגר מ-Nobody's Fault Production. הגר כבר הביאה לארץ כמה וכמה מוזיקאי בלוז עמוק, ולכן אין פלא שחלק חשוב בפסטיבל מייצג את מסורת להקות-איש-אחד של הבלוז - מסורת המלווה את הבלוז מראשיתו, והוציאה מתוכה כמה וכמה כוכבים, מג'סי פולר עד דוקטור רוס.
להקות האיש האחד של הבלוז מורכבות בדרך כלל מתוף, גיטרה ומפוחית, ונשמעות כמו תמצית מזוקקת של מה שיש לבלוז להגיד. את הצד הזה של הפסטיבל מייצגים דורצ'ין בעצמו, עם הבלוז התקיף והנחוש שלו, ועוזי רמירז, מחלוצי הז'אנר בארץ, שמביא את הגרסה המוערכת והאהובה שלו למוזיקת אמריקנה גרובית.
בוב לוג השלישי. צילום: יח"צ
את הצד הבלוזי של הפסטיבל ישלים אורח מארה"ב, בוב לוג III. בוב לוג הוא תופעה. טום ווייטס השווה אותו פעם בהערצה ל"ספגטי מודבק על בריסטול וצבוע בזהב", אבל לכו תבינו מה עובר לטום ווייטס בראש. מצד שני, המשפט הזה מתייחס למישהו שעולה להופיע עם קסדת אופנוע, מנגן גרסת פאנק של הבלוז של מיסיסיפי, ומתעקש בתוקף שכף ידו השׂמאלית היא כפה של קוף שהושתלה לו, לאחר שאיבד את ידו בתאונה.
בוב לוג III הוא וירטואוז של נגינת סלייד, והוא לא נשמע (ולא נראה) כמו שום דבר ממערכת השמש שלנו. בפסטיבל ינגן לוג סט מלא, מרקיד ומטלטל. ערב אחד לפני הפסטיבל, הוא יופיע בצוללת הצהובה בירושלים, ודורצ'ין יחמם אותו - סוג של מיני-פסטיבל. הצד השני של הפסטיבל התל-אביבי, הוא משהו אחר לגמרי - סוג של פריצת גבולות של הז'אנר.
את הצד הטכנולוגי מייצגת נגה ארז, אחד הקולות המבטיחים במוזיקה הישראלית, שמשמשת בתוכנת Ableton Live כדי ליצור לופים על לופים של נגינה חיה בתופים, בס, קלידים וקולות. התוצאה: מוזיקה מהפנטת ומלודית באופן מפתיע. יוגב חרובי לוקח את תופעת הלהקה של איש אחד לכיוון שבטי, ובאמצעות מגוון כלי הקשה ודיג'רידו (כלי נשיפה שפותח על ידי האבורג'ינים באוסטרליה), הוא מייצר מוזיקת טראנס אקוסטי מרקידה, שבעשׂר השנים האחרונות כבר הקפיצה פסטיבלים ומסיבות בכל אירופה.
"להקה של איש אחד זה לא רק נורא מרשים מבחינה מוזיקלית. זאת אמירה מאד חדה: אני אחראי על המוזיקה שלי, אני שולט בה, אני איש של עצמי ולא שייך לאף אחד אחר", אומרת ימית הגר, מפיקת הפסטיבל. "זאת אמירה מאד בלוזית, אבל היא מתאימה גם לסגנונות אחרים והיא מאד מתאימה לתקופה שלנו. אומרים שהיום כל אחד יכול להקליט לבד בבית, אבל המוזיקאים האלה יודעים לעשות את זה לבד גם על במה.
"מה שנכון, נכון. 5 מוזיקאים, זה פחות או יותר כוח האדם של להקה ממוצעת, אבל בפסאז' בתל אביב, ב-8 בנובמבר, חמישה מוזיקאים יספיקו לחמש להקות שונות.
בוב לוג III - פסטיבל One Man Band. שישי, 7.11, 21:00, הצוללת הצהובה, הרכבים 13, ירושלים; מוצ"ש, 19:00, פסאז' תל אביב, אלנבי 94