"למשפחה יש השפעה כל כך קריטית על איזה אדם תגדל להיות, והיא יכולה להיות חוויה מעצימה ומחזקת, ומהצד השני - הרסנית ומקרבנת", אומר הבמאי והתסריטאי אלון זינגמן, ערב עליית הסדרה החדשה "משפחה טובה" בבימויו, הערב ב-22:00 בערוץ 1. 

זינגמן, ביים בין היתר את הסדרה "שטיסל", זוכת פרסי האקדמיה, ואת הסרט "בין השמשות". "משפחה טובה" עוסקת בקורותיה של משפחת באומן הירושלמית, שבה ההורים (ענת וקסמן וליאור אשכנזי) מחליטים להיפרד במפתיע אחרי 30 שנה של חיים משותפים. בעוד ההורים מנסים להתרגל למצב החדש, הילדים - ערן, סטארטפיסט שאפתן שקרוב לעשות את עסקת חייו (נדב נייטס); איתמר, רקדן המכור לסקס (אריאל וולף); שירלי, בוגרת בית ספר לאמנות הנשאבת לרומן סבוך עם המרצה שלה (יערה פלציג ורמי הויברגר); ויהלי, כוכב סדרות ילדים המחפש משמעות (ידין גולדמן) - מנסים להדחיק את הפצע המשפחתי שנחשף, אבל בהדרגה בוחרים להתמודד איתו. שישה גיבורים המאתגרים את עצמם בשאלות על אהבה, קרבה, נתינה ומשמעותה של משפחה.  

אלא שזינגמן ממהר להפריך את התפיסה המוקדמת לגבי הסדרה. "הרבה חושבים ש'משפחה טובה' היא סדרה על גירושים או על פירוק התא המשפחתי, אבל בשבילי היא קודם כל סדרה על אובדן", הוא אומר, "אובדן של תמימות, אובדן של אהוב, של החיים כפי שהכרנו אותם. בסך הכל הודעת הפרידה של זוג ההורים בפרק הראשון היא כשלעצמה לא טראומטית, אבל גלי ההדף שהיא יוצרת משבשים את הדנ"א המשפחתי אצל כל אחת מהדמויות ומובילים אותן להתמודדות ולשינוי. כל אחת מהדמויות חוטפת את גל ההדף במקום אחר בחיים שלה ובאופן שונה, וההשלכות של האירוע הזה נפרשות בתוך החלל. הזמן הוא כמו פגיעה של אבן באמצע האגם". 


"משפחה יכולה להיות מעצימה, וגם הרסנית". "משפחה טובה". צילום: דניאל קדם

אומרים שמשפחה היא המקום הכי מסוכן. האומנם? 

"משפחה זו נקודת המוצא של כולנו, וגם נקודת הייחוס שלנו. כולנו נולדים לתוך משפחה כזאת או אחרת. גם אם ננטשת בינקותך וגדלת בבית יתומים, אז היעדר המשפחה או הנטישה שלך על ידי הוריך - הם הגורמים שייקחו חלק מרכזי בעיצוב הזהות שלך לכאן או לכאן. איך שלא נסתכל על זה - המשפחה היא תמיד נקודת הייחוס שלך למקום שלך בחברה, בעולם. אנשים נוטים לשכפל דפוסי יחסים שלהם מתוך המערך המשפחתי, החוצה אל תוך החברה. אם גדלת להיות טיפוס אחראי, שלוקח יוזמה בתוך הגרעין המשפחתי שלך, קרוב לוודאי שתשכפל את הדפוס הזה גם החוצה ותתפוס מקום דומה ביחסיך החברתיים מחוץ למשפחה. אם אתה הילד הקטן והמפונק שגדל לחשוב שכולם צריכים לעבוד בשבילו, התבנית הזאת תמשיך ללוות את חייך גם בשאר יחסיך החברתיים". 

חיכוכים וניצוצות 

מאחורי "משפחה טובה" (בהפקת אבוט המאירי) עומדים לא מעט שמות מוכרים ומנוסים בתעשיית הטלוויזיה, מלבד זינגמן עצמו: מהיוצרים איתן פוקס ואיתי סגל ועד ארסנל השחקנים הכולל, בין היתר, את ליאור אשכנזי, ענת וקסמן, יערה פלציג, רמי הויברגר, ורד פלדמן, אריאל וולף, נדב נייטס, ידין גולדמן, אסתר רדא ועוד. 

זינגמן מודה כי העבודה עם איתן פוקס, יוצר מנוסה ובעל שם ("פלורנטין", "יוסי וג'אגר", "ללכת על המים", "תמיד אותו חלום", "בננות" ועוד), לא הייתה בדיוק כוס התה שלו. "כשאיתן פנה אלי לראשונה לביים את הסדרה שלו ושל איתי, חשבתי שזה לא ממש יוכל לקרות כי שנינו אנשים מאוד שונים, והסגנון והטעם הקולנועיים שלנו שונים", הוא אומר. 

"איתן גם מגיע עם ניסיון קולנועי גדול משלי, והעובדה שזו הפעם הראשונה שהוא מפקיד בידי במאי אחר את הסדרה שיצר גרמה לי לחשוב שיהיה לו קשה לשחרר ולקבל מישהו אחר שייקח החלטות אמנותיות שלא תמיד ימצאו חן בעיניו. אני באמת חושב שזה היה קשה. זה היה קשה לו וגם לי, אבל אני חושב שהתעלינו מעל זה ומצאנו את הדרך הטובה לעבוד יחד. הרבה פעמים נועצתי ונעזרתי באיתן, ובסך הכל היה שיתוף פעולה מאוד מוצלח לטעמי, אף ששנינו מגיעים מעולמות שונים. אני בהחלט מלא הערכה אליו, ואני לא בטוח שהייתי מצליח לנהוג כמוהו במקרה שהדברים היו הפוכים". 

"עבודה על סדרת טלוויזיה בארץ היא לא משחק של איש אחד", מבהיר זינגמן, "יש גרעין של אנשים חשובים - יוצרים, מפיקים ובמאי (לפעמים גם גוף השידור נכנס לתמונה) - שאמור לנווט את הספינה הזאת לחוף מבטחים. תחומי האחריות של האנשים האלה לא תמיד מוגדרים, והגבולות ביניהם מטושטשים. מטבע הדברים, לא פעם המצב הזה יוצר חיכוכים ועפים ניצוצות. עם זאת, האחריות הגדולה יותר של חברי הקבוצה הזאת היא להגיע לסוג של איזון פנימי, אחרת כל העסק הזה יקרוס". 

מה היה העיקרון שהנחה אותך בעבודת הבימוי, שלא היית מוכן להתפשר עליו? 

"הדבר המנחה אותי לכל אורך הדרך שלי הוא להישאר נאמן לסיפור שאנחנו מנסים לספר, לפחות כפי שאני מבין אותו, ולהיות עקבי בשרטוט המהלכים הרגשיים של הדמויות. אני מאמין במשחק 'קטן', שלא נשען על מחוות גדולות, ובדרך כלל מנסה לדלל טקסטים שמרגישים לי 'נפיצים' מבחינת דיבור הסאבטקסט. אלה דברים שאני מרבה לעבוד עליהם בחזרות עם השחקנים. כמעט תמיד אני מעדיף פעולה משחקית על פני דיבור ישיר". 

האם הייתה תחושת החמצה שהסדרה תשודר דווקא בערוץ הראשון, שזוכה לנתוני רייטינג נמוכים יותר מערוצים אחרים? 

"אני מאלה שקיומו של הערוץ הראשון כערוץ ציבורי מאוד חשוב להם, ומחזיק אצבעות להצלחתה של הרפורמה בערוץ הזה. בלי קשר לזה, אני כצופה מעדיף הרבה פעמים את הערוץ הראשון על פני המסיבה המתמדת, הרדידות והצהבהבות בערוצים המתחרים. אני באמת חושב שהערוץ הזה מציע בסופו של דבר תכנים יותר איכותיים ומגוונים מהמתחרים שלו. לכן אין בי תחושת החמצה, גם אם מדובר בחשיפה לקהל צופים מצומצם יותר. להפך, אני דווקא שמח ש'משפחה טובה' עולה לשידור בערוץ הראשון, והלוואי שעליית הסדרה הזאת תפתח פתח לסדרות איכותיות נוספות בערוץ הזה. אני גם בטוח שזה יקבל ביטוי גם בקהלים חדשים שיצטרפו לצופי הערוץ המסורתיים. בסך הכל אני די גאה לקחת חלק בשינוי הזה שקורה בערוץ הראשון". 


"בכל אחת מהדמויות אני יכול למצוא צדדים שמהדהדים בתוכי". זינגמן. צילום: רפי דלויה

"קשה לשרוד כאן"

כמו יוצרים רבים אחרים, גם זינגמן מוטרד ממצבם של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בארץ, שרבים מהם נאבקים כדי לגמור את החודש. "המצב באמת מחורבן, זה לא חדש", הוא אומר, "מאוד קשה לשרוד כאן כיוצר, במיוחד אם אתה גם שואף, רחמנא ליצלן, לקיים חיי משפחה סבירים. עם זאת, כמו שאנחנו יודעים זה כבר כמה שנים, בטח מאז המחאה החברתית, קשה כאן להרבה מאוד אנשים. היוצרים הישראלים כחלק מהחברה הם לא יוצאי דופן במובן הזה. אני כמעט נבוך לדבר על הקשיים שלי, כאשר כל כך הרבה אנשים סביבי מצליחים להתפרנס. בסופו של דבר, אני מאמין במחאה עממית כדרך להובלת שינוי, ואני מאמין באיגודי עובדים חזקים וסולידריים". 

אילו יכולת לעשות סדרה על משפחתך, איך היא הייתה נראית? 

"אני לא ממש יודע איך לענות על זה. נראה לי שלא הייתי רוצה לעשות סדרה על המשפחה שלי. אני לא אוהב לגעת קרוב, לא אוהב כל כך להיחשף. מצד אחר, כל דבר שאני עושה זה בסופו של דבר עלי ועל האנשים שהכי קרובים אלי, רק שקשה לי לחשוב עליהם במונחים של ז'אנרים קולנועיים ולשדך אותם לגופי שידור. חוץ מזה, תכל'ס, המציאות מורכבת יותר מכל סדרת טלוויזיה". 

עם איזו מהדמויות ב"משפחה טובה" אתה מזדהה? 

"אני מניח שבכל אחת מהדמויות אני יכול למצוא צדדים שמהדהדים בתוכי, כאלה שאני יכול להזדהות איתם. אבל אם לבחור, אז אני חושב ששילוב מסוים בין ערן ליהלי יכול להיות מאוד קרוב אלי. ערן - כי הוא קצת מופנם, חי חיים שהם לכאורה נורמטיביים ומוצלחים, אבל בתוכו פנימה הוא סוער ומפנה הרבה לחץ וביקורתיות כלפי עצמו; ויהלי - מהצד של האח הקטן והמפונק משהו, ששואף לצאת מהמשבצת של עצמו אל חיים בעלי משמעות".