כשעידו מוסרי, שגילם בקריירה שלו לא מעט דמויות, נכנס לדמותו של יונה אברושמי, רוצחו של פעיל השמאל אמיל גרינצווייג, הוא אולי יכול היה לדמיין שזה לא יעבור בשקט אבל לא בטוח שהוא שיער שזה יביא לגניזת תוכנית המערכונים הסאטירית, "היהודים באים", בה הוא משתתף.

לטובת מי שפספס: לפני כשנה סערו הרוחות, והגיעו עד לכנסת, עם העלאתו של הפרומו לתוכנית הסאטירה "היהודים באים" באתר הרשות השידור. בסרטון הקצר והפרובוקטיבי נראים אברושמי, יגאל עמיר וברוך גולדשטיין ככוכבי קלטת ילדים שרים יחדיו "אבל אני רוצח ימני" (על משקל השיר "אבל אני תמיד נשאר אני"), כשהם חמושים ברובה ודובון.

כצפוי, הסרטון עורר מהומה רבתי ובעיקר את זעמם של אנשי ימין, כולל של חברת הכנסת איילת שקד שדרשה הבהרות וטענה שמדובר בהסתה. בערוץ הראשון, שם אמורה הייתה להיות משודרת התוכנית, התקפלו והודיעו כי שידורה של התוכנית ייבחן.

חלפו שבועות וחודשים, ואף כי נראה היה שהתוכנית, בכיכובם של מוסרי, יעל שרוני, מוני מושונוב, יוסי מרשק ויניב ביטון, כבר לא תזכה לראות אור יום, היהודים באו בסוף. הפרק הראשון של התוכנית שודר בשישי האחרון, כמעט שנה לאחר מועד השידור המקורי. למרות הפרומו, שבחוגים מסוימים מגדירים כשמאלני, מוסרי מתעקש שזו בכלל לא תוכנית פוליטית.


"לא תוכנית פוליטית" עידו מוסרי בתוכנית "היהודים באים". צילום: הערוץ הראשון

"זו תוכנית מערכונים לא אקטואלית שמתעסקת בהיסטוריה של העם היהודי ושוחטת פרות קדושות, בכך שהיא מסתכלת על סיפורי התנ"ך מזווית הומוריסטית", הוא אומר. "אין בה שום פוליטיקה שמתעסקת בימין ושמאל, למעט הפרומו הבודד ההוא""

ובכל זאת, היא תוכנית שנוטה לצד השמאלי של המפה הפוליטית.
"אני חולק עלייך. היא לא פוליטית ולא שמאלנית. נוצר רושם כזה כי פוליטיקאים, בסיוע התקשורת, אוהבים ליצור רושם כזה ולעשות פוליטיזציה של מקרה כזה או אחר. נכון שיש בה עניין חילוני, כמעט אנטי-דתי, והיא מעזה לצחוק על סיפורי התנ"ך, שזה עמוד האש של העם היהודי. הגיע הזמן לצחוק על עצמנו קצת ולא לקחת את עצמנו כל כך ברצינות".

היו רגעים בעבודה על התוכנית, שבהם הרגשת שהיוצרים הגזימו, או להיפך - לא הלכו מספיק רחוק?
"בצילומים פחות התעסקתי בשאלה אם היוצרים הגזימו, מה שעניין אותי בעיקר זה שהמערכונים יעבדו, שהקומדיה תעבוד ושהכתיבה המאוד מוצלחת תקבל ביצוע ראוי. כמובן שהעובדה שאני חלק מקאסט מוצלח כל כך ומנוסה עזרה מאוד. צחקנו המון במהלך הצילומים, שאגב היו אינטנסיביים מאוד ונערכו בחורף הקשה של לפני שנה".

"זה היה תענוג גדול וכולנו מייחלים שיהיה לזה המשך. אנחנו חמישיית שחקנים ומאוד נהנינו לעבוד אחד עם השני ויחד עם היוצרים, הכותבים והבמאי. אני מקווה שזה ניכר על המסך. היו מערכונים בודדים שהרגשנו שהתוכן שלהם מוגזם ועלול לפגוע בקהל כזה או אחר וידענו שיש סיכוי גבוה שהם יצונזרו - ואכן כך היה בסופו של דבר".

"אבל במהותה, התוכנית היא תוכנית הומור, אפילו הומור עצמי, אם ניקח בחשבון את העובדה שכולנו יהודים. כל נושא הפוליטיקה לחלוטין יצא מפרופורציה, וחבל שהתגובות הנסערות לא איחרו לבוא על סמך פרומו של 20 שניות, שלא מייצג את התוכנית. המערכון מהפרומו לא ישודר אגב, וזה לא נורא מבחינתנו. התוכנית מתכוונת להיות הרבה יותר רחבה ועשירה מהעניין הזה".

עובד על מיתוג

מוסרי (36), אחיו הצעיר של כוכב הילדים טל מוסרי, הספיק בקריירה הארוכה שלו, שהחלה עוד בילדותו, לעשות כמעט כל מה שאפשר להעלות על הדעת בתחום הבידור והבמה: קולנוע ("אל תתעסקו עם הזוהן" של אדם סנדלר), טלוויזיה (מ"תופסים ראש" ו"לא כולל שירות" ועד "הבורר" ו"פולישוק"), תיאטרון ("אופרה בגרוש", "אורזי מזוודות", "רומיאו ויוליה" ועוד), דיבוב ("בוב ספוג", משפחת סימפסון" ועוד) והוא אפילו הוציא אלבום ב-2009 בשם "משחקי פחד". מישהו אמר מולטי טאלנט?

