"הייתי על סף יאוש בעקבות כל הדרך שעברתי מאז כוכב נולד", מודה יובל לב־טוב, בעל הפיצוצייה התל אביבית, שלפני כחמש שנים, בגיל 37 , שבה לבבות כ"זקן השבט" של כוכב נול 8. כעת הוא יוצא בסינגל חדש לקראת האלבום המיוחל שבדרך. "אין יאוש בעולם", כך נקרא השיר האמור להחזיר את לב־טוב אל דרך המלך.
"באמת אין ייאוש?" אני שואל אותו בעודו משרת את לקוחותיו המזדמנים בפיצוצייה. "דווקא היה", הוא משיב. "לאחר כל ה'היי' בתוכנית, כשניסיון לצאת באלבום עם המפיק תומר בירן לא צלח, זה הוציא לי את הרוח מהמפרשים. 'בשביל מה אני צריך את זה?', שאלתי את עצמי. למה להילחם על אלבום, כשאני יכול להמשיך להופיע על אש קטנה באירועים. לא תכננתי. לא פיללתי. לא חלמתי. כמו משום מקום הגיע משקיע שאיתו אני רץ כעת לאלבום".
מישהו מהענף?
"מישהו שהגיע אלי דרך ספר מטבריה".
אתה יודע מי הספר שפרץ מטבריה לקיסריה.
"אם אתה מתכוון למשה פרץ, מדובר בחבר משותף שלנו. בשיחה עם אותוספר, ביקשתי ממנו שאם ישמע על משקיע, אשמח. באותו יום הוא חזר אלי וסיפר שפגש קבלן בניין מהצפון שמחפש הזדמנות להשקעה. בשבילי זה היה כמו נס משמיים".
ה"נס" דרבן את לב־טוב לשנס מותניים ככותב, דווקא. אם כי חוסר המזל המשיך לרדוף אחריו. השיר הראשון מהאלבום המתהווה ששחרר אל גלי הרדיו התאדה בסערת "צוק איתן".
"השיר לא התאים לאווירה שהייתה בקיץ", יודע לב־טוב. "אז כתבתי את 'אין יאוש בעולם' כשיר עידוד לעצמי". מבחינת המפיקים המוזיקליים, לב־טוב מלקט את הדובדבנים שעל הקצפת. אם את השיר שנמוג בקיץ הפיק מוזיקלית יעקב למאי, הפעם תמיר צור הוא זה שתפס פיקוד. צור מוכר כתותח על במתחם המוזיקה המזרחית.
"האלבום שלי יהיה הכי מזרחי שאפשר", מבטיח לב־טוב. "יישמעו בו כל הכלים המזרחיים האותנטיים של פעם, כולל, כמובן, העוד והקנון". לב־טוב, כיום תושב חולון, גדל במרכז בת ים, כבן למשפחה מצרית־פרסית. "יובל היה ילד שובב, הברדקיסט של הכיתה", אומר הרצל, אביו. "היו לי בעיות של קשב וריכוז", מגיב בנו. "לא היה אז ריטלין". הוא לא ישכח את הרגע המכונן שבו החל הרומן שלו עם המוזיקה. לקראת טקס הסיום של כיתות ח', חיפשה סגנית המנהלתבבית־ספרו מתנדב לביצוע השיר "שםהרי גולן".
כשלא נמצא כזה, אמרה "לב־ טוב, אתה תשיר!". הילד ניסה להתחמק וטען שאיננו יודע לשיר, אבל זה לא עזר לו. "עלי לא תוכל לעבוד", אמרה לפני כולם הסגנית, שגרה קומה מתחתיו. "מדי שישי אני שומעת אותך שר פיוטים עם אביך בקבלת השבת". כשהתגייס, להקה צבאית בכלל לא הייתה בראש שלו. רצה קרבי ואיכשהו שירת בחיל האוויר. כשהשתחרר הפיק לעצמו סינגל באולפן הקלטות.
"אם זה היה תלוי בי, לא הייתי מגיע לשם", הוא מודה. "אבל אחותי מימנה ודחפה. השיר הושמע כמה פעמים ברדיו פיראטי ובזה נגמר הסיפור". למעשה, הוא לא טיאטא לגמרי את המוזיקה מתחת לשטיח. שנים הופיע עם להקות אירועים ונתן קולות רקע לזמרים בסגנון הטורקי, "אבל לא הייתי בפרונט". על הסוס של כוכב נולד הימר בעידוד משפחתו. "ידעתי שלא אזכה", הוא טוען. "הרי אני לא הילדון היפיוף שיגרום להיסטריה אצל הילדות ששולחות את המסרונים". אל תצפו ממנו שייהפך פתאום לאליל זמר. "פחות מדבר אלי כל הזוהר שנוגעלתחום", הוא מבהיר. "אני קודם כל איש משפחה: לימור אשתי וילדי שני, שובל, ליאל ואיתי. אם לא לימור, אולי מזמן הייתי מרים ידיים". מזה 16 שנה הוא מתפעל את הפיצוצייה הנאה שלו מול מועדון "בארבי" בדרום תל אביב. "אני הייתי כאן קודם", הוא מציין. "אם היו לי מחשבות לסגור ולהתרכז במוזיקה, אני מבין שזה בלתי אפשרי. צריך להתפרנס".
תופיע אצל השכנים ממול?
"לא, אנחנו בכיוונים שונים".