"יש לי סדרי עדיפות משלי", מצהירה, בדרכה הנחושה והצנועה דיאנה גולבי (23), הזוכה המרשימה של "כוכב נולד" 8, שבשעה שעמיתיה מה"כוכב" מתכסחים ביניהם מי יגיע ראשון לקיסריה, או לנוקיה, מעדיפה לצוד גחליליות. זאת, כשהערב היא תשיר, תנגן ותשחק בהצגת "כלבים" של תלמידי שנה ג' בסטודיו למשחק בתיאטרון חולון, בשיתוף "גחליליות" - פרויקט לתיאטרון קהילתי בעיר.
האמנם, דיאנה?
"כמובן, קיסריות זה חשוב, וגם אני שואפת לשם, אבל כל דבר בזמנו. כשהבמאי יבגני קושניר, המורה שלי למשחק בגיל 16, קורא לי, אני מתייצבת. הגעתי למשחק כ'נערת עלם' (עמותה לנוער במצבי סיכון), החבר'ה מהשכונות שהסתובבו בגנים ובפארקים, והיו בטיפול העובדים הסוציאליים של העיריה - במסגרת 'גחליליות'. מכירים אותי מהמוזיקה, אבל המשחק זה אצלי האלף בית מילדות".
אבל זה בא לידי ביטוי רק ב"כלבים"?
"לא רק. אני משתתפת במקביל ב'שבלול', מחזה לנוער מאת שי להב ודפנה אנגל, המבוסס על שירי אריק איינשטיין ושלום חנוך, ומועלה על ידי תיאטרון 'הקיבוץ' בבימוי נעם שמואל. במרכזו של המחזה - בן של יורדים, המחליט לחזור לקיבוץ מסן פרנציסקו על המים. בשבילי זה 'פאן' אמיתי להשתתף בהצגה כזאת, ודרך להיפתח לקהל צעיר שלא כל כך הכיר אותי עד כה".
מה היה אריק איינשטיין בשבילך?
"כידוע, לא נולדתי כאן, ועליתי בגיל ארבע ממוסקבה. כך השירים שלו לא הוטמעו בי מהבית. נחשפתי אליו בגיל קצת יותר מבוגר, והשתכנעתי שאין מגישי שירה כמו אריק. אבל כשהייתי קטנה, השירים שלו לא חלחלו אלי, והוא לא ריגש אותי. כשגיליתי אותו כנערה, זה פשוט העיף לי את הסכך. אין לי מילים כדי לתאר כמה הוא נתן לי מבחינת הגשה ישראלית נכונה. כעת, כשאני שרה בהצגה את 'אבשלום', אני מרגישה הרבה אחריות על הכתפיים".
ובמעבר חד ל"כלבים".
"זה סיפור אחר. כאן חיברתי את המוזיקה עם איל כהן, המנהל המוזיקלי של אופרת הרוק הזאת. אני על הבמה בלייב עם הגיטרה החשמלית. ההצגה מספרת על חבורה של כלבים במזבלה, דרכה אפשר ללמוד דברים עלינו, בני האדם. מכאן אני מקווה להמשיך בתיאטרון".
ליידי מקבת צריכה להיכנס לכוננות ספיגה?
"הלוואי! אני בדרך לשם. אם הייתי יכולה, הייתי הולכת עכשיו ללמוד בבית ספר למשחק, כשבעיני, השלב הבא הוא בתיאטרון רפרטוארי, ולא רק במחזות זמר. אני מקווה לשחק פעם את אנטיגונה".
איך נשזר בכל סיפור השחקנית הסיפור של "כוכב נולד"?
"כמעט לא הייתי שם. כמו רבים אחרים, ניגשתי כנערה להיבחן ולא התקבלתי".
את?
"מה שאתה שומע. לא עברתי את האודישן. הייתי מפוחדת, מאוד מאוד לחוצה. יצאתי משם עם דמעות, כעסתי על עצמי והחלטתי שלא אעשה את זה שוב, ומעכשיו אתרכז בלהקת הרוק שבה שרתי. פתאום, שנה אחרי, כשהתאמנו באיזה אולפן בחולון, צדו אותי שם החבר'ה של 'כוכב נולד'. נבחנתי עם אותם שירים שאיתם נכשלתי שנה קודם לכן, וכל השאר היסטוריה".