כשהוא נשאל אם הוא לא חושש להתפזר, איפשהו בין עולם הילדים לעולם הסאטירה, הוא מגיב בחוסר שביעות רצון ברור. "המנעד שלי הוא רחב", הוא אומר. "אני מודה שיש לי דיאלוג מעניין ולא בהכרח פתור עם הנושא הזה של מיצוב ומיתוג.


"חשוב לי לעשות דברים שמעניינים אותי". צילום: באדיבות הערוץ הראשון

"פעם ממש התנגדתי לגישה הזאת. חשוב לי לעשות דברים שמעניינים אותי. אני משתדל שמה שיעמוד לנגד עיניי בבחירת הפרויקטים בהם אני שותף, בין אם זה מוזיקה, מסך או תיאטרון, קומדיה קלילה או דרמה מורכבת, הוא איכות החומר התוכני והאנושי של העושים במלאכה. לא הייתי רוצה שהעניין של לכוון לקהל כזה או אחר יגביל את העיסוק שלי ביצירה.

"להיפך, אני מאוד נהנה מאז ומתמיד מהאפשרויות המגוונות שהמקצוע שבחרתי מעניק, ומזה שנופל בחלקי לעסוק במגוון הזה, כל עוד הוא מעניין אותי יצירתית. אני מודע לחולשה מסוימת שהמגוון הזה עלול לייצר בתקופה שמיתוג היא מילת מפתח, ולכן אני מקדיש לנושא הזה היום הרבה יותר מחשבה, ואני מקווה שגם מעשים. פתחתי למשל לראשונה עמוד אמן בפייסבוק לא מזמן, שאני משתף בו במגוון הדברים שאני עושה".

נראה שבתקופה האחרונה אתה מכוון קצת יותר לעולם הילדים.
"צריך להבין שאין לנו תמיד שליטה על מתי פרויקט כזה או אחר יוצא. לאחרונה יצא פתאום שהייתי חזק בקרב קהל הילדים והנוער עם 'הפרעת קשב' בערוץ הילדים ו'שבט צוצלת' בערוץ זום ב-yes, כשתמיד נמצא שם ברקע 'בובספוג', אבל לא הפסקתי לשחק בתיאטרון ואני גאה ואוהב את כל הפרויקטים האלה. ועל 'היהודים באים' אני שמח במיוחד כי מדובר בפרויקט איכותי במיוחד, ואני מקווה שהמגמה הזאת תימשך".

תנו צ'אנס ללפיד

"המחאה על שיר הסלפי היא דוגמה טובה בעיניי למקרה שיצא מפרופורציה, להבדיל אלפי הבדלות מהמהומה שנוצרה סביב 'היהודים באים'", יוצא מוסרי להגנתו של השיר שעורר סערה ובו משתתף גם אחיו הגדול. "כששמעתי וראיתי את שיר הסלפי חשבתי שהוא להיט פופ מגניב וקליל לנוער עם הומור טוב. לא ייתכן שאנשים ייקחו כל כך ברצינות שיר שבא לעשות כיף ולשעשע.

"אותו הדבר כאמור עם הפרומו של 'היהודים באים'. בעידן הפייסבוק, אנשים ממהרים להתלהם לפני שהם רואים את היצירה בכללותה או מנסים להבין את כוונת המשורר. לא שאני משווה בין הפסטיגל ו'היהודים באים'. אם יש בציבור ביקורת לגיטימית כלפי תרבות הסלפי והפסטיגל או ביקורת כלפי כל דבר אחר, היא צריכה להתמקד במהות של הדברים, ולא בשיר כזה או בפרומו אחר.



"יש מקום למסחריות כל עוד היא במינון, והפסטיגל הוא שעיר לעזאזל כי אוהבים להיטפל לחזקים. יש אלטרנטיבות לקהלים בחנוכה, איכותיים יותר כביכול - תיאטרון ותוכן יותר מורכב. יש כאלה שאוהבים לצרוך בידור קל בשביל הכיף, לא צריך לקחת את עצמנו כל כך ברצינות.

"אני לא הולך לפסטיגל כבר שנים כי זה לא מעניין אותי אבל אם הייתי אב לילדים, לא הייתי פוסל את זה. צריך להפסיק את כל הדיונים המתלהמים, שאנשים יעשו בדק בית ויבדקו את החינוך שהם נותנים בבית לילדים ובבית הספר".

אח שלך הוא משתתף כמעט קבוע בפסטיגל.
"נכון אבל אין קשר בין זה לבין הבחירות שלו לאיזה תוכן לחשוף את ילדיו. הוא בוחר מאוד בקפידה את התכנים אליהם הם נחשפים".

מול הדעות הנחרצות שלו בנושאי תרבות, קשה לחלץ ממנו עמדות פוליטיות ברורות. "כשאני קורא עיתון ומנסה לגבש דעה קשה לי", הוא מודה. "עוד לא גיבשתי דעות נחרצות. אני במהותי בן אדם הומניסט ועל כן אני נוטה שמאלה. מצד שני, גם בנושא הזה קשה להגדיר ימין או שמאל".

מה גורם לבלבול? צוק איתן?
"לא רק. אבל זה לא סתם שהציבור מתקשה למצוא אלטרנטיבות לביבי כבר הרבה שנים. העם שלנו זקוק למנהיגות יותר רעננה שתזיז יותר את הדברים. מצד שני לביבי יש הרבה יתרונות".

מה עם לפיד?
"זה מורכב. יש כאלה שבונים עליו וחושבים שיעשה שינוי וצריך לתת לו הזדמנות. עברו שנתיים, זה עדיין לא מספיק. אני מקווה שהוא יזכור מאיפה הוא בא. אני לא בחרתי בו אבל צריך לתת לו הזדמנות".