בדיוק כשג'קו אייזנברג, אקס "כוכב נולד", רצה לקבור הכל, למתוח קו על העבר ולהמשיך הלאה בחיים, הוא חטף התקף חרדה. כזה שלא הכיר. הוא כתב מכתב לטמירה ירדני, המנהלת האישית בתקופת הכוכבות הנולדת, סיפר לה מה עובר עליו, וביקש עבודה. לתדהמתו, הופתע לקבל תשובה שלילית + איום בתביעת דיבה.
כשהפרומואים של "הכוכב הבא", מכונת הרייטינג המחודשת של קשת, מרצדים על המסך, הוא חוזר לישון בחדר שלו בבית אמו בנתניה, ומתעורר בבוקר כמו לחלום בלהות. מביט במראה ושונא את עצמו. לא מסוגל להופיע. בקושי לצאת מהבית. במקום לסיים עם זה, אזר שאריות אומץ בתוכו והחליט לתבוע את מי שמבחינתו אחראי למצבו הנוכחי: השילוש הקדוש של תוכניות הריאליטי: טמירה ירדני-טדי הפקות-קשת.
שם התחילה הפציעה
נכות נפשית של 50%, הקרבה על מזבח הרייטינג, חוסר תום לב, נזקי גוף, רשלנות, לשון הרע, השפלה, עוגמת נפש, אובדן ההנאה מהחיים והיכולת ליצור, אובדן זכויות יוצרים ועשיית עושר שלא במשפט - אלו הם מקצת ענייני התביעה על סך 2.5 מיליון ש"ח. "הנתבעים ידעו כי יש חשיבות רבה בהכנת התובע, ביחס להתנהגותו מול התקשורת. היעדר ההכנה הוביל לאירוע תקשורתי שערער את מצבו הנפשי", נסחו בכתב התביעה עורכי דינו של אייזנברג, רפאל בייפוס ואהרון שוורץ.
אייזנברג. צילום: יח"צ
ניסוח המכוון לראיון ה"שערורייתי" שנתן אייזנברג, כמה ימים אחרי זכייתו, ושלא לטובתו, הפך אותו לנציג כל תחלואי מדינת ישראל. "בכל הסערה הזאת חיפשתי את צביקה הדר, את האנשים ששמו אותי במקום הזה. ציפיתי שמישהו יעמוד מאחורי. שמישהו ייקח אחריות על מה שקרה לי. שלא יוותר עלי. יש להם ניסיון ואנשי מקצוע, אבל ניהול המשבר התמקד בקשת, במפעל 'כוכב נולד'.
"אני גפרור קטן. בחור פשוט מנתניה, שצביקה הדר היה אלוהים בשבילו, ואחר כך חבר. מצאתי את עצמי יושב בביתו של יועץ תקשורת מדופלם, לצד גורמים בכירים ועורכי דין, ועובר שטיפת מוח. הם החליטו שאני צריך להתנצל, ודרשו שאעשה זאת בטקס 'אנשי השנה' בשידור חי. הייתי קשור בחוזים ולא יכולתי להתנגד. לא ידעתי שאני יכול. הם הבטיחו שהם יהיו שם בשבילי. נתתי בהם אמון מוחלט, אבל הרגשתי כמו חיה דרוסה. כמו שעיר לעזאזל. זה היה איום ונורא. שם התחילה הפציעה".
הם טוענים שקיימו את החוזה ביניכם.
"לכאורה כן, אבל בדיעבד הבנתי כמה לא. אחרי שהכל נגמר, הם לא רצו איתי שום קשר. גם לא צביקה. הרגשתי שאני לבד ושאני מתחיל לאבד את זה. שאני מתפרק. לא רציתי לתבוע. לא רציתי פיצוי כספי. ניסיתי להגיע איתם להסדר. זה היה יכול להיגמר שם. צביקה רק אמר לי כל הזמן: 'למה אתה לא הולך לטיפול?'. זה הצחיק אותי, כי לא היה לי כסף ללכת לטיפול, ולפני 'כוכב' לא הייתי צריך טיפול".
לא לבד במערכה
לדיון שנערך לפני כשבוע, הגיע אייזנברג עם אמו, לבוש בקפידה ולחוץ. כבר בן 34, מחלפותיו עדיין מלטפות את כתפיו, אך בעיניו הטרוטות-אדומות מרצד זיק של אדם רדוף. ההליך המשפטי החל לפני כשנה. טענת קשת, שמדובר בתביעה שחלה עליה התיישנות, נדחתה על ידי השופט מנחם קליין, שקבע שקיים "אינטרס ציבורי לבדוק בכלים משפטיים את הסיכונים הנפשיים והנכויות, שלהם חשופים משתתפי תוכניות הריאליטי".
לכן גם החליט, בצעד חריג, שלא להמליץ על גישור אלא לדון בכך בפומבי. בתגובה ערערה קשת לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך ערעורה נדחה. נציגי טדי הפקות לא מגיעים. גם טמירה לא. עורכי הדין של ג'קו מבקשים מהשופט "לחייב את בעלי הדין להגיע ולהתייחס לעניין ברצינות". מצדם דורשים עורכי הדין של הנתבעים את הרקורד הפסיכיאטרי שלוטרם ההשתתפות בתוכנית. ג'קו מרגיש הקלה מסוימת. זמן קצר אחרי כן מתמוטט.
צביקה הדר וטמירה ירדני. צילום: ראובן קסטרו
טמירה ירדני שאותה אתה תובע באופן אישי לא הגיעה. התאכזבת?
"אין לי מה להגיד על זה. הופתעתי. אני מניח שהם לא כל כך רוצים להיראות באזורים האלה".
למה לתבוע דווקא עכשיו? הקייס של סער שינפיין נתן לך פוש?
"לקח לי זמן להבין שאני חולה, ומאיפה כל זה התחיל. הרבה זמן הייתי מרוסק כדי לחשוב על משהו. ההבנה שמשהו רע מאוד קרה לי היא תהליך ארוך, שהבשיל לאט. כשהצלחתי להחזיר לעצמי מהביטחון שאבד לי, וכששמעתי שאנשים נוספים עברו דברים דומים, זה חיזק אותי. אני לא לבד במערכה".
יש שיגידו שאתה אדם בוגר, ואיש לא חייב לך כלום.
"אני לא בוכה על מה שקיבלתי, אלא על מה שלא קיבלתי, והיה ראוי שאקבל. אלה לא דברים שקשורים לכסף, אלא ליחסי אנוש. לפני 'כוכב' הייתי אדם שמח, עם חברים, עם דירה. מוזיקאי מופיע. אני לא רוצה להיות המאמי הלאומי אבל ציפיתי רק שייתנו לי מקום, שייתנו לי להיות, כי בזכותם הגעתי לאן שהגעתי. שלא ייתנו לי להרגיש שאני דפוק. אני מאמין שאם זה לא היה רלוונטי, ערעורי ההתיישנות לא היו נדחים על ידי השופט".
מדובר באנשים נורא חזקים. לא פחדת לצאת נגדם?
"אני לא חי על ענן. אני מאוד מפחד מהיום שהכל יגמר. זה כבר לא משנה אם אפסיד או אזכה. עצבנתי מלא אנשים בדרך. אני עדיין לא רצוי, עשיתי בלגן, לא רוצים לעבוד איתי, וזה פלח שתופס חלק חשוב בתעשייה. לא לקחתי בחשבון שיום אחד יזרקו עלי ביצים".
ובכל זאת, הזמינו אותך לחגיגות העשור של התוכנית לפני שנתיים.
"וקיוויתי שזה יהיה איזשהו תיקון וסגירת מעגל. בפועל, המפגש היה לא קל. אף אחד לא דיבר איתי. גם לא צביקה. הדיבורים היו קרים. השלום של טמירה הקפיא אותי. היא נתנה לי את אחד החיבוקים הכי מגעילים שקיבלתי בחיים".
הניצחון במשפט יספק אותך?
"חשוב לי, קודם כל, בשביל אמא שלי, שהקריבה הכל למעני. זאת גם תהיה הגושפנקה שהם טעו, והוכחה שהם עשו את הדברים לא נכון. אבל זה כבר גדול ממני. זה עשור הריאליטי - תרבות המייצרת מאנונימיים סטארים בן ליל. זה סבבה, אבל שיקרה כמו שצריך. שיבינו שאנחנו בסך הכל בני אדם".
בהנחה שתנצח ותצליח לחזור להופיע, אתה חושב שתוכל לחזור להיות מאושר בארץ?
"אני מאוד מקווה. אני כותב בעברית. אני שר בעברית. אני רק רוצה שיהיה לי טוב, ואם אני צריך לגור במקום אחר בשביל זה, זה מה שאעשה. הלוואי, הלוואי, הלוואי ויהיה לי טוב פה".
מה יקרה אם תפסיד?
"לקחתי את זה בחשבון. כמו כל דבר בחיים, אני מקווה להתמודד עם מה שיהיה".
מקשת וטדי הפקות נמסר בתגובה: "כפי שהובהר כבר במהלך הדיון, הנציגים הרלוונטיים, הן מקשת והן מטדי הפקות, נכחו בקדם משפט". לנושא התביעה עצמה בחרו שלא להגיב. צביקה הדר בחר שלא להגיב לדברים. מטמירה ירדני לא נמסרה תגובה - למרות אינספור פניות - עד מועד סגירת העיתון.