אנחנו נוחתים בעשר בבוקר בבייג'ינג. המטרה: לבדוק מקרוב ולתעד את הפקת הגרסה הסינית של התוכנית "הכוכב הבא". ביציאה מהטרמינל בשדה התעופה קידמה את פנינו לאן, מפיקה סינית חייכנית, מצוידת באנגלית שוטפת וברוח פעלתנית, שלא היססה להתמקח בקולניות עם כל פקח או רוכל שהפריע לנו במהלך ימי הצילום. על המצלמה הופקד צלם אמריקאי-יהודי פטפטן, שהשתקע בסין אחרי שהנציח לדבריו את הרגע המפורסם שבו אזרח סיני נעמד כשהוא חמוש בשקית פלסטיק מול טנק אימתני בלב כיכר טיאננמן של 1989.
אנו יוצאים לאולפני "הכוכב הבא" הסיניים בוואן שזוחל על אוטוסטרדות רחבות, אבל צפופות מאוד. בייג'ינג זינקה בשנים האחרונות בקצב מסחרר והפכה לבירה מערבית עוצרת נשימה. למרות זאת, התפרים, שבוצעו בגסות ובמהלך ממשלתי מכוון, עדיין צצים מדי פעם. לצד קניונים ומבנים עוצרי נשימה וחידושים טכנולוגיים מרהיבים, באוויר פושה זיהום נוראי, עמוס בריחות קשים מנשוא ולא פעם אנו נתקלים בסממנים ביורוקרטיים ותברואתיים שנותרו איתנים עוד מאמצע המאה הקודמת.
בשנים האחרונות הממשל שם דגש על הזנקת הקדמה טכנולוגית. סין מבקשת לעמוד בחוד החנית של החדשנות העולמית. זאת לצד המגבלות של המשטר המרכזי הקומוניסטי. הפייסבוק, הטוויטר וגוגל אסורים לשימוש בשל הסיכון שהם מביאים עמם ליציבות השלטון. אבל כדי לעמוד בקו אחד עם המתרחש בעולם, הוקמו חלופות מותאמות ומפוקחות, והמדיה החברתית הדומיננטית היא מעין ווטסאפ משוכלל.
הסינים משקיעים לאחרונה ממון רב ברכישת פורמטים זרים בתחום הבידור. במסגרת התאווה לקדמה טכנולוגית חיפשו בשלוחה הבידורית של הערוץ הממשלתי הסיני, CCTV, את התוכנית שנתפסת כחדשנית ביותר בעולם. כך הגיעו לפורמט הישראלי מבית קשת וטדי הפקות, "הכוכב הבא".
מאבדים הכרה
אנחנו מגיעים לאולפנים. מדובר בקומפלקס רחב ידיים ששוכן בפאתי העיר. שעתיים לפני תחילת התוכנית מאות צעירים וצעירות מרוגשים עומדים מחוץ לאולפן בתור ארוך ומתעקל ומחכים לרגע שיוכלו לתפוס את מקומם כקהל בתוכנית. הכל כמובן מתנהל בסדר מופתי ובאיפוק כמעט צבאי. לא רחוק מהם מתפללים עשרות אנשי הפקה באדיקות מול שולחן עמוס בפירות וקטורת. הצלמים והמפיקים מבקשים עזרה שמימית להצלחת השידור. בכל זאת מדובר בתוכנית ענקית בממדיה, וכשנכנסים לסט, קשה שלא להתפעל מהגודל.
מדובר באולפן עצום. גדול בערך פי שלושה מאחיו הישראלי באולפני נווה אילן, שהוא האולפן הגדול ביותר בארץ. הלהקה שמלווה את המתמודדים ששרים בתוכנית מונה קרוב ל-50 נגנים. טונות של ציוד הופכים לבמה בומבסטית וכשהשופטים ניגשים לכיסאות שלהם חלק ניכר מהצופים מאבד הכרה, ולא כמטאפורה. אגב, ארבעת השופטים הם בין השמות הגדולים ביותר בעולם הפופ והמוזיקה הסיני, וכל הפסקה, כניסה או יציאה שלהם לשירותים מלווה בעשרות עוזרים, יחצ"נים ומאבטחים שמכרכרים סביבם.
"הכוכב הבא", או בשמה המלא בסין: "הכוכב הבא - סין מאזינה", היא בין חמש התוכניות הנצפות ביותר בסין ומגיש אותה אחד מכוכבי הטלוויזיה הגדולים במדינה, שמנחה במקביל שתי תוכניות נוספות, ממש כמו אסי עזר. כששוחחתי איתו הוא הסביר לי שצפה בגרסה הישראלית וציין שאצלנו בארץ "הכוכב הבא" מתנהלת כמו מסיבה, בלי גבולות וחוקים, כשאסי עזר (הנערץ עליו מאוד) "מקפיץ את השופטים והקהל במהלך כל התוכנית ממש בהינף יד. אצלנו בסין, זה מאופק יותר. מזכיר יותר אופרה סינית מסורתית מתוזמנת היטב. השופטים לא מתווכחים או חולקים זה על דעת זה". ההיגיון, כך סיפר, נעוץ בעובדה שהשופטים צריכים להיראות מספיק אסרטיביים מול המתמודד, ואם הם מתנהלים בעיקר תוך ויכוחים, "איך המתמודד יקבל את האוטוריטה שלהם?"
בסוף הערב מודחת נערה צעירה, שנחשבה פייבוריטית. המסך שלה נתקע על 29 אחוז וסירב לעלות. אחריה נותרים עוד שבעה מתמודדים שאחד מהם יהפוך בעוד פחות מחודש לכוכב הבא של סין.
אנחנו יוצאים משם, עייפים והלומים מהגודל והעוצמה של ההפקה הסינית, ומשם ממשיכים באופן טבעי לאכול נודלס וחרקים מטוגנים בשוק האוכל של בייג'ינג. ני האו לכולם וניפגש הערב ב"כוכב הבא", אצלנו בישראל.
"הכוכב הבא" תשודר הערב ובכל יום ג' ב-21:00 בערוץ 2, קשת