אלה רונן שרה מיום שהיא זוכרת את עצמה. "בתור ילדה התחלתי ללמוד מוזיקה קלאסית בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב. אחר כך למדתי בתלמה ילין. במקביל למוזיקה, תמיד כתבתי סיפורים. אחרי הצבא גיליתי מחדש אמנים כמו ליאונרד כהן, בוב דילן וג'וני מיטשל, ודרכם הבנתי שאני יכולה לשלב את שתי האהבות האלה, לשיר ולספר סיפורים. התחלתי לכתוב שירים והלכתי ללמוד ברימון, שם הכרתי כמה אנשים נהדרים, שעודדו אותי להתחיל להופיע עם השירים שלי. אחד מהם, שהשפיע עלי במיוחד ועזר לי מאוד בתחילת הדרך, היה אריאל הורוביץ, שהוא מורה ואדם נהדר". לפני שלוש שנים עקרה רונן (27) מישראל לטובת שווייץ, שם התחילה ללמוד מוזיקה.
עד כאן היית עוד צעירה שמנסה לחיות וליצור מחוץ לגבולות המוכרים. אבל ממש הפכת לכוכבת בשווייץ, כשפעמיים בשבוע הופעת בטלוויזיה כמתמודדת בגרסה השווייצרית ל"דה ווייס".
"הזוי, הא? צילמתי קליפ לאחד השירים שלי, "Sing us a Song", עם כמה חברים. הקליפ התגלגל לידי אחד המפיקים, ששלח לי מייל והציע לי להגיע לאודישן. משם זה התגלגל. לא ראיתי את עצמי כל כך בתור מנצחת אפשרית בסיפור הזה. המטרה מלכתחילה הייתה לעבור ממצב שבו אף אחד לא מכיר אותי, למצב שאני יכולה להקליט אלבום. וזה אכן קרה. כל העניין היה מעט הזוי, הם דיברו בשפה שאני לא מבינה, והמנטורים היו אנשים שלא היה לי מושג מי הם, אבל הכרתי שם כמה אנשים שנעשו חברים טובים שלי מאז, והם הפכו את כל זה לחוויה חיובית".
איך את באמת מסתדרת עם המנטליות של השווייצרים?
"אני בעיקר משועשעת מהשוני, ולומדת את האנשים והתרבות. באחד הימים הראשונים שלי בשווייץ חיכיתי לרכבת, ופתאום על הלוח המציין פרטים על הרכבת הבאה, הופיעה הודעה שהרכבת מאחרת בשלוש דקות. בהתחלה הצחיק אותי שמישהו בכלל טורח להודיע על עיכוב שטותי כזה, ואז הסתכלתי מסביב וראיתי שאנשים ממש מוטרדים ועצבניים בגלל זה, והרגשתי כמו הבחור בתוכנית הזו שהייתה פעם, 'גולשים בזמן', ברגע שהוא מגלה שזה לא היקום של הבית שלו. חוץ מזה, יש שני רגעי שקט אירופיים שבחיים לא אתרגל אליהם: השקט אחרי שנשברת כוס או צלחת בחדר מלא אנשים, והשקט אחרי שמישהו מכבה את הנרות של עוגת יום ההולדת שלו".
היו תגובות ברחוב בעקבות התוכנית? מזהים אותך?
"התוכנית הייתה לפני שנה בערך, אז בתקופה שהיא שודרה. כן, היו מזהים אותי לפעמים, אבל לעתים רחוקות היו ניגשים לדבר איתי. צריך להבין שזה לא כמו הישראלים שניגשים אליך ברחוב, אומרים לך מה דעתם עליך, ומבקשים להצטלם. לרוב, משום שהשווייצרים כל כך מנומסים, ולא רוצים להפריע, הם היו מביטים בי שעה ומתלחשים, עד שלי היה נמאס והייתי ניגשת להגיד שלום. עכשיו כשהדיסק יצא, ויש כל מיני ראיונות כאן בעיתונים ובטלוויזיה, זה קצת חזר, אבל בצורה עדינה יותר. לי זה יותר כיף, כי אלה השירים שלי".
מה התוכניות שלך לעתיד?
"אחרי ההשקה של האלבום בשווייץ ובישראל, עם ההרכב השווייצרי שלי, אני מתכננת להשיק אותו בעוד חלקים של אירופה, ולראות לאן המוזיקה לוקחת אותי. בשלב מסוים אני רוצה לחזור לארץ, אבל אני רוצה קודם לתת לאלבום הזה הזדמנות להגיע לאן שהוא יכול".
אלה רונן - מופע השקת אלבום 12.11 (הערב) 20:00 . אוזןבר, קינג ג'ורג' 48, תל אביב