כולם הימרו עליך כעל זוכה בטוחה ב"כוכב נולד 8". גם את?
"ממש לא. עד הרגע האחרון, בגמר, על במת בריכת הסולטן, בירושלים, לא האמנתי שאזכה. רבים זוכרים את הבעת התדהמה שלי, כשהכריזו עלי כמנצחת. האינסטינקטים שלי, בדרך כלל, לא מטעים אותי, אבל הפעם זה קרה בגדול – ולטובה. אחרי שעמדו מולי שני מתמודדים כל כך מוכשרים, כמו עידן עמדי ואוהד שרגאי, מי ציפה שאקבל למעלה ממחצית הקולות? בטח שסקפטית מטבעי כמוני לא ציפתה".
עידן עמדי, שהובס שם על ידך, הפך מאז לזמר לאומי ועקף אותך בסיבוב.
"מבחינה מוזיקלית, עידן ואני מטיילים על שני מסלולים מוזיקליים שונים. יצא שבעודי מתבשלת לגבי מה אני רוצה בכלל להגיד, התגייסתי לצבא ואני עדיין מתבשלת. עידן, לעומתי, הגיע לכוכב קצת יותר בנוי, קצת יותר מבושל, וכבר אז ידע לאיזה קהל הוא פונה. יצא שהקהל שלו רחב יותר משלי, ואני הכי מפרגנת לו בעולם".
למה לא הלכת ללהקה צבאית?
"מה אתה יודע. עברתי הכשרה למסלול קרבי בקרקל לפני התוכנית, אבל בעקבות ה'כוכב', כשהבנתי שבכל מקרה אמשיך במוזיקה, עברתי לשרת כמד"נית. עם כל התואר, בצבא לא קיבלתי הנחה בכלום. עם השרוך הירוק על הכתף, לא היו מוותרים לי, גם אם הייתי דייויד בקהאם. לפחות אפשרו לי באותה תקופה לעבוד במקביל על האלבום שלי, 'אושר'".
שבו קיבלת נבחרת חלומות בדמותו של לואי להב.
"כשלואי הגיע, הייתי מאוד מפוזרת מבחינה מוזיקלית. כמפיק קפדן, הוא ידע למתוח לי גבולות".
גם אותך הוא שינה, כמו הרבה זמרים אחרים?
"לואי מיתן אותי, אבל לא שינה. כבר אז ידעתי מה לעשות עם הגרון שלי. לואי לימד אותי לעשות דברים מהתחלה עד הסוף. וכשבונים אלבום, זה כמו לבנות בית. אליו הצטרף בהפקה יוסי סאסי מ'אורפנלנד', שאני מאוד מעריכה אותו מוזיקלית, ותרם מהידע והכישרון שלו. עד היום אנחנו מופיעים מדי פעם ביחד".
"אושר" גרם לך אושר?
"כמובן שאני שלמה עם האלבום הזה, שבמהלך הפקתו עברתי בית ספר לגבי המשך הדרך".
את שלמה, אבל אני כועס.
"למה?"
הוצאת אלבום מעולה, הן מבחינת השירים שבו, הן מבחינת ההפקה המוזיקלית והן מבחינת השירה שלך, אבל איכשהו, יש הרגשה שהוא לא פגע.
"יכול להיות שהאלבום היה טוב, אבל משהו בו לא עבד על אוזני הקהל. כבחורה מציאותית, שתמיד דורכת על הקרקע - מה שמחזיק אותי שפויה - הבנתי שעלי לעשות שינויים מתבקשים לקראת האלבום הבא, שאני כבר עובדת עליו. מה שברור הוא שרוב החומרים בו יהיו שלי, כשעל ההפקה המוזיקלית ינצח הגיטריסט ישגב דותן".
בינתיים הכלבים נובחים והשיירה עוברת.
ליידי די צוחקת.
"'כלבים", 27.11, חמישי, 20:30; מוצ"ש, 29 בנובמבר, 20:30; ראשון, 30 בנובמבר, 12:00. אולם התיאטרון, רמז 13, חולון