שבוע אחרי שבוורשה, בירת פולין, התרחשה חנוכת תערוכת הקבע של המוזיאון לתולדות יהודי פולין, במעמד נשיא ישראל, ונשיא פולין - גם בתל אביב ציינו את האירוע ההיסטורי. בחמישי האחרון ארגנה עיריית תל אביב והמכון הפולני אירוע במרכז עינב, שכלל רב־שיח, תחת הטייטל: "אלף שנות היסטוריה לא שוכחים", וקונצרט בכורה ליצירתה של אלה מילך־שריף, "שיחה עם אבן", שחוברה במיוחד לרגל הפתיחה בוורשה.
אורח הכבוד בתל אביב היה פרופ' מריאן טורסקי, יו"ר מועצת המוזיאון ומיוזמי הקמתו החי בפולין, שהפתיע ונאם בעברית. "אבא שלי היה ציוני, והוא היה גאה מאוד לשמוע אותי נואם בעברית כאן בתל אביב", ריגש טורסקי, בדומה לדברים מרגשים שאמר באירוע הפתיחה הרשמי, מול האנדרטה לזכר לוחמי המרד בגטו ורשה הסמוכה למוזיאון, שטרם פתיחתו הרשמית, כבר ביקרו בו 400 אלף מבקרים.
"מיר זאנען דא" (אנחנו כאן), קרא טורסקי, ניצול אושוויץ, מול המוזמנים הרבים, כשפנה לאביו ואחיו שנטבחו בשואה. לטעמו, מטרת המוזיאון החדש היא למלא חלקית את הוואקום הענקי שנוצר אחרי חורבן יהדות פולין. "אני רוצה שאנשים ירגישו גאווה שהם היורשים של יהודי פולין".
שגריר פולין בישראל יאצק חודרוביץ' אמר כי חשוב שהמוזיאון יהפוך ליעד קבע של משלחות הנוער המבקרות בארצו, וסגן ראש עיריית ת"א אסף זמיר בירך וסיפר על סבו, שהיה סגן ראש עיריית טלומץ' בגליציה, ועל החיבור הרגשי שהוא חש בביקור שערך לאחרונה בפולין.
חשוב שיהפוך ליעד למשלחות הנוער. המוזיאון היהודי בוורשה. צילום: יח"צ
פרופ' חנוך גוטפרוינד, מנחה רב־השיח, ציין כי המוזיאון הוא מיזם אמביציוזי במיוחד, הזוכה לתמיכה פוליטית, ציבורית ופיננסית רחבה מאוד בפולין. "אין היסטוריה של יהודים בלי פולין, ואין היסטוריה של פולין בלי יהודים".
מילך־שריף, שהלחינה את שירה של כלת פרס נובל לספרות, הפולנייה ויסלבה שימבורסקה, השתתפה אף היא בדיון והזכירה כי ההיסטוריה של היהודים והפולנים היא לא פשוטה. "נא לא להתבלבל ולא לטייח" חזרה וביקשה, "גם ביצירה שלי אני מכוונת לדיאלוג חיובי, אך בלי לשכוח את העבר". פרופ' גוטפרוינד מיהר והוסיף כי בפולין הייתה גם פילושמיות ולא רק אנטישמיות.
גם פרופ' דינה פורת ציינה כי בהתחלה דאגה מהאידיאליזציה סביב הקמת המוזיאון, ושאלה את עצמה אם יצליח להיות מאוזן. "תלוי על איזה תקופה אתה מסתכל. אחרי שאתה עובר את שש הגלריות הראשונות, אתה מבין עוד יותר מה אבד בפולין". עוד ציינה פורת שאף שקיר התצוגה על הפוגרום הידוובנה מתחבא לו, "נעשה מאמץ גדול שהתצוגה תהיה הוגנת".
גם נאומו של הנשיא רובי ריבלין בוורשה הילך בין הטיפות ושילב חורבן ותקווה, לצד אזכור גדולתם של חסידי אומות עולם, "שיהודים רבים חיים כיום בזכותם". הוא גם העלה את הספר "שכנים" של ההיסטוריון הפולני יאן טומאש גרוס ידוובנה, שחשף את חלקם של הפולנים ברצח שכניהם היהודים.
בהשראת קריעת ים סוף. חלל המוזיאון היהודי בפולין. צילום: יח"צ
מארחו, ברנסילב קומורובסקי, נשיא פולין, ציין כי בלתי אפשרי להבין את ההיסטוריה של פולין בלי לדעת את ההיסטוריה של היהודים בפולין, וציין כי יהודי פולין שהיגרו לפלסטינה מילאו תפקיד מרכזי בבניית מדינת ישראל. "חצי מחברי הכנסת הראשונה דברנו פולנית" הוסיף בגאווה. החלל המרשים של המוזיאון תוכנן בהשראת סיפור קריעת ים סוף הסמלי, עם תנועת גלי ים חצובים באבן.
בנוסף לתערוכת הקבע האינטראקטיבית והעשירה, מציע המוזיאון מרכז למידה, מכון מחקר וסיוע גנאלוגי, תערוכות מתחלפות, אודיטוריום פעיל ותוכניות מיוחדות לבתי ספר. מייסדיו מאמינים כי מעבר לחשיפת הנוער המקומי לתולדות יהודי פולין ותרומתו לשגשוג העיר ורשה, הוא גם יהווה גשר בין הדורות ויגביר את הסובלנות